''10 מכות הרשת של פסח 2025'' – אל תיפלו לעוקץ בחג!

השבועות שלפני חג הפסח ידועים כתקופת קניות סוערת: כולנו רודפים אחרי מבצעים, מתחדשים בבגדים ומתכוננים לאירוח המשפחתי. אבל בדיוק בתקופה זו, הנוכלים ברשת מזהים הזדמנות לפרוץ ולהונות גולשים ישראלים. איגוד האינטרנט הישראלי מזהיר מפני עלייה חדה בניסיונות הונאה – ומפרט את 10 השיטות הנפוצות שכבר "חוגגות" ברשת.

1. מבצעי "חיסול" שלא הגיוניים
פתאום רואים ברשתות חברתיות מודעות על מותגי אופנה או אלקטרוניקה פופולריים במחירים מגוחכים. 7 ש"ח לפריט שעולה במקור מאות שקלים? זהו סימן אזהרה מובהק. בדקו תמיד את כתובת האתר ואל תתפתו למחירי "הזדמנות" לא סבירים.

2. חנויות אונליין מזויפות
עסקים "מקומיים" לכאורה (עם שמות כמו "מזרחי תל אביב" או "אופנת לוי") מציגים באתר ובדף פייסבוק רשמי – אבל למעשה מדובר בדרופשיפינג טהור. אתם משלמים מחיר מוגזם על מוצר דל איכות שרכשו עבורכם בזול מאתרים כמו AliExpress. שימו לב לעברית קלוקלת, סיפורי "פנסיה" מרגשים, הנחות בלתי הגיוניות וביקורות לא אמינות.

3. הודעות משלוח מזויפות
SMS פתאומי מעדכן שיש לכם חבילה דחופה או חוב שחייבים להסדיר באופן מיידי. הלחיצה על הקישור תשלח אתכם לאתר מתחזה ותגנוב פרטי תשלום וסיסמאות. זכרו: לא לוחצים על לינק לא מזוהה וחשוד, ומוודאים הכול ישירות מול החברות הרשמיות.

4. הבטחת פרסים מופרכים
הבטיחו לכם חבילת מוצרים מדהימה רק כי מילאתם "סקר קצר"? מציעים לכם פרס חלומי תמורת דמי משלוח סימליים? זו דרך נלוזה להשיג את פרטי האשראי שלכם. מתנה רצינית לא תבקש מכם לשלם בעבורה – ודאי לא בבאנר קופץ או מודעה פייסבוקית חשודה.

5. עוקץ הדיפ-פייק (Deepfake Investment Scam)
בסרטוני פרסום "רשמיים" שמסתובבים ברשת נראים אנשי עסקים או מפורסמים "ממליצים" על השקעה בטוחה. בפועל מדובר בטכנולוגיית דיפ-פייק מתוחכמת שמזייפת את דמותם. זכרו שאף משקיע גדול לא יפנה אליכם בסרטון ממומן מבוים. אל תעבירו כסף לגוף לא מוכר.

6. הבטחות לעבודה מהבית
מודעות טוענות שאפשר להרוויח מאות שקלים ביום ממשימות פשוטות אונליין, תוך שימוש בשמות מוכרים (אמזון, נטפליקס). בשלב כלשהו תתבקשו להפקיד כסף כדי "להתקדם" – ושם הכסף פשוט נעלם. עבודה מהבית לא דורשת תשלום מקדים.

7. הונאת השקעות מפתות
מודעות עם תמונות של משקיעים ישראלים מוכרים מציעות "טיפ סודי" להשקעה בטוחה. מאחורי הקלעים עומדים מתחזים שמפתים אתכם לרכוש מניות או להפקיד כסף לאתרים מפוקפקים. בדקו תמיד אם הגורם המשווק מורשה ומוכר.

8. תרמית שחזור כספים או חשבונות
נפלתם קורבן בעבר? הנוכל הבא כבר יציע לכם "שחזור" החשבון או השבת כספכם האבוד. הוא יציג את עצמו כמומחה סייבר או עורך דין ויבקש תשלום מראש. לרוב, גם כאן תאבדו עוד כסף. חפשו פתרונות רק דרך ערוצי התמיכה הרשמיים או גורמים מוכרים.

9. גניבת חשבונות פייסבוק ואינסטגרם
"נציגי מטא" פונים אליכם בהודעה על "פעילות חשודה בחשבונכם". כדי להציל את החשבון, הם ייתנו קישור זדוני שנראה חוקי אך גונב סיסמאות. התעלמו מקישורים חשודים, ודאו שאתם תמיד בדומיין הרשמי והפעילו אימות דו-שלבי.

10. סחיטה מאיימת במייל (Sextortion)
מייל מלחיץ שמודיע שצילמו אתכם במצב אינטימי ודורשים כופר. הם מצרפים סיסמה ישנה או כתובת מייל כדי להוכיח שהם "רציניים". ברוב המקרים מדובר בבלוף נטו. אל תשלמו. אם אתם חוששים מהדלפה, החליפו סיסמאות והפעילו אבטחה דו-שלבית.

בסופו של דבר, הסוד להגנה בתקופה העמוסה הזו הוא להישאר עירניים ולנקוט בשיקול דעת לפני שלוחצים על כל לינק מפתה או מודעה נוצצת. איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ: עשו בדיקות פשוטות, והימנעו מהחלטות פזיזות. אם משהו נראה טוב מכדי להיות אמיתי – רוב הסיכויים שזה באמת לא אמיתי.

תגיות: הונאות ברשת, פסח 2024, אבטחת מידע, קניות אונליין, עוקץ דיגיטלי, איגוד האינטרנט הישראלי