שכונת רקפות בבאר שבע: חלום צמוד הקרקע מתנפץ?
באר שבע, המתהדרת בתדמית של עיר בתנופת פיתוח, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בשכונות החדשות ''רקפות'' ו''פסגת רמות''. מאחורי הפרסומים הממומנים וההבטחות הגדולות, מתגלים קשיים המעיבים על מימוש החלום הבאר-שבעי.
במקום להשקיע בתושבים המבוססים של באר שבע והסביבה, מתמקדים במשיכת משקיעים חיצוניים, שעלולים לראות בנכסים הזדמנות להשקעה בלבד, ללא תרומה ממשית לפיתוח הקהילתי והחברתי של השכונות החדשות
שכונת רקפות: חלום צמוד הקרקע מתנפץ
שכונת רקפות, הממוקמת בצפון-מערב העיר, תוכננה כפרויקט יוקרתי עם כ-4,000 יחידות דיור, מתוכן 2,600 צמודות קרקע. עם זאת, זוכי המכרזים גילו להפתעתם כי השכונה תהיה מעורבת, עם נוכחות משמעותית של רוכשים מהמגזר הבדואי.
למעשה, הדברים לא היו אמורים להיות בבחינת הפתעה למקבלי ההחלטות. באוגוסט 2017, לפני כמעט 7 שנים, פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה''מ מעלה תחזית לגבי עתידה של בירת הנגב בעשור הקרוב על פיו אוכלוסיית העיר תשתנה באופן משמעותי היהודים החילוניים יהוו רק כ-43 אחוזים בבאר שבע וסביבותיה. הקבוצה השניה הגדולה היא האוכלוסיה הערבית באיזור, שתהווה 43 אחוזים מכלל התושבים. על פי הצפי, כמעט 14 אחוזים יהיו יהודים חרדים. את היותה של באר שבע עיר מעורבת בהתהוות רואים גם בשכונות אחרות בעיר.
מדובר בתהליך הנמשך מזה שנים: המשתכנים מהיישובים הבדואים מחפשים איכות חיים בעיר גדולה, בטוחה יותר, עם אפשרויות תעסוקה, חינוך ושירותי קהילה מפותחים. במקום להתעסק עם בעיות בניה והריסת בתים, הם מעדיפים לרכוש נכס מסודר בבאר שבע. מדובר בעיקר במשפחות אמידות, שמוכנות להשקיע כל סום בעתיד ילדיהן.
זאת ועוד: עלויות הבנייה בשכונה מרקיעות שחקים, מה שמקשה על משפחות רבות לממש את חלום הבית הפרטי. חוסר בפועלים הנובע מהסגר על הרשות הפלסטינית מונע מהפועלים להכנס, קבלני הבניה כמעט ולא מתפקדים בגלל החוסר בכח אדם והמחירים קפצו במעל 30 אחוז לצוותים שכבר מגיעים לעבוד. בנוסף לכך עליית הריביות במשכנתאות הופכות את ההשקעה עם לקיחת משכנתא ליקרה יותר.
הסרת ההקלות בבנייה יצרה בעיות תכנוניות, והפכה את תהליך בניית "בית החלומות" למסובך ויקר יותר.
.jpg)
פסגת רמות: מכרזים כושלים ואכזבה מתמשכת
שכונת פסגת רמות, שהוצגה כהבטחה הגדולה של באר שבע, מתמודדת עם כישלונות חוזרים בשיווק המכרזים. לאחר שלושה ניסיונות כושלים לשווק מאות יחידות דיור, פרסמה רשות מקרקעי ישראל בפעם הרביעית מכרז ל-1,544 יחידות דיור, אך גם הפעם נתקלה בקשיים. העובדה ש-70% מהדירות מיועדות לשוק החופשי מעידה על חוסר האטרקטיביות של המכרזים הקודמים.
השקעות בפרסום במקום בתושבים
עיריית באר שבע ומשרד הבינוי והשיכון משקיעים סכומים ניכרים בפרסומים ממומנים בעשרות אלפי שקלים ובכתבות המפארות את השכונה, במטרה למשוך משקיעים ממרכז הארץ. עם זאת, גישה זו מתעלמת מהצורך לחזק את האוכלוסייה המקומית. במקום להשקיע בתושבים המבוססים של באר שבע והסביבה, מתמקדים במשיכת משקיעים חיצוניים, שעלולים לראות בנכסים הזדמנות להשקעה בלבד, ללא תרומה ממשית לפיתוח הקהילתי והחברתי של השכונות החדשות.
מצד שני, בשכונות הוותיקות ההזנחה חוגגת – פיזית וחברתית. מאחר והעיר סובלת מהגירה שלילית, זה לא שתושבים חדשים באים במקום אלה שעוברים לבית חדש. לעיתים הנכס עומד ריק זמן רב ואחרות, הוא מפוצל ליחידות דיור, תוך יצירת עומס על תשתיות הבניין הישנות. מנסים לקרוא לזה בשם המכובס ''נדל''ן מניב''. בעיריית באר שבע לא יודעים כמה דירות פוצלו בעיר.
הפער בין ההצהרות המפוארות למציאות בשטח מעורר דאגה. על העירייה ומשרד הבינוי והשיכון לבחון מחדש את מדיניותם, ולהתמקד בצרכים האמיתיים של תושבי באר שבע, במקום להסתמך על פרסומים נוצצים שאינם משקפים את האתגרים האמיתיים בשטח.
היעדר לביקוש למכרזים בשכונה
במכרז הראשון, שכלל 531 יחידות דיור במסגרת תוכנית "מחיר מטרה", הוגשו הצעות למתחם אחד בלבד מתוך שבעה מתחמים שעמדו למכירה. במכרז השני, לבניית 707 יחידות דיור בבנייה נמוכה, עשרה מתוך 16 מתחמים נותרו ללא הצעות כלל.
מחירי הדירות, אף שנמוכים מהשוק החופשי בכ-30%, כנראה לא מספיק אטרקטיביים בתקופה שבה רבים מהמשקיעים נושאים הפסדים. על פי דו"ח משרד האוצר, יותר מ-22% מהדירות שנמכרו באזור באר שבע בשנה האחרונה הניבו למשקיעים הפסד ריאלי.
השאלה הגדולה שמטרידה כעת את הגורמים העירוניים היא כיצד שכונה שנועדה להיות ספינת הדגל של העיר מוצאת עצמה ללא ביקוש כמעט לחלוטין. האם מדובר בתמחור לא נכון? בשינוי בהעדפות המשקיעים? או שמא בחוסר יציבות שמרחיק את יזמי הנדל"ן?
באר שבע השניה
תושבים רבים מביעים תחושות קשות ברשתות החברתיות, בהן קבוצת ''באר שבע ביחד'', באשר למתרחש בעיר. מקריאת מאות תגובות עולה תחושה קשה של ''באר שבע השניה'' – במקום לתעדף את תושבי העיר הוותיקים, העיסוק הוא כל הזמן להביא חדשים – סטודנטים, אנשי קבע מבסיסי צה''ל ועוד.
העיר באר שבע מתמודדת מזה כמה שנים עם הגירה שלילית: תושבים עוזבים לאופקים השכנה, בה תחושת ביטחון טובה יותר ויש גם הטבות במס.
אחרים עוזבים למרכז הצפוף והיקר, שמציע להם את מה שבאר שבע אינה יכולה להציע להם – הזדמנויות בקריירה ובתעסוקה ולעיתים, הרצון להקים תא משפחתי, כמו במקרה של חברי קהילת הלהט''ב, שמחפשים מטרופולין פלורליסטי ופחות עיר שמרנית ומשפחתית.
מצד שני, השכונות הוותיקות זועקות לתשומת לב ולא של תוכניות גרנדיוזיות (על הנייר), של פינוי-בינוי.
אל תמונת המצב המורכבת הזו מצטרף גל ירידה מהארץ, בעקבות המצב הבטחוני וגזירות האוצר.
בתקופות מיתון, דווקא תמרוץ ממשלתי והקמת פרויקטים לאומיים מסייעים להתניע את גלגלי המשק (כפי שקרה בארצות הברית ומדינות אירופה אחרי מלחמת העולם השניה. בישראל, בשל מבנה המשק שלה - ריכוזיות, רגולציה, השתתפות נמוכה בכוח העבודה ועלויות מטורפות של מיסוי ודלק, הממשלה פחות יכולה לסמוך על זה. בדרום, פרויקטים כאלה עלולים לפרנס יותר את גובי הפרוטקשן מאשר את התושבים.
קראו עוד באותו נושא:
מטרופולין ב''ש ב-2040: 1.2 מיליון תושבים, 44 אחוזים מתוכם בדואים
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
