שדה תעופה בינלאומי ליד באר שבע: האם לתוכנית הגרנדיוזית יש גם התכנות כלכלית?
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', שיתף בסוף השבוע הודעה מפתיעה: שדה תימן, המשמש כיום למטוסים פרטיים, צניחה ומטוסי ריסוס, עשוי לעבור שינוי דרמטי. "עיריית באר שבע והמועצה האזורית בני שמעון פועלות לקידום תוכנית נרחבת להסדרה ושדרוג של מנחת שדה תימן," כתב דנילוביץ'. התוכנית כוללת הארכת מסלול הנחיתה וההמראה, הרחבת זכויות הבנייה להקמת מבנים תפעוליים ומסחריים, וצפויה לשנות, לדבריו, את פני האזור כולו. עם זאת, צריך להזכיר שלמעלה מזה ארבעים שנה מדברים על הקמת שדה תעופה בינלאומי בנגב מבלי שהדבר יתגשם, בעיקר בשל התנגדות מערכת הביטחון, מסיבות מבצעיות.
החלטה על הקמת נמל תעופה אזרחי נשענת על מגוון מדדים כלכליים, תחבורתיים וסביבתיים. מדדים אלה קשיחים ואם הם אינם מתקיימים, בסופו של דבר נשארים עם פיל לבן ויקר לתחזוקה
מנחת שדה תימן, הממוקם כ-10 קילומטרים צפונית-מערבית לבאר שבע, מהווה כיום מרכז פעילות תעופה קלה ותעופה פרטית. המנחת משרת מגוון פעילויות, כולל טיסות דאייה בסופי שבוע, צניחה חופשית במסגרת מועדון "סקייכיף", וריסוס חקלאי של חברת "תלם". במקום פועל מסוק פינוי רפואי של מד"א, מכון בדק תעופתי של חברת "עיט", ושירותים נוספים הקשורים לעולם התעופה.
המנחת משמש בעיקר מטוסים פרטיים מונעי מדחף ודאונים, ומספק מענה לפעילויות תעופה ספורטיבית ואזרחית. בנוסף, המנחת מארח את פסטיבל "אווירועיט" השנתי, אירוע שמושך חובבי תעופה מכל הארץ.
ההחלטה על הקמת שדה תעופה: כלכלית
החלטה על הקמת נמל תעופה אזרחי נשענת על מגוון מדדים כלכליים, תחבורתיים וסביבתיים. מדדים אלה קשיחים ואם הם אינם מתקיימים, בסופו של דבר נשארים עם פיל לבן ויקר לתחזוקה.
אחד המדדים הבולטים לבחינת הצורך הוא הביקוש התחבורתי. גידול באוכלוסייה, תיירות נכנסת, וצורך בטיסות פנים – כל אלה משחקים תפקיד מרכזי. אזור שבו התושבים מתקשים להגיע לנמלי תעופה קיימים או שבו יש תנועה מוגברת של תיירים או עסקים, עשוי להוות מועמד להקמת נמל תעופה. בנוסף, פיתוח כלכלי מהווה מניע משמעותי. שדה תעופה יכול לשמש מנוע צמיחה לעסקים מקומיים, לתעשייה וליצוא, ולמשוך השקעות זרות לאזור.
המיקום הגיאוגרפי של השדה הוא קריטי: קרבה לנמלי תעופה קיימים, נגישות לכבישים ותחנות רכבת, ותשתית קיימת עשויים להכריע. בנוסף, שיקולים ביטחוניים נלקחים בחשבון – האם השדה יכול לשמש במצבי חירום או לתמוך בכוחות הביטחון. לצד ההזדמנויות, יש גם מחירים: זיהום סביבתי, רעש והשפעה על האוכלוסייה המקומית. לפני אישור תוכנית, יש לבצע הערכת סיכונים סביבתיים לצד בחינת תרומה אפשרית לקהילות המתגוררות בסמוך.
תחזיות של רשויות התעופה לגבי צמיחת השוק המקומי והבינלאומי מסייעות בקבלת ההחלטה. האם הביקוש לטיסות יגדל בשנים הקרובות? ומה יהיה תפקידו של נמל התעופה ברשת התחבורה האווירית הארצית והעולמית?
בפועל, הרשויות בוחנות מדדים כמותיים כמו מספר תושבים במרחק של עד 100 ק"מ, פוטנציאל תנועת נוסעים שנתי ונפח המטענים המועבר באזור. הנתונים הללו, לצד שיקולים סביבתיים וחברתיים, מכריעים אם הפרויקט יקודם או ייגנז.
יש כבר שדה תעופה בינלאומי בדרום: רמון
דוגמא לכך אפשר לקבל מהמתרחש בשדה התעופה השני בגודלו בישראל, רמון, הממוקם מחוץ לעיר אילת, אשר החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בין-לאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019. סגירת שדה דב בקיץ 2019, לצד מיקומו של נמל התעופה רמון כ-20 קילומטרים מאילת – בניגוד למיקום המרכזי של נמל התעופה הישן בעיר – גרמו לירידה משמעותית בכמות הטיסות והנוסעים לאילת.
בעקבות הפסקת הפעלת הקו מאילת לחיפה בשנת 2020, הטיסות הפנימיות כיום מתקיימות אך ורק בין אילת לנתב"ג. כך, בין אוקטובר 2022 לספטמבר 2023, טסו בקו זה 857 אלף נוסעים בלבד, לעומת כ-1.4 מיליון נוסעים שעברו מדי שנה בנמל התעופה הישן של אילת – ירידה של 39%. גם בתחום הטיסות הבינלאומיות נרשמה ירידה חדה: בעונת החורף של 2022/23 נחתו ברמון רק 16 טיסות בינלאומיות שבועיות, בהשוואה ל-48 טיסות שבועיות בעונת החורף של 2019/20.
הנתונים הללו הביאו רבים לטעון כי נמל התעופה רמון אינו ממלא את ייעודו במלואו, ויש המגדירים אותו "פיל לבן", בשל מיקומו המרוחק וחוסר היכולת למשוך כמות נוסעים מספקת, הן בטיסות פנים והן בטיסות בינלאומיות.
בין אם מדובר בעיר בדרום או באזור בצפון הארץ, נמל תעופה חדש יכול לשנות את כללי המשחק המקומיים. אך כפי שמסתבר, ההחלטה אם להקים אותו היא הרבה יותר מורכבת ממה שנדמה.