סירחון נוראי בבאר שבע: ''בלילות, זה כמו להכניס את הראש לפח זבל''

מכת סירחון מורגשת מזה כמה ימים בבאר שבע - והתושבים אינם יודעים את המקור. כל פעם, הריח מגיע לשכונה אחרת
send whatsapp messsage send FB messsage
סירחון נוראי בבאר שבע: ''בלילות, זה כמו להכניס את הראש לפח זבל'' צילומים: עבד אבו-אלקיען, יערן קק''ל, AQUA MECHANICAL / CC BY 2.0)

סירחון נוראי בבאר שבע: בשעות הערב, בלי הודעה מוקדמת, תושבים מדווחים על סירחון נוראי, כזה העולה מפח זבל שלא נשטף. דיווחים רבים הגיעו למערכת משכונת סיגליות, אבל הריח המסריח מורגש לעיתים גם בשכונה ו' החדשה, בשכונה י''א, וגם בנווה נוי הורגש סירחון דומה.

מדובר בבעיה ישנה, כזו שהמדינה מתקשה להתמודד עימה: הנגב הפך לאתר אשפה זמין לכל יוצרי הזבל בארץ. לפני שש שנים, בספטמבר 2018, נערכה בעיריית באר שבע ישיבת חירום. הבעיה מחמירה בעיקר בתקופות החגים, אז האכיפה מצד רשויות המדינה, לכאורה, פחות מחמירה. 
 


בעבר התגלו ברחבי הנגב מצבורי אשפה רפואית (טיטולים, תחבושות, הפרשות, תכולת סירי לילה ועוד), מזון מרקיב, פסולת מזוהמת ועוד. זורקים ובורחים. גם משחטות פירטיות ואטליזים זורקים את האשפה שלהם איפה שבא להם ולא רואים
 


לפני שש שנים,  לקראת חגים, פעלו צוותים של המשרד להגנת הסביבה ושל האגף לאיכות הסביבה בעיריית באר-שבע, לאיתור מקורות הריח (בשטחים וביערות שמחוץ לעיר) ומיד הוגשה תלונה למשטרת ישראל. 
 

 שריפת פסולת בנגב. צילום: היחידה למניעת שריפות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים

בשל העובדה שרוב רובו של הנגב אינו מיושב, מובילים העובדים עבור קבלני פינוי אשפה הופכים את את המרחבים העצומים לפח אשפה. מדובר באשפת בניין אבל לא רק: בעבר התגלו ברחבי הנגב מצבורי אשפה רפואית (טיטולים, תחבושות, הפרשות, תכולת סירי לילה ועוד), מזון מרקיב, פסולת מזוהמת ועוד. זורקים ובורחים. גם משחטות פירטיות ואטליזים זורקים את האשפה שלהם איפה שלא . 

לפני שנה למשל, תושבי כלניות התלוננו על  מכת סירחון. לפני 8 שנים, כך מסתבר, תושבי נווה נוי התולננו על סירחון נוראי. תושבי נווה נוי ונחל בקע מתגוררים ליד מצבור אשפה ענקי, לא מטופל, אליו מושלכים אסבסט, פגרי בעלי חיים, פסולת כימית וסתם אשפה. 
 

אתר הפסולת הנטוש ליד נחל בקע ונווה נוי (צילום: דני בלר)

מסביב לבאר שבע, בעיקר בכפרים לא מוסדרים, אין פינוי אשפה. לתושבים אין ברירה אלא להרחיק את האשפה מהם או לשרוף אותה. כך גם עם פסדים של בעלי חיים. בחום של הנגב, האשפה מתחילה להירקב במהירות ותלוי בכיוון הרוח, כל פעם שכונה אחרת בעיר ‘’נהנית'' מהניחוחות. 

הטיפול בבעיה הינו בסמכות המשרד להגנת הסביבה. אם לשפוט לפי הסירחון, הסביבה לא מוגנת ומה שהיה לפני שנים, יהיה גם הלאה. 

עוד באותו נושא וכפי שניתן לראות, בעיית הסירחון מלווה את באר שבע שנים רבות - ואין פתרון. הינה חלק קטן מהכתבות בנושא שפרסמנו בשנים האחרונות:

 לגור בעיר, להרגיש את ריחות הכפר: מכת הסירחון של שכונת כלניות

תושבים בשכונת דרום: ''נחנקים מסירחון... ריח של ביוב''
 
מכת הסירחון בב''ש: "ריח מגעיל, כאילו המקום נשרף"

 ערב מסריח: מי אשם בצחנה הנוראית בעיר?