מחדל בן 30 שנה: הזנחה פושעת בלב באר שבע מסכנת חיי תושבים

שטח אתר הקראוונים לשעבר הפך למזבלה מסוכנת: פסולת רעילה, פגרי בעלי חיים, ובורות פתוחים – הכל במרחק נגיעה מהשכונות בפאתי באר שבע. ההבטחות לטיפול? נשארו רק על הנייר. התושבים זועקים לעזרה
send whatsapp messsage send FB messsage
מחדל בן 30 שנה: הזנחה פושעת בלב באר שבע מסכנת חיי תושבים האשפה נשאר גם אחרי 30 שנה (צילומים: דני בלר)

למרות ההבטחות, ההזנחה נמשכת שנים: לפני כשש שנים חשפנו בלעדית כאן, בחדשות באר שבע והנגב, את מה שמסתמן כמפגע הסביבתי הוותיק והחמור ביותר בבאר שבע: במקום בו שכן אתר הקראוונים. מדובר על שטח של כשני קילומטרים, על כ-600 מטרים, הגובל עם שכונת נחל בקע במערב, שכונת נווה נוי מצפון, השוכנת מעבר לתוואי הנחל ומחנה נתן מדרום. השטח ננטש לפני 30 שנה והפך ל''חור שחור'' בבאר שבע.

ה''חור השחור'' הזה הפך למפגע סביבתי קשה בשולי העיר באר שבע:  כל מי שיש לו אשפה שקשה או יקר להיפטר ממנה, מביא אותה לשם, לעיתים באישון לילה. אסבסט, פסולת בניין, פגרי בעלי חיים, שמן וגריז משומשים, תרופות שפג תוקפן, פגרים ופסדים של בעלי חיים. בשכונות הסמוכות מריחים לפעמים, אבל לא כולם מודעים לסכנה הבריאותית.

זאת ועוד: במקום בורות עמוקים, שצמחיית פרא שצמחה שם שנים מכסה עליהם. בעל חיים או אדם ייפלו לתוכם, איש לא ימצא אותם.

לפני שש שנים חשפנו והתרענו, אך ביקור חוזר במקום גילה שלא נעשה דבר: האשפה שם, הבורות פתוחים ורק הצמחייה היבשה, שעלולה יום אחד לעלות באש ולסכן את כל מי שגר בסמוך, היא גדלה עוד.

''אנחנו עוברים משם עם הרכב בדרך לסופר בסינמה סיטי'', מספר לנו דוד, תושב נחל בקע. ''ביום מפחיד, בלילה עוד יותר מפחיד. לפעמים יוצאים בעלי חיים מתוך השיחים, או שהם נדרסים או שהנהגים בולמים. מגיעים לפה בלילה כל מיני נרקומנים, לא רוצה להגיד מה עושים. כולם יודעים מה קורה פה, אף אחד לא עושה כלום''.

 

לוחות אסבסט. הושלכו שם לפני שנים

האתר הנטוש היה פעם אתר הקראוונים של נחל בקע. בתחילת שנות ה-90 היה מחסור רב בדירות בשל העלייה ההמונית לארץ מברית המועצות לשעבר. אריאל שרון, שר השיכון שכיהן באותה תקופה, נתן את האישור להקים בארץ שכונות בשיטת ה-"בנייה הקלה". קמו מספר שכונות בארץ בשיטה זו, אולם נחל בקע הייתה שכונת המגורים הגדולה מביניהם.

תחילה העולים שוכנו בקרוואנים באתר שנמצא בין שכונת נווה נוי לבין בסיס מחנה נתן. לצורך כך הובאו 2320 מגורונים (קראוונים). גודלו של כל מגורון היה 23 מ"ר. בזמן שגרו התושבים במגורונים, הקימו את שכונת נחל בקע והחלו לבנות בתים אמריקאים בשיטת הבנייה הקלה. בשנת 1995 פונה אתר המגורונים, והתושבים עברו לגור בבתים החדשים שנבנו בשכונה וחלקם עברו לשאר השכונות שבעיר.

פינוי אתר הקראוונים נעשה אז בעצלתיים. העולים החזקים יותר פונו לבתי קבע ועם השנים, נותרו שם רק עולים מאתיופיה, כמעט ללא תשתיות. כאילו שכחו אותם. בסוף גם הם עזבו מאז האתר ננטש והפך למפגע סביבתי ובטיחותי.

משכונת נווה נוי, בצד הדרומי, תוואי הדרך מקשה לראות מה הולך בתוך אתר האשפה הענקי. אבל תושבי נחל בקע מרגישים ורואים, שכן בצדו המערבי המפגע גובל עם צומת הרחובות הפרטיזנים-הצנחנים.
 

זהירות! בור חשוף, במדרכה, שהוא סכנת חיים. המכסה קרץ לגנבי המתכות



''יש לי פשוט הרגשה שרוצים להגיע למצב כזה שהשכונה לא תהיה מתאימה למקום מגורים'', אומרת לנו הפעילה השכונתית לריסה איזנשטיין. ''הם רוצים פשוט לשים X על השכונה. אולי רוצים לעשות פה פינוי-פינוי. זאת שכונה שכל אחד רוצה את הפינה שלו וקנה פה בית בשביל להיות בפינה שלו. אבל כנראה רוצים לבנות מעלינו עוד קומות ואנשים לא מסכימים. יש כאן נחשים, יש חרקים, יש טרמיטים, השכונה במצב קטסטרופלי. וכנראה הגיע הזמן שפשוט יגידו לנו 'תצאו', כמו שעשו לאנשי גבעת עמל בתל אביב''.

התושבים מספרים שראש העירייה היה בקשר איתם:  ''רוביק נתן לי מילה. הוא אמר לי 'לריסה, אני נכנס לשכונה. זה עדיין זה לא קרה''. שוחחנו עם תושבים אחרים בשכונה, אולם הם חוששים לדבר. כולם מאשרים את המצב בו שרויה השכונה ואת המפגע מצד מזרח. לטענת חלק מהם, מקור חלק מהמזיקים הוא בשטח הנטוש הגובל בשכונה.

מיקום האתר, על גבי מפות גוגל, מתוך קריאת GPS. קרבה לנווה נוי, שכונת נחל בקע ומתחמי קניות ובילוי

​​​​​​​
''שכונת נחל בקע באמת שכונה שקטה. אנשים פה שומרים על הבתים שלהם, אבל הם לא מסוגלים להביא לפה טרקטורים לפנות את האשפה'', מספר אחד השכנים. ''אין פה בית ספר. יש רק סופר אחד, שפתחה מישהי מקסימה והיא עושה באמת הכלל להביא תא כל המוצרים שאנחנו צריכים. הסופר הגדול הכי קרוב זה בסינמה סיטי. אוטובוס עובר פה פעם בהרבה זמן. זה להחזיק אותו פרטי או אופניים'', מספר לנו שכן.

לריסה מכירה את השטח הנטוש: ''זורקים לשם חומרים רעילים, זורקים לוחות אסבסט, פתחו עכשיו מפעל באיזור ויש ריח שרוף''.

את חוששת שיש פה תחלואה בגלל מצבור האשפה?
לריסה לא מהססת: ''יש אחוז גבוה שלא נדע של חולי סרטן.  יש פה אחוז גבוה של מקרי מוות, של במיוחד בקרב מבוגרים וקשישים. זה משהו מזעזע, מה קורה בשכונה ואנחנו אוהבים את השכונה''.

וידאו: מעקב - האשפה ב-2018 והיום (צילום: דני בלר)
 

ומה קרה מאז?

בפברואר 2018 השיבו לנו מעריית באר שבע כי: "אגף לאיכות הסביבה, יבדוק את נושא ובמקביל יפעל בנקיטת צעדי אכיפה לניקוי המקום ונגד המשליכים".

ביקרנו שם. הכל כפי שהיה. אפילו לוחות האסבסט לא זזו ממקומם. רק נוספה עוד ועוד אשפת בניין והבורות המסוכנים מכוסים בצמחייה יבשה כך שאם אתם מתכננים לטייל שם מכל סיבה שהיא שימו לב ותסתכלו בשבע עיניים לאן אתם הולכים.

שבועיים לאחר מכן, לערך, חשפנו שהמקום הנטוש שימש שליחים עצלנים של עיריית באר שבע להשליך שם חשבונות ארנונה, מרביתם של תושבי שכונה ד'.

הפעם פנינו שוב לעיריית באר שבע, עד כה טרם התקבלה תגובתה. 

קראו עוד באותו נושא:

חשיפה: כך נראה המפגע הסביבתי בלב ב''ש שלא טופל 23 שנה

מאות חשבונות ארנונה של תושבי שכונה ד' - זרוקים באתר אשפה