חשיפה: כך נראה המפגע הסביבתי בלב ב''ש שלא טופל 23 שנה

אזרח מן השורה, המשליך אשפה שלא בפח או שלא ביום המיועד, חוטף קנס כבד. הוא עלול להיות מתועד וקבל את החשבון הביתה. אנחנו מדברים על שקית של אשפה ביתית, לא על אשפה כימית בלתי מזוהה. אלא שבבאר שבע יש שטח גדול, קרקע נדל''נית יקרה, שהפכה לשטח הפקר: מושלכת בו פסולת כימית, פסולת בניין, אסבסט, פסולת תעשייתית. חלק מהצמחייה בו מתה, היות ושטחי קרקע גדולים הפכו לבוצה רעילה, אחרי שאלפי ליטרים של חומרים בלתי מזוהים, משמן מכונות שרוף ועד חומרים בלתי מזוהים אחרים, הושלכו לקרקע.
צפו בתיעוד: כך נראה אתר הקראוונים הנטוש 23 שנה - מפגעים סביבתיים ובורות מסוכנים (צילום: דני בלר)
במהלך השנה האחרונה הגיעו למערכת ברנז'ה NEWS תלונות רבות על מפגעי ריח חריפים, בעיקר מצד תושבי שכונת נחל בקע ואזורים מסוימים בנווה נוי. ייתכן כי מקורם בשטח ההפקר של באר שבע, מחדל תברואתי חמור בלב העיר.
שכונת נחל בקע שוכנת דרומית לשכונת "נווה נוי" ,מזרחית לנאות אילן ומערבית לאזור התעשייה קריית יהודית ועמק שרה. היא הוקמה בתחילת שנות ה-90, עת היה מחסור רב בדירות בשל העלייה ההמונית לארץ מברית המועצות לשעבר.
שר השיכון דאז, אריאל שרון ז''ל, אישר להקים שכונות בשיטת הבנייה הקלה. נחל בקע היה לאתר המגורים הגדול בארץ. שכונת הקראוונים אוכלסה על ידי עולים מחבר העמים ואתיופיה. הרעיון לבנות בתים לעולים במהירות היה נכון, הביצוע קצת פחות: הקראוונים היו קטנים (23 מ''ר לבית), הבניה הקלה לא עמדה בתנאי מהדבר והעולים מאתיופיה פשוט נשכחו שם, עד שהבתים התחילו להתפורר בגלל טרמיטים.
מערבית לאתר הקראוונים נבנתה שכונת נחל בקע המוכרת לנו כיום, שכונת קוטג'ים שקטה, שעיקרה עולים מחבר העמים, אבל גם ותיקים רבים שחיפשו שכונה כפרית שקטה. גם השכונה החדשה סבלה מלא מעט בעיות: בניה קלה לא מתאימה לישראל ובתים עשויים מגבס ועץ לא עמידים בתנאי מדבר ועוד פחות, בטילי גראד.
בשנת 1995 פונו אחרוני העולים מאתר הקראוונים ששכן ממזרח. תוך תקופה קצרה, נבזז ממנו כל מה שניתן היה להפוך לכסף: מתכות, כבלים, דלתות, אינסטלציה. מזה 23 שנה המקום הוא שטח הפקר בליבה של באר שבע. יש בו כבישים המקצרים את הדרך בין חלקים שונים בעיר, בעיקר עבור תושבי נווה נוי ונחל בקע. אבל לא היינו ממליצים לנסוע משם: נהגים משתוללים בכביש. בטח שלא להגיע לשם עם אופניים או בלילה: אתם עלולים להידרס. בשטח ההפקר הזה אין אכיפה.
אבל ההשתוללות בכביש זו הבעיה הקטנה של אתר הקראוונים הנטוש: הוא עלול להפוך למלכודת מוות למי שיגיע לשם רגלית בלילה: עשרות בורות עמוקים פתוחים, ללא סימון, ללא מכסים, חלקם מוסתרים בצמחייה ואחרים שקועים בקרקע. ילד סקרן, מבוגר שטעה בדרך, עולים ליפול פנימה. חלק מבורות הספיגה מולאו בחומרים כימיים ופסולת תעשייתית, כך שסביר שמי שייפול פנימה, גם בעל חיים, לא ישרוד הרבה.
חלקים נרחבים ממה שפעם היה שכונות הקראוונים הפכו לאגמי כימיקלים: שמן מכונות שהפך לבוצה רעילה ולא ניתן לדעת לאיזה עומק חלחלו הכימיקלים ואם פגעו במי תהום. חלק מהכימיקלים נשפכו לא רחוק מתוואי נחל בקע וייתכן שזורמים בו בזמן גשמים.
האתר כולו מלא בפסולת בניין, חלקה נראית כמי שנלקחה ממבנים ישנים וייתכן ויש בה לוחות אסבסט. במקום מושלכת אשפה מכל הבא ליד: משאריות צמר סלעים, דרך סוללות ומצברים, ועד למיכלים מלאים בחומרים כימיים בלתי מזוהים. דבר אחד בולט מאוד במקום: אין בו חיים. לא רואים בו ציפורים למשל. חלק מהעצים, ליד אגמי בוצת השמן, פשוט מתו.
מוקד הזיהום הזה נמצא מול בתיה החדשים של שכונת נווה נוי, נושק לשכונת נחל בקע וגובל עם מתחם הישפרו-סנטר. מדובר בקרקע בעלת פוטנציאל נדל''ני נהדר, היכולה לאכלס שכונה כפרית או כפר צעירים אל מול נוף ההרים של ב''ש ותוואי הנחל. אלא שעבודות השיקום של האסון האקולוגי הזה עלולות להיות יקרות. במקום בו לא צומחים חיים, ספק אם כף של טרקטור תספיק לסלק משם זיהומים שנשפכו משך 23 שנה.
מיקום הפסולת, על גבי מפות גוגל, מתוך קריאת GPS. קרבה לנווה נוי, שכונת נחל בקע ומתחמי קניות ובילוי
תגובות:
מעיריית באר שבע נמסר: "אגף לאיכות הסביבה, יבדוק את נושא ובמקביל יפעל בנקיטת צעדי אכיפה לניקוי המקום ונגד המשליכים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:
"ככלל, סוגיית האכיפה בשטחים העירוניים של באר שבע נמצאת בסמכות הרשות המקומית – עיריית באר שבע".
"בעקבות הפנייה ולאחר בירור שערך המשרד להגנת הסביבה עולה כי לא הגיעו תלונות למוקד הסביבה בנדון".
"יחד עם זאת, נציגי המשרד יבצעו סיור במקום, בהתאם לממצאים ובמידת הצורך המשרד יפנה דרישות לעיריית באר שבע".