180 מיליון שקלים להצלת החקלאות בעוטף עזה: המשקים שחרבו במתקפת הטרור היו אסם החקלאות של ישראל

על רקע החרם ההולך וגובר נגד ישראל, במשרד החלקאות מבקשים להחזיר לפעילות בהקדם את המשקים החלקאיים בעוטף עזה, שחרבו במתקפת הטרור
send whatsapp messsage send FB messsage
180 מיליון שקלים להצלת החקלאות בעוטף עזה: המשקים שחרבו במתקפת הטרור היו אסם החקלאות של ישראל קיבוץ בארי (צילום: עמוס בן גרשום / לע''מ)

180 מיליון שקלים יוקצו לחקלאים בדרום כחלק מנוהל שמפרסם משרד החקלאות בשיתוף עם מנהלת תקומה. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, עשרות אלפי תושבים פונו ומשקים וגידולים חקלאיים נפגעו באורח קשה. 

החלטת ממשלה 1127 הציבה יעד לקידום ופיתוח חקלאות מתקדמת ומקיימת בחבל, שתחזק את ביטחון המזון של מדינת ישראל לעשורים הקרובים ושתהיה בחזית הידע העולמי. בישראל גם מודאגים מחרם סחורות הולך וגדל, כשמדינות כמו תורכיה, מפסיקות את הסחר עם ישראל ומטילות חרם על ייבוא וייצוא מולה. מאז החלה המלחמה מחירי המזון בישראל האמירו ויבואנים ניצלו את ההזדמנות הלעלות את המחירים של מוצרי מזון לעיתים בעשרות אחוזים. 

במסגרת החלטה 1699 מנהלת תקומה ומשרד החקלאות פרסמו מסלול סיוע ייעודי לחבל בדרך של השקעות הון במשקים, במטרה לסייע להם להתגבר על המשבר שפקד את החבל ולהיערך לתנאים החדשים שנוצרו ובכלל זה מחסור בידיים עובדות. מתוך הכרה בחשיבות החקלאות בחבל ובעיבוד השטחים "עד התלם האחרון", כאינטרס לאומי וביטחוני ובמטרה לחזק ולפתח את החקלאות והתיירות בחבל, גובש מענה גם בתחום ביסוסה של החקלאות כחקלאות מתקדמת ומקיימת, המנצלת באופן יעיל יותר את משאבי כוח האדם, הקרקע והמים וכן הגדלת השימוש במיכון וייעול מערך עיבוד התוצרת החקלאית.

משרד החקלאות ומנהלת תקומה מבקשים למפות את החקלאים בעלי הפוטנציאל לקבלת תמיכה, במסגרת נוהל התמיכה בחקלאים בחבל ולבחון את עמידתם בתנאי הסף לקבלת אישור להגשת בקשה לתמיכה על מנת לסייע להם לקבל את כספי התמיכה. הנוהל יתמוך בהשקעות בעלות כדאיות כלכלית ובנות קיימא וייתן מענה לענפי החקלאות המאפיינים את החבל  לרבות: מטעים, פרדסים, גידולי שדה, ירקות, פרחים, לולים, רפתות, דירים והשקעות במתקני אריזה ומיון לאחר קטיף. כן יאפשר לחקלאים לשקם ולהרחיב את המשקים ואת פעילותם, לרכוש ציוד וטכנולוגיות מתקדמות ולשדרג את המבנים והתשתיות הקיימות, בכך לשפר את פריון המשק, הן ברמה הכלכלית והן בהיקף המזון שייוצר.