תקווה לסיום משבר הבניה בבאר שבע? עשרות עובדים מסרי לנקה מתחילים לעבוד באתרים

לאחר מאמצים אינטנסיביים של התאחדות בוני הארץ , ''ארגון הקבלנים בנגב'' ותאגידי כוח אדם לבנייה, נחתו השבוע עשרות עובדים זרים מסרי לנקה לענף הבנייה, אך המחסור בידיים עובדות חמור הרבה יותר
send whatsapp messsage send FB messsage
עובדים מסרי לנקה, הבוקר בבאר שבע (צילומים: באדיבות ארגון הקבלנים בנגב)

אחרי כמעט חמישה חודשים בהם פרויקטים רבים בתחום הבניה הושבתו כליל בשל איסור הכנסת עובדים פלסטינים בעקבות מתקפת הטרור על הנגב ומלחמת חרבות ברזל,  לאחר מאמצים אינטנסיביים של התאחדות בוני הארץ , "ארגון הקבלנים בנגב" ותאגידי כוח אדם לבנייה, נחתו השבוע עשרות עובדים זרים מסרי לנקה לענף הבנייה. 

‘’חודשים לא עבדנו, כעת קיבלנו מעט עובדים ואנחנו איתם בתהליך של למידה'', מספר איתי רביד, קבלן ביצוע מבאר שבע. ‘’שלא תטעה: החבר'ה מסרי לנקה נהדרים, יש להם רצון לעבוד ולומדים מהר, אבל בכל זאת, זה תהליך''.
 


אנחנו חמישה חודשים מאז שפרצה המלחמה ועדיין במשבר חמור של מחסור בעובדים לענף, למרות הכרזות הממשלה - נכנסו ארצה רק כמה מאות בודדות של עובדים זרים
 



בעקבות המהלך שהוביל הארגון בנגב עם תאגידי כוח האדם השונים, הוחלט כי העובדים הראשונים שייכנסו לארץ, יגיעו קודם אל קבלנים מסיווגים נמוכים (ג1, ג2) שמפרוץ המלחמה הם ללא עובדים ועם אתרי בנייה סגורים. בחמישי האחרון לאחר תהליך קליטה מסודר החלו העובדים לעבוד באתרי בנייה שונים בנגב בהם אתרי בניית צמודי קרקע מבני ציבור. איתי רביד מספר לחדשות באר שבע והנגב שאמנם חלק מהלקוחות גילו הבנה למצב, אבל המדינה מיעטה לסייע, אם בכלל: ‘’כשכירים בעלי שליטה בחברה, לא יכולנו לצאת לחל''ת. עבדנו בדברים קטנים - שכפטל, צבע, ריצוף - אבל לא דברים שכיולים לחזיק חברה ובעיקר, את ההוצאות שיש לחברה קבלנית - רכבים, תשלומים, הוצאות - כל אלה לא עצרו במלחמה''.

ענף הבניה הוא אחד הקטרים הכלכליים של באר שבע והנגב. מתקפת הטרור יצרה מציאות בה עובדים רבים החליטו לעזוב את ישראל ואלה שנותרו - בהם עובדים מבולגריה, רומניה וסין, הועסקו באתרים גדולים, גם שם בצמצום. עוןבדים אלה פחות מתאימים לעבודה אצל קבלני ביצוע. 

‘’ענף הבניה והתשתיות לא נחשב חיוני, משום מה. ישראל התירה כניסת עובדים פלסטינים למפעלים שיא הגדירה חיוניים - מזון, סיעוד, משחטות. אנחנו לא נחשבים ענף חיוני'', מספר רביד. למשבר יש גם היבט נוסף: לקוחות שהיו אמורים לקבל את מפתח הבית ופרוייקטים במגזר הציבורי - שהתעכבו. חברות קבלניות רבות לא הכניסו שקל כל התקופה הזו וזכו אם בכלל בפיצוי זעום. ‘’אני לא זוכר תקופה כזו. בקורונה דווקא היה שגשוג, כי העובדים נשארו בארץ ולא חזרו לשטחים, אבל כאן, אין עובדים. רק עתה מתחילים להגיע עובדים מסרי לנקה והענף מתניע מחדש''.

 

מתניעים מחדש את ענף הבניה



העלויות של העסקת עובד לא זולות: מדובר במאות שקלים ביום, מתוכם העובד מקבל יומית של כ-300 שקלים והשאר הולך לתשלומים למדינה: ביטוח לאומי, פנסיה, כל מיני ביטוחים. ‘’במצב כזה, אתה חושב פעמיים על כמה עובדים להתחייב, לפחות בשלב הזה''.

דור ורעייתו שירלי היו אמורים להיכנס לבית החדש שלהם בשכונה ו' לפני כמה חודשים. הם קנו בית קרקע, אך ביקשו לעשות שינויים בהם הוספת ממ''ד: ‘’המלחמה עצרה הכל, אך היה לנו מזל שבעל הדירה הסכים להאריך לנו את החוזה בגלל המצב. מה נגיד לקבלן? נצעק עליו? אין לו פועלים. הוא עבד בעצמו עם בן משפחה וניסה לקדם מה שאפשר. עכשיו אנחנו מקווים שיהיה בסדר. התעצבנו קצת, אבל גם שמנו את הדברים בפרופורציה, עם האירוע הנורא שקרה בנגב וכמות האנשים שאיבדה את ביתה''.

‘’אנחנו עדיין במשבר חמור''

אלי אביסרור, יו"ר ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ, מתייחס למצב: "אנחנו חמישה חודשים מאז שפרצה המלחמה ועדיין במשבר חמור של מחסור בעובדים לענף, למרות הכרזות הממשלה - נכנסו ארצה רק כמה מאות בודדות של עובדים זרים. לאחר מאמצים רבים של הארגון, קלטנו השבוע עשרות עובדים מסרי-לנקה לאתרי בנייה בנגב של קבלנין מסיווגים נמוכים שנפגעו קשות מאז פרוץ המלחמה ונותרו ללא עובדים בכלל. אנו מצפים לעוד מאות עובדים שייקלטו בשבועות הקרובים אצל קבלני הארגון.  לצערי, זה רחוק מלהספיק ולמלא את החסר ונדרשת התערבות של ממשלת ישראל לפני שקבלנים יקרסו ואיתם משקי בית רבים".

העובדים הפלסטינים היוו 70% מכוח האדם בענף הבנייה בישראל. על פי המתווה שאישרה הממשלה לטיפול במחסור החמור בכוח אדם, היו צריכים להגיע ארצה במסגרת הסכמים בלטראליים עם הודו, סרי לנקה ומדינות נוספות כ- 30 אלף עובדים זרים לענף הבנייה, בפועל עד כה הגיעו מאות בודדות של עובדים.

"המלחמה שנכפתה עלינו, סגרה את ברז החמצן הראשי של הענף – העובדים" מסביר מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב, אלעד דדון , "המציאות הנוכחית בלתי נסבלת ובעלת השלכות בטווח המידי והארוך. לכן, אנו בארגון  ובהתאחדות הקבלנים פועלים מאז תחילת המלחמה מול גורמים ממשלתיים ומול דרגי המקצוע כדי לדאוג ולהביא דרומה עובדים ולמעשה להניע מחדש את הענף בדרום שנמצא בקיפאון מאז ה 7.10. עשרות קבלנים מהנגב, בהם קבלני וילות, קבלני תשתיות, בנייה מוסדית ועוד נמצאים בסכנה ממשית להמשך פעילות''. 

 

עובד מסרי לנקה באתר בבאר שבע



‘’פרויקטים תקועים ולא יימסרו במועדים, לכן כל עובד שמגיע לאתרי הבנייה בדרום הוא משמעותי וחשוב לפעילות הענף וליציבות הכלכלית. אנו משקיעים מאמצים אדירים במספר נושאים, המרכזי שבהם -הבאת עובדים זרים נוספים לאתרי הבנייה השונים". עוד מסביר דדון כי תהליך הבאת עובדים זרים הינו תהליך מורכב ורווי בבירוקרטיה מול מספר גורמים בו זמנית בארץ ובחו"ל, "שיתוף הפעולה שהובלנו בארגון עם תאגידי כ"א בינה שונים, מאפשר לנו לדאוג לקבלנים החברים בארגון ואנו כרגע מתמקדים בטיפול בקבלנים בסיווגים הנמוכים/בינוניים".
 


לאחר חמישה חודשים שהענף לא עובד, נדמה שהמדינה שכחה אותנו. אלמלא המאמצים של הארגון, אני לא בטוח שהייתי מצליח לקבל עובד זר אחד אליי. נותרנו מאז פרוץ המלחמה עם מחסור ענק של עובדים זרים,  אתרי בנייה סגורים וללא יכולת לחזור לעבוד
 



 

כאמור, לפני חודשיים קיים הארגון כינוס חירום בהשתתפות קבלני וילות וקבלנים מסיווגים נמוכים שעד ה 7/10 העסיקו עובדים פלסטיניים ומאז נותרו ללא עובדים בכלל וללא יכולת לבצע עבודות ולמלא את התחייבויותיהם. במפגש אליו הוזמנו גם נציגי תאגידי כוח אדם, הגיעה הנהלת הארגון להסכם ייחודי בו סוכם שהעובדים הראשונים שיגיעו לארץ יגיעו קודם אל קבלני ג1, ג2, הנפגעים הגדולים מהמצב בענף.

חבר ארגון הקבלנים בנגב, הקבלן אורן עובדיה הבעלים של חברת הבנייה א.ע.סמך בע"מ: "לאחר חמישה חודשים שהענף לא עובד, נדמה שהמדינה שכחה אותנו. אלמלא המאמצים של הארגון, אני לא בטוח שהייתי מצליח לקבל עובד זר אחד אליי. נותרנו מאז פרוץ המלחמה עם מחסור ענק של עובדים זרים,  אתרי בנייה סגורים וללא יכולת לחזור לעבוד. חמישה חודשים אחרי, ורק עכשיו נכנסו עשרות בודדות של עובדים זרים ארצה. זאת טיפה בים! הגיע הזמן שהממשלה תדאג להחזיר את הענף לפעילות לפני שיהיה לנו מאוחר".

‘’השלכות כלכליות משמעותיות''

כניסתם של עובדים מסרי לנקה השבוע אמנם מעודדת אך בארגון הקבלנים בנגב מביעים חשש שאם הממשלה לא תספק פתרונות, קצב התחלות הבנייה עלול לרדת וההשלכות על הכלכלה הישראלית הינן משמעותיות מאוד ולא רק בקרב חברות הבנייה וקבלני הביצוע אלא גם בקרב ציבור הצרכנים שצובר חובות ועיכובים בלוחות הזמנים, ספקים ומפעלים שמספקים שירותים לענף ועוד השלכות דרמטיות לכלכלה הישראלית.

אלי אביסרור, מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ דורש מהממשלה לקצר תהליכי בירוקרטיה ולנהוג באחריות לטובת החוסן הכלכלי של המדינה: "למרות ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה בדבר הבאת עובדים זרים להחייאת הענף, אנחנו חמישה חודשים אחרי עם כניסתם של עשרות בודדות של עובדים זרים. על הממשלה להתעורר ולהאיץ באופן בהול את תהליך הטיפול בסוגיית העובדים בענף.  כל עיכוב בהבאת עובדים זרים ארצה, חורצת את גורל הענף. קבלנים, חברות ביצוע ותשתיות בסכנת קריסה שלא  לדבר על ציבור רוכשי הדירות שלא יקבלו את דירתם בזמן, מוסדות חינוך ובריאות ועוד שלא ייפתחו בעקבות עיכובים במסירה ועוד. מדובר בפגיעה כלכלית במשק הישראלי כולו ולכן חייב להימצא פתרון מיידי לפני שיהיה מאוחר מידי".