האתגרים הקשים בפני מועצת העיר באר שבע: האם הפוליטיקה תשפיע על היכולת לבצע?

תקופה לא קלה צפויה לעיר באר שבע ומי שצריכים לנהל אותה: לצד האתגרים וים הבעיות, לסיעתו של ראש העירייה חסר מנדט לרוב במועצה ובניגוד למערכת הבחירות הקודמת, עם 13 מנדטים – הוא יזדקק לפחות לסיעה אחת על מנת להשיג רוב שיאפשר לו לנהל את העיר חמש שנים בצורה רגועה. אחרי שהמועצה תוקם, מונחים לפתחה לא מעט נושאים דחופים לטיפול, חלקם מלפני המלחמה ואחרים, שנוצרו במהלכה ובעקבותיה.
האתגר הפוליטי
מועצת העיר באר שבע הנבחרת מורכבת משני מחנות שיהיה קשה לחבר ביניהם: לסיעתו של דנילוביץ 13 מנדטים. חברי סיעתו משקפים את תפיסתו לחבר בין קהילות ולתת הזדמנות שווה לשני המינים. המחנה הדתי-חרדי במועצה מונה 8 מנדטים (3 של ש''ס, 3 של גשר ו-2 של עוצמה יהודית-הציונות הדתית).

מולו, ניצב המחנה ליברלי המונה 5 מנדטים (חוזה חדש לבארשבעים (2), באר שבע ביתנו (2) וקהילה (מנדט אחד). לליכוד יש מנדט אחד. למחנה הדתי חרדי יהיו דרישות (הדבר אך טבעי בשל גודלו). המחנה הליברלי יידרש לעמוד בלפחות חלק מההבטחות שלו. את מי יבחר דנילוביץ' כשותף טבעי ובכיר – ומי יקבלו את תפקידי הסגנים – הדבר יוודע בתום המו''מ הקואליציוני, שעל פי המסתמן, עשוי להיות מהיר. בתווך, אתגר השמירה על הסטטוס-קוו ולא מעט נקודות חיכוך בלוח השנה.
עכשיו, אחרי ששרטטנו את המפה הפוליטית המסובכת בבאר שבע, לאתגרים עצמם.
בראש ובראשונה – ביטחון
עם הפיכת באר שבע למטרופולין, קרה מה שקורה בכל הערים הגדולות: הפשיעה הרימה ראש. היכן שיש כביכול כסף ושליטה, יש גם ניסיון לקחת בכוח ביס מהעוגה. יש פשיעת רכוש – בעיקר גניבות רכב ומכלי רכב. יש פריצות לבתים ולבתי עסק. יש פרוטקשן. ישנן עבירות אלימות שמקורן במציאות כלכלית ומסיבות אחרות.

משטרת ישראל, שבמתקפת הטרור ב-7.10 ספגה אבידות קשות וגבורת השוטרים מנעה אסון כבד יותר, אמנם מגייסת כוח אדם, אך המשטרה נכנסה אל האירוע כשכבר היו חסרים לה מאות שוטרים במרחב הנגב. באר שבע צריכה מענה דחוף ובעיקר עם סמכויות שיטור ואכיפה, לטפל בכל סוגיות הפשיעה, בהם מלחמת הכנופיות המתהווה.
מעבר לפשיעה, יש גם את נושא הביטחון הרחב: בתים רבים בשכונות הוותיקות לא ממוגנים והתושבים לא יכולים לעמוד לא בעלות ולא בבירוקרטיה של הקמת ממ''ד. מצב דומה מתרחש בעיר העתיקה, בה בעלי העסקים מבקשים להקים ממ''דים. רצף האזעקות בנגב בשבוע האחרון, לרבות שיגור ארבע רקטות אתמול, שבת, למרחב באר שבע, מוכיחים כי מצב הלחימה רחוק מלהסתיים.

שכונות ותיקה
חלק מהשכונות הוותיקות בבאר שבע זועקות לעזרה. נכון להיום, אין הצדקה כלכלית להליכי פינוי-בינוי והכל הוא בבחינת כוונות על הנייר. בין פינוי-בינוי, לבין השארת המצב על כנו, יש דרך ביניים, של שיקום שכונות, כפי שהיה נהוג בשנות השבעים והשמונים.
לא רק שיקום פיזי אלא גם שיקום חברתי. שילוב של שניהם הוא השקעה שתחזיר את עצמה פי כמה מונים. בבאר שבע לא מעט מקרים בהם מגדלי יוקרה שוכנים בלב איזורים עזובים. כפי שציר טוביהו עשה טוב לשכונה ה', כך מהלך בשיתוף התושבים יכול לעשות טוב לחלקים גדולים של השכונות ג', ד', ה' ועוד.

תחבורה
החזון של באר שבע דיבר עד לא מכבר על מגורים בעיר הדרומית ועבודה במרכז. בסרטון תדמית של באר שבע יזם היי טק צעיר אפילו התגאה ש''לוקח פחות מחמישים דקות'' להגיע לבירת הנגב. במציאות, עבודות התשתית של רכבת ישראל, אשר בשל אילוצים קואליציוניים מבוצעות בימות השבוע, יוצרים עומס נוראי בתחנות האוטובוסים.
.jpg)
חינוך
אם באר שבע חפצה להיות בירת ההיי טק, תצטרך לעשות מהפך בחינוך.
הגירה שלילית
זה לא סוד: אנשים עוזבים את באר שבע מכל מיני סיבות ובעיקר – כלכליות וחברתיות. יצירת הגירה חיובית תיווצר על ידי תמריצים, בעיקר הקלות במיסוי במסגרת החזרת חוקי הנגב.

תעסוקה
על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-36% מהעובדים בבאר שבע משתכרים פחות משכר מינימום. זאת, כאשר עלות המחייה שלהם אינה נמוכה מערים אחרות. מסביב, לא מעט יישובים הנהנים מהטבות במס. ברוב המקרים ההגירה מבאר שבע היא כלכלית גרידא, כאשר שיקולים של שכר ואפשרויות קידום גוברים על האהבה לעיר.

בעיר בה רוב התעסוקה היא בענפי המסחר והשירותים, לבעלי עסקים ויזמים קשה. סוחרי העיר העתיקה זועקים לעזרה. עסקים קטנים בשכונות מתקשים לשרוד. לעצמאים קטנים קשה עד בלתי אפשרי לשרוד.