במאי יליד עומר במרכז סערת הסרט הזוכה בפסטיבל גרמני - שהפך לאירוע אנטישמי
בעוד שישראל מנועה מלהשתתף באירוויזיון מאחר והשיר שלה, המזכיר את טבח ה-7.10 מוגדר ''פוליטי'', על במת פסטיבל הסרטים היוקרתי של ברלין, גרמניה, חגיגה אנטישמית ואנטי ישראלית שבחרה להתעלם מהטבח הנורא בו נרצחו בנגב 1,200 איש, בהם נשים, זקנים וילדים ונתנה במה לדברים חד צדדיים של שני היוצרים - ישראלי ופלסטיני, שבחרו מלהציג את התמונה המלאה.
הסרט "אין ארץ אחרת", אשר נוצר על ידי קבוצת יוצרים פלסטינית-ישראלית זכה בפסטיבל ברלין בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר. יוצרי הסרט וחברי הקולקטיב, באסל אדרה, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור, זכו במענק בסך 40 אלף יורו. יובל אברהם גדל בעומר ומתגורר כיון בירושלים. העובדה שלא הוא ולא היוצרים האחרים בחרו שלא לומר ולו מילה אחת לא על טבח ה-7.10 ולא על 134 החטופים בעזה, עוררה לא מעט ביקורת ביישוב בו מתגוררת משפחתו.
צוות השופטים בטקס אף הוא נקט עמדה פוליטית ברורה: "לא יכולה עוד להיות הכחשה של הכיבוש הישראלי חסר הרחמים", אמרה אחת השופטות. במעמד הגשת הפרס, היוצרים אף קראו לגרמניה להפסיק למכור נשק לישראל. הסרט "אין ארץ אחרת" מתאר את גירוש הפלסטינים מהכפרים בהם התגררו באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון, בעקבות פסיקת ג"ץ לפנות אותם לטובת שטחי אש של צה"ל. הסרט מביא תמונות קשות של מתנחלים התוקפים את האוכלוסייה הפלסטינית בשיתוף הצבא, ואלה כתוצאה נאלצים לעבור להתגורר במערות סמוכות - כפי שנראה סרט.
באסל אדרה, שותפו של אברהם: ''הקהילה שלי במסאפר יטא נמחקת על ידי בולדוזרים ישראלים. אני מבקש דבר אחד מגרמניה, היות שאני בברלין: להפסיק לשלוח נשק לישראל''
פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין, הנערך מדי שנהבחודש פברואר, ונחשב לאחד מפסטיבלי הסרטים החשובים בעולם וגם אחד הוותיקים. בשל כך, העיתונות הגרמנית הרימה גבה לנוכח ההתנהלות השנה ורשתות הטלוויזיה דיווחו כי ‘’ההתנהלות האנטישמית בפסטיבל גררה ביקורת חריפה מצד הציבור'' (כפי שאפשר לראות בדיווח המובא בכתבה). הפסטיבל מציג סרטים מכל רחבי העולם, כאשר בשנים רבות זוכים סרטים שאינם דוברי אנגלית או גרמנית, דוגמת ‘’אין לי ארץ אחרת'' השנוי במחלוקת.
וידאו: ‘’מחיאות כפיים לשנאת ישראל? - נאום אנטי ישראלי בפסטיבל הסרטים זוכה לביקורת חריפה'' (דיווח של רשת RBB 24 / שימוש הוגן פי סעיף 27 א')
באסל אדרה תיעד באמצעות מצלמה את הרס כפרו, ויובל אברהם, פעיל שמאל, שותף למאבק של באסל. אדרה אמר בנאום התודה כי: "קשה לי מאוד לחגוג כאשר עשרות אלפים מבני עמי נטבחים על ידי ישראל בעזה, והקהילה שלי במסאפר יטא נמחקת על ידי בולדוזרים ישראלים. אני מבקש דבר אחד מגרמניה, היות שאני בברלין: להפסיק לשלוח נשק לישראל!".
אברהם שדיבר אחריו, אמר: "עבדנו על הסרט הזה במשך חמש שנים. באסל ואני בני אותו גיל, אני ישראלי ובאסל פלסטיני. בעוד יומיים נשוב לארץ שבה איננו שווים. אני חי תחת משטר אזרחי ובאסל - תחת משטר צבאי. אנחנו חיים במרחק 30 דקות זה מזה, אבל לי יש זכות בחירה ולבאסל - אין. אני חופשי לנוע לאן שאני רוצה, אבל באסל כלוא בשטחים הכבושים''.
שני היוצרים לא הזכירו ולו במילה אחת את הטבח ביישובי הנגב ואת העובדה שארגון הטרור חמאס מחזיק ב-134 גברים, נשים, זקנים וילדים בשבי בעזה, מתעלל בהם באופן אכזרי.
הפוסט של יוסף חדאד (פייסבוק אישי)
אחד המגיבים לדברים שאדרה ואברהם אמרו בטקס היה איש התקשורת יוסף חדאד: ‘’הרי אם הוא היה יוצא לרקוד במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר הוא היה נרצח גם. אם הוא היה גר בקיבוץ ליד הגדר הוא היה נשרף שם עם משפחתו. אם הוא היה עומד בפקק בכביש 1 ביום חמישי הוא היה נורה למוות על ידי המחבלים... למישהו מהם אכפת אם הוא אוהב אותם או עאלק פועל למענם? על מי בדיוק הוא מגן?! נמאס כבר מהצביעות הזו ומאותם אזרחים שחיים בינינו ושיותר משהם אוהבים את עצמם הם שונאים את ארצם...''.
תושבים בעומר גם העלו פוסטים נגד יובל אברהם והטיחו בו דברים קשים, בעיקר על כי לא הזכיר לא את החטופים ולא את הטבח במעמד כל כך חשוב.