בגלל המלחמה: אלה הירקות והפירות בהם צפוי מחסור בחודשים הקרובים
המלחמה בדרום, שהחלה אחרי מתקפת הטרור של ה-7.10 - בה נרצחו 1,400 איש, נפצעו אלפים, יישובים פונו, עובדים חקלאיים עזבו את ישראל אחרי שחבריהם נרצחו או נחטפו - כל אלה פגעו קשה בחקלאות הדרומית. בין היתר - צפוי מחסור בעגבניות, תות שדה, כרוב וחסה. כבר כיום מחירי החסות האמירו מאוד ומה שמוצאים במרכולים קטן יותר. שטחי גידול בנגב וגם בצפון, בקו העימות, אינם נגישים לחקלאים בגלל הלחימה. כפתרון ביניים, נעשה ניסיון לאתר מיקומים חלופיים. בכל היישובים שפונו בנגב אין נכן להיום תאריך יעד לחזרה ולשיקום הנזקים.
40% מהחקלאים המגדלים ירקות מציינים כי התוצרת החקלאית שלהם נפגמה\הושמדה\חוסלה בשיעור של 50% או יותר.
מומחי משרד החקלאות ערכו סקירה כוללת של כלל ענפי החקלאות ומצבם בשל המלחמה בהיבטים של זריעה, שתילה, טיפול וקטיף. מדרכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של המשרד בחנו את כלל השטחים ברחבי הארץ במטרה לבחון את הפער הקיים בין תוכניות השתילה, הזריעה והקטיף אל מול המציאות בפועל כפי שמתאפשרת מהמצב בשטח והנחיות הביטחון.
על סמך הסקירה המקיפה התקבלה תמונת המצב של מצאי התוצרת החקלאית הטרייה מהשוק המקומי, שבשגרה מספקת את רוב הביקוש המקומי. עתה, לאור המצב בחלק מהענפים עלולה לא להספיק.
מנתוני המשרד עולה כי חקלאים כבר החלו להגיש בקשות להסבה ושיפוץ של חממות של ירקות בעל הארץ על מנת לפעול למתן מענה למחסור. בנוסף, כ-6,000 דונם של תפו"א וכ-1,000 דונם של גזר החלו להישתל בלב הנגב במקום בשטחי העוטף, אליהם לא ניתן להגיע עתה באופן מסודר (שתילת סתיו-חורף). כמו כן, כ-60,000 דונם מספוא לתחמיץ (מזון לבעלי חיים) החלו להישתל גם הם בלב הנגב במקום בשטחי העוטף.
במקביל, המשרד מעודד מעונין לעודד גידול עגבניות בשטח פתוח מזני תעשיה באזורים חמים על מנת לתת תשובה לעגבניות לשוק המקומי לקראת חודש אפריל 24 ההערכה היא שניתן יהיה לגדל בשטח פתוח בין 500 ל-1,000 דונם עגבניות.
עגבניות - שתילות עונת סתיו חורף של עגבניות בבתי צמיחה מתבצעת בספטמבר – אוקטובר. הנבה צפויה בין נובמבר לאפריל. באזור אשכול קיימים כ-4,000 דונם בתי צמיחה לגידול עגבניות. חלק מהמגדלים הספיקו לשתול לפני המלחמה, אך לא טופלו והגידול לא התקדם לקטיף. בחלק מהשדות באזור הבשור עדיין קוטפים בבתי רשת, בהיקף של כ 2,000 דונם, הקטיף ימשך עד חודש דצמבר ויספק פחות מ-50% מהממוצע הרגיל לעונה.
מסקר שעורכים בימים אלה מומחי משרד החקלאות עולה כי בשתילות ספטמבר פחות מ-50% שוקמו (הדליה ועיצוב). לכן האספקה בחורף מאזור אשכול תהיה נמוכה בכ-50% מהממוצע הרגיל בעונה.
בנודע לשתילות חורף להנבה באביב ובקיץ, על פי בדיקת המשרד עולה כי היקף השתילות הינו של כ-30% מהממוצע הרגיל לעונה. בשאר אזורי הארץ, ערבה, בית שאן ומרכז הארץ, יש כ-4,000 דונם שנשתלו בספטמבר ומתחילים בקטיף מנובמבר עד מאי. למרות איחור בהדליה ועיצוב הצמח בגלל מחסור בעובדים, הקטיף החל בזמן, בימים אלה. לצידם, נשתלים עתה בשתילות חורף שטח פתוח בערבה, סובב ים המלח ובבקעה בהיקף של כ-200 דונם. הערכה: מחסור בתוצרת מקומית בחודשי החורף בהיקף של מעל ל-30% מהממוצע לעונה.
פלפל - בחודשים נובמבר-דצמבר לא צפויה בעיה בהספקה, כיוון שכל ה-10,000 דונם של פלפל שמגדלים בערבה ובבקעת הירדן יהיו בשיא. אזור שדות נגב והבשור נשתלים בדרך כלל רק בסוף דצמבר עד מרס, ומיועדים להניב בחודשי יוני עד נובמבר. ההערכה במשרד החקלאות היא שרוב המגדלים יזמינו שתילים וישתלו בזמן לשיווק הקיצי. הערכה: אין צפי למחסור.
מלפפון - אזורי הגידול העיקריים: אזור וואדי ערה, אחיטוב, השרון והנגב. שתילות החורף מבוצעות כמעט במלואן. הערכה היא כי 10% מהשטחים לא ישתלו בעונת החורף, ולכן ההערכה כי יהיה מחסור נקודתי בתוצרת מקומי בהיקף נמוך של כ-10% בחודש הקרוב, שככל הנראה יושלם בייבוא.
חסה - מגדלים בכל הארץ לפי החלוקה הבאה: בחבל הבשור כ-5,000 דונם, לכיש ומרכז כ-4,000 דונם, אזור העמקים כ-2,000 דונם, ברמת הגולן וגליל מערבי כ-1,000 דונם, בבית שאן ובבקעה כ-1,000 דונם נוספים. הערכה: הירידה בהיקפי הגידול מתקרבת ל- 25%.
כרוב - היקף גידול הכרוב בישראל הוא כ- 25 אלף דונם כרוב לבן ו-5,000 דונם כרוב אדום. היקף השתילות הארצי פחת בסדר גודל של כ-25% בגלל מחסור בעובדים. מחזורי החורף ארוכים יותר ויכולים להגיע ל 90 – 110 ימים לאסיף. חשוב לציין שלכרוב יש "חיי שדה" וניתן לעכב את האסיף בכשבועיים. הערכה: כמויות נמוכות ב-20% מהממוצע בעונה הרגילה.
תפו"א - ביישובי חבל מעון נזרעו 17,000 דונם במקום 20,000 המתוכננים. בשאר האזורים זריעות ממוצעות לעונה. הערכה: לא צפוי חוסר בתפו"א בחודש הקרוב.
גזר - חלק גדול מהחלקות ממערב לכביש 232 ננטשו. לשמחתנו המגדלים הצליחו להגדיל את הזריעות ממזרח לכביש 232, כך שהיקף השטחים נשאר דומה למתוכנן. הערכה: לא צפוי שינוי בכמויות.
בטטה - רוב שטחי הבטטה נאספו ונכנסו לאחסון. מעט שטחים בעוטף לא טופלו בשל המלחמה. הערכה: לא צפוי חוסר.
בצל - הספקת בצל יבש לתקופת החורף מתבצעת בעיקר משטחים שנשתלו מבצלצולים (חומר ריבוי). השתילה החלה בתחילת ספטמבר ונמשכה עד אמצע אוקטובר. סך הכול נשתלו כ-5,800 דונם בצלצולים. עקב בעיות גידול של חומר ריבוי במשתלות נשתלו העונה 700-1,000 דונם פחות מהמתוכנן. הערכה: בשל בעיות בחומר הריבוי בזריעת בצל בספטמבר צפוי מחסור של כ-20% מהכמויות לאורך כל החורף עד אפריל 24.
תות שדה - בעונת הגידול הנוכחית הייתה הגדלה מסוימת של שטחי הגידול בכל שיטות הגידול הקיימות. הצפי הוא ליבולים נמוכים יחסית לעונה בגלל הבעיות שנוצרו בעונה זו, וגם לגריעה של חלק משטח הייצור. הערכה: העונה היבול יהיה נמוך יותר. ההיקף תלוי בזמינות עובדים פלסטינים לקטיף.
נתונים חמורים בסקר ‘’השומר החדש''
היקפי הפגיעה במשקים חקלאיים בעקבות המלחמה: רוב מכריע של חקלאי ישראל מכל רחבי הארץ מעידים שנפגעו מהמלחמה (89%), 19% העידו כי עצרו את פעילות המשק לגמרי.
בעוטף עזה - 35% מהמשקים עצרו לגמרי את הפעילות, ו-63% העידו שהמשק נפגע חלקית.
הפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל בעקבות המלחמה: 84% מהחקלאים העידו כי יש פגיעה בביטחון התזונתי של תושבי ישראל. רוב חקלאי העוטף (70%) וגבול הצפון (60%) סבורים שבעקבות המלחמה ישנה פגיעה במידה רבה מאוד בביטחון התזונתי. יש להזכיר כי 70% מהירקות של ישראל גדלים בעוטף עזה.
מחסור בידיים עובדות
80% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל-20 עובדים) בכל רחבי הארץ. בעוטף עזה 90% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל-20 עובדים) ו-80% בגבול הצפון (שטח צבאי סגור)
פגיעה בתוצרת חקלאית בעקבות המלחמה
77% מהחקלאים העידו על פגיעה כלשהי בתוצרת החקלאית שלהם (התוצרת נפגמה או הושמדה).
20% העידו כי היקף הפגיעה בתוצרת החקלאית הוא מעל 50%.
40% מהחקלאים המגדלים ירקות מציינים כי התוצרת החקלאית שלהם נפגמה\הושמדה\חוסלה בשיעור של 50% או יותר.
כבר ביומה הראשון של המלחמה, פתח השומר החדש חמ"ל מיוחד לריכוז מתנדבים בתחום החקלאות. מדי יום, אלפי מתנדבים מגיעים להתנדב בשטחים החקלאיים ועד היום, הוציא השומר החדש כ-80,000 מתנדבים למשקים ברחבי ישראל שסייעו ל-750 חקלאים שנמצאים בלמעלה מ-300 יישובים, מושבים וקיבוצים.