באר שבע מרכינה ראש: הובא למנוחות רב''ט ניק בייזר ז''ל (תיעוד)

תושבי באר שבע ליוו את ניק בדרכו האחרונה, כשהם נושאים דגלי ישראל לאורך מסע ההלוויה
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
באר שבע מרכינה ראש: הובא למנוחות רב''ט ניק בייזר ז''ל (תיעוד) הלווייתו של ניק בייזר ז''ל (צילומים: דיאגו מיטלברג)

ערב עצוב בבאר שבע: הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע  רב''ט ניק בייזר ז''ל, אשר משפחתו התבשרה ביום שישי כי גופתו חולצה במבצע צבאי בעזה והבואה לישראל. ניק בן ה-19, נחטף בחיים על ידי ארגון הטרור חמאס-דאע''ש מהבסיס בו שירת סמוך לארז.

רבים מתושבי העיר עמדו עם דגלי ישראל במסלול בו עבר מסע הללוויה. מאות השתתפו בהלווייתו בבאר שבע. 
 


לא הצלחנו לעזור, ולהיות לידך ברגע שהכי היית זקוק לזה. לא הצלחנו לשמור עליי ותמיד תהיה בלב שלנו, והחיוך שלך המדהים, תמיד ייזכר אצלנו. אני רוצה שתשמור על אחותך ניקול שם בשמיים, ואני מקווה שאתה נמצא במקום יותר מאיפה שהיית בימים האחרונים. אוהבים אותך 
 



הוריו ואחותו ספדו לו:

אימו קטיה אמרה: ''ילד יקר שלי: בחיים לא חשבתי שאהיה במעמד הזה ואצטרך להגיד מילים של פרידה. אין לך מושג כמה אתה חשוב לנו. קיבלנו מתנה לפני 19 שנה במהלכם הבאת לנו גאווה ואושר. התגייסת לפני פחות מחצי שנה.  המפקדת המדהימה שלך הציעה לי לכתוב לך מכתב לשבת הראשונה שסגרת. במכתב כתבתי: 'ניק קטן ואהוב שלנו, התחלת פרק חדש בחייך, עכשיו אתה חייל. זאת השבת הראשונה שאתה לא בבית, אבל לא משנה באיזה מרחק תהיה,  תמיד תהיה בלב  ובראש שלחנו. 

אתה אדם מיוחד אשר ממלא את הבית  בכל כך הרבה אהבה, חום, אושר ושמחה. אתה תמיד דואג לכולם. אין לנו ספק שתהיה חייל מושלם, כפי שאתה בן מושלם. מאחלים לך שתגשים את כל חלומותייך ותצליח בכל דרך בה תלך. שהשירות שלך יהיה מלא בהגשמה עצמית ואל תוותר, כי השמיים הם הגבול. אנחנו מאד גאים בך,ומתגעגעים המון. אנחנו תמיד לצידך, נתמוך ונעזור. מחכים שתחזור הביתה''.

''את המילים האלה כתבתי לפני חצי שנה. אבל יש משהו שלא הצלחתי, וזה שאמרתי שתמיד נהיה לצידך: לא הצלחנו לעזור, ולהיות לידך ברגע שהכי היית זקוק לזה. לא הצלחנו לשמור עלייך, ותמיד תהיה בלב שלנו, והחיוך שלך המדהים, תמיד ייזכר אצלנו. אני רוצה שתשמור על אחותך ניקול שם בשמיים, ואני מקווה שאתה נמצא במקום יותר מאיפה שהיית בימים האחרונים. אוהבים אותך ניק''.

אביו סרגיי: "ניק, נולדת מתוך אהבה והסכמה הדדית, גדלת וחיית באהבה. לא משנה מה יקרה הלאה, עבורנו אתה תישאר חי ואהוב גם בעתיד. אני יודע שכל מה שחשנו כלפיך זאת רק שמחה ואהבה, איכשהו הצלחת, לא אכזבת אותנו אפילו פעם אחת. אני יודע שאתה אוהב אותנו, תאהב ותגן עלינו בהמשך כמו שעשית בצבא.  אנחנו אוהבים אותך".

ניקול, אחותו של ניק, ספדה: ‘’ אני אוהבת אותך. בכל התקופה הזאת סיפרתי כמה היית החבר הכי טוב שלי והייתי מחליפה את כולם בשבילך, כמה אני אוהבת אותך, הייתי מביאה הכל היום בשביל לא להיות במעמד הזה''. 

‘’אגשים את כל חלומותייך ואת חלומותיי, כפי שתמיד רצית. אשמור על חברה שלך. אני יודעת כמה אתה אוהב אותה.  היית אח טוב.  תמיד אמרת לי מה נכון ומה לא, היית מחבק אותי המון, תמיד  אמרתי בכל התקופה הזאת שיש לך את החיבוק הכי טוב, וכשתבוא אני אחבק אותך. אני מחכה לראות אותך שוב שם למעלה. אני מבקשת שתבוא אליי בחלומות ונדבר''. 

‘’תמיד אמרת שלא צריך לדאוג לך, ואני מבטיחה לך שביום הולדת שלי אני אבוא לפה ואשב איתך, ואספר לך איך היה לי. אעשה כל מה שרצית, ואגשים את כל החלומות שלך, אני אוהב אותך מאד, וכמו שאמא אמרה – אני מבקשת שתשמור על אמא ועל אבא. אני אוהבת אותך''.

מפקדו של ניק: ''משפחת בייזר היקרה: ניק ז"ל נחטף לעזה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 69 ימים התפללנו איתכם לשובו של ניק. 69 ימים שרצינו שיסתיימו אחרת. ביום שישי בבוקר התבשרנו על הנורא מכל. ניק מילא תפקיד חשוב בתמיכה ובלחימה בגבולות האויב. זכינו להכיר אדם איכותי שהיווה דוגמה אישית. כל בן אדם שפגש בו ואני ביניהם – אהב והעריך אותו מאד. הייתה לו יכולת מדהימה לחבר בין החיילים. כולם ידעו שהוא הכתובת''.

''מהרגע שהגיע, הצהיר שהוא מתכוון להיות לוחם. הוא לא ויתר ועשה כל מה שנדרש. לצערנו הוא לא הספיק להגשים את חלומו. חבריו לא יכלו להגיע, כי הם ממשיכים בלחימה בעזה. בימים אלו הלחימה נמשכת, ולוחמי צהל ומפקדיו פועלים באומץ, ואנחנו נמשיך בכל שיכולתנו להשיב את השקט למדינת ישראל''.