מגדלים במקום היסטוריה: הוועדה המחוזית אישרה את הקמת מתחם ברגמן

מגדלים ושטחי מסחר יוקמו על השטח בו שוכן היום המכון לחקר הנגב, אשר לו תרומה אדירה לחקלאות הישראלית והחקלאות בנגב בפרט
send whatsapp messsage send FB messsage
המכון לחקר הנגב כיום. צילום: תמנה עורב

סוף עידן בבאר שבע: אושרה למתן תוקף בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה להקמת מתחם מגורים ומסחר חדיש על המקום בו שוכן המכון לחקר הנגב ההיסטורי. מדובר במתחם היושב  בין הרחובות שז"ר, השלום ורגר בקרית ברגמן שבבאר שבע. פרויקט המגורים היוקרתי ישתרע על שטח כולל של כ-100 דונם.

התוכנית מציעה בינוי לאורך שדרות רגר המאופיינות  בגובה של כשלוש קומות המלווה את הרחובות הראשיים, ומאחוריהם מגדלים בגובה של כ-24 קומות המייצרים דופן לאורך השדרה. בנוסף יוקם מבנה תעסוקה, שיתנשא לגובה מקסימלי של כ-24 קומות, מעל מתחם מסחרי שיוצב לאורך רחוב רגר. "בחלקו הדרומי של המתחם, בין הרחובות שז"ר והשלום, נמצא שטח המיועד למבנים ומוסדות ציבור המאופיין בבינוי בן 3 קומות עם חזית מסחרית, ומגדל של כ-20 קומות אל מול בניין העירייה ושכונה ג'.

חגי סלע, מתכנן מרחב דרום ברשות מקרקעי ישראל, בירך על אישור התכנית וציין: "המתחם מתוכנן על פי עקרונות תכנון איכותיים ומשלב מגורים בתמהיל מגוון, לצד מסחר, תעסוקה, מבני חינוך וציבור ליצירת אזור עירוני שוקק. התכנית כוללת גם חללים פתוחים ירוקים השזורים במערכת שבילים ומעברים שבמרכזם מרחב ציבורי רחב מוטה הולכי רגל, ושימור מבנים וצמחייה בעלי ערך היסטורי".

המכון לחקר הנגב: תרם תרומה אדירה לחקלאות

המכון לחקר הנגב, השוכן על שטח האדמה, הינו אחת הפנינות ההסטוריות של באר שבע, שראוי היה לשמרן. המכון בבאר שבע עומד מאחורי פיתוחים המשמשים אותנו ביום יום, בהם העבודה שאיו מצוקת מי שתיה בישראל.

המכון לחקר הנגב נוסד בבאר שבע, בחודש אוקטובר 1957, הוקם ביוזמתו של דוד בן-גוריון והיה חלק ממשרד ראש הממשלה. המטרה לקיומו הוגדרה על ידי דוד בן-גוריון עצמו, בברכתו לפתיחת המכון, בתאריך 28 באוקטובר 1957: "רק אנשי מחקר אשר יישבו בשערו של הנגב וייחדו את כל ימיהם למחקר של הנגב יחשפו את צפונותיו למען הפרחת השממה".

 

בנק הגנים של הפיטאיה (צילום: Sunoftomorrow / CC BY SA 4.0)

למכון תרומה אדירה לחקלאות הישראלית והחקלאות בנגב בפרט. בין היתר, בוייתו והותאמו בו מיני פירות וגידולים, בהם פרי המרולה, שישראל הינו המקום היחידי בו מגדלים אותו מלבד בדרום אפריקה. לפרי סגולות בריאות רבות. במכון תורבת צמח החוחובה, שישראל מייצרת כ-40% מהצריכה העולמית שלו ושורת ארוכה של גידולים הותאמו לגידולם בתנאי הארץ.

‘’איך בן גוריון היה מגיב?''

בשנה שעברה ניסו פעילי סביבה בבאר שבע למנוע את הקמת המגדלים על חשבון המכון ההיסטורי: ‘’מחיקת ההסטוריה של באר שבע תהיה בכיה לדורות'', אמרו. 

במכתב לראש עיריית באר שבע כתבה בסוף 2022 תמנה עורב: ''עיריית באר שבע ואתה בראשה יכולים למנוע את ההרס של ההיסטוריה שעשה המכון. מכל העולם עלו לרגל לבאר שבע, למכון לחקר הנגב, כדי ללמוד מהמדענים שעבדו במכון על הפיתוחים וההמצאות שלהם''.

 

הכניסה למכון בתחילת דרכו  (צילום: Sunoftomorrow / CC BY SA 4.0)

''אני תמהה בליבי מה בן גוריון היה אומר ואיך היה מגיב על הרעיון להרוס את המכון שהיה בבת עינו. שכן, בן גוריון הרי ראה בנגב את עתיד מדינת ישראל. "בנגב", כפי שכתב "יבחן כושר המדע והמחקר היהודי ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים".

''החרבת המכון לחקר הנגב, הצמחייה הייחודית וכל היסטוריית המחקרים שנעשו שם כדי לבנות עוד מגדלי מגורים (שאפשר לבנות במקומות אחרים) תהיה חרפה לעיריית באר שבע ולאוניברסיטת בן גוריון. אני מפצירה בך להתנגד להרס ולחפש מקומות חלופיים, כמו שידעת לעשות בעבר, לבניית מתחמי מגורים''.