Yes, she can!: הנשים המעצימות של נאות חובב
מאת: אלונה פלד
צילומים: גדי סול
נפגשנו עם שלוש נשים שמכהנות בתפקידי מפתח ב'נאות חובב' לשיחה מלב אל לב על מעמדן של נשים בחברה הישראלית, על מגמות שיפור משמעותיות בדרך לשוויון חברתי ועל הדרך שעוד לפנינו. האמירה Yes, we canשהובילה קמפיין מנצח שרשם הישג היסטורי והביא לבית הלבן את הנשיא האמריקני ה'שחור' הראשון, יכולה להתאים גם לנו ולסמל את פריצת הדרך שנשים חזקות משיגות באומץ בהגיען למעלה, לכיוון ניפוץ 'תקרת הזכוכית'. קבלו אותן
מי-טל טרבלסי, מנהלת משאבי אנוש בכירה בתרכובות ברום ICL
ספרי קצת על הזיקה שלך לבאר שבע/לדרום?
"אני בת 47, נשואה לצבי ואמא לנועה, עודד, יהונתן ונעמי. אנחנו מתגוררים ביישוב 'גבעות בר'. נולדתי וגדלתי בבאר שבע , שירתתי בשדה בוקר, את הלימודים האקדמיים שלי למדתי באוניברסיטת בן גוריון. בעצם מעולם לא עזבתי את הדרום. אני גאה לגור במקום הקסום הזה. הקסם המיוחד כאן הוא מעבר לנוף המדברי ולצבעים שלו שאני כל כך אוהבת, אלא בעיקר במאפיינים החברתיים: אנשים כאן צנועים, נעימים, חייכנים וחמימים ותמיד מוכנים לעזור. בשל כך גם בחרתי להקים את הבית שלי ביישוב קהילתי יחסית חדש - 'גבעות בר', כאן בדרום".
מה הביא אותך לבחירה המקצועית הספציפית שלך לעסוק בתחום בו את מתמחה כיום?
"תמיד ידעתי שהמקצוע שאבחר לעסוק בו יהיה סביב אנשים. אני אוהבת לעזור ולייעץ, אני בעיקר אוהבת להקשיב. היה לי חשוב לבחור תפקיד משמעותי שמשפיע על חייהם של אנשים, לסייע להם בתהליכי בחירה, תפקיד שישולב בו אלמנט ייעוצי/טיפולי. אחרי התלבטות בין עבודה סוציאלית למשאבי אנוש בחרתי לעסוק בתחום משאבי אנוש, תחום רחב שיש בו נגיעה במגוון נושאים: גיוס, הדרכה ,פיתוח ארגוני, רווחה, ייעוץ ועוד. מרגע קבלת ההחלטה, פשוט פעלתי להשגתה, אם זה בבחירת מסלול הלימודים באוניברסיטת בן גוריון - לימודי תואר ראשון במשאבי אנוש ותואר שני בייעוץ ארגוני''.
שמעון פרס אמר כי 'חדר ללא נשים - הוא חדר ללא עתיד'. מדובר באמירה נכונה וחשובה משום שגם בעיניי כל מנכ''ל, מנהל בארגון או ראש רשות שלא מבין זאת - מחטיא למטרה''. כך אומר ומיישם ארז בדש, ראש מועצת נאות חובב
''במסגרת הפרקטיקום שביצעתי בבסיס 'חצרים' התחדד לי שתחום הייעוץ הארגוני הוא הנישה שמעניינת אותי במיוחד. היה לי חשוב שזה יבוא לידי ביטוי בעיסוק שבו אבחר. התפקיד הראשון שלי אחרי לימודי התואר השני היה בחברת התרופות "טבע", שם התחלתי בהדרכה ופיתוח ארגוני, תפקיד ששילב את עולמות התוכן של ייעוץ ארגוני. זה היווה עבורי קרש קפיצה לתפקיד שבו אני מכהנת כיום - מנהלת משאבי אנוש בתרכובות ברום."
בשנים האחרונות רואים יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח ניהול בכיר, בעלות חברות משלהן, נשמח אם תתייחסי לזה מנקודת מבטך...
"נכון, אנחנו עדים ליותר נשים בתפקידי מפתח, בתפקידי ניהול בכיר, יוזמות ובעלות חברות, נשים בקדמת העשייה בתחומי חיים רבים. אבל לצערי הדרך לשיפור מעמדן של נשים עוד ארוכה. בחודשים האחרונים אני משתתפת בהכשרה למתנדבות במסל"ן (מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב) במסגרת ההכשרה אני נדהמת לראות עד כמה הפערים עדיין גדולים מכפי שחשבתי. לדעתי, יש מספר דרכים לשיפור מעמדן של נשים ולקידומן לעמדות מפתח. זה מתחיל בשכר שווה עבור עבודה זהה לזו של הגברים ובהעלאת המודעות לנושא בציבור. מהלך חשוב נוסף לקידום נשים הוא באמצעות פיתוח מנהיגות מגדרית ושיפור חוקים ותקנות לקידום מעמדן של נשים במערכות השונות.
ההבנה שאישה יכולה להצליח לא פחות מגברים (אם לא יותר) צריכה להיות ברורה לכולם, הזדמנות שווה צריכה להינתן לכולם. עלינו כחברה להתנתק מדעות קדומות בסוגיה הזו. רק כך נוכל לגבור על האפליה שנשים חוות. זה מתחיל בראיונות עבודה, בשאלות לא לגיטימיות ואף לא חוקיות שנשים נשאלות במסגרתם, זה מתחבר גם לפערי השכר בין גברים לנשים, תופעה מאוד מצערת שלא צריכה להתקיים בחברה נאורה ומתקדמת. לצערי, הפערים עדיין מאוד משמעותיים ויש עוד הרבה עבודה לעשות כדי להשוות את הזכויות וההזדמנויות של נשים לאלו של הגברים בעולם העבודה".
"נכון, אנחנו עדים ליותר נשים בתפקידי מפתח, בתפקידי ניהול בכיר, יוזמות ובעלות חברות, נשים בקדמת העשייה בתחומי חיים רבים. אבל לצערי הדרך לשיפור מעמדן של נשים עוד ארוכה''
האם בעידן ה - ME TOO העולם הוא מקום בטוח יותר ונעים לנשים?
"אם לענות בכנות, אז התשובה היא שלא, לצערי. ברור שהתנועה הביאה לקדמת הבמה את הדיון הציבורי בסוגיה והעלתה למודעות את הנושא של הטרדות מיניות, היא עוררה מחשבה וחוללה שינויים בתרבות ובהתנהגות שלנו כחברה ביחס לסוגיות הללו. אבל זה לא מספיק. עדיין יש דרך לעשות, כדי שנשים ירגישו נוח ובטוח בעולם מבלי לחשוש מפגיעה או מהטרדה מינית. המצב עדיין רחוק מלהיות בטוח, ואני אישית חיה ביומיום עם חששות בהקשר הזה כאמא לשתי בנות".
אם היית יועצת ראש העיר למעמד האישה, מה היית ממליצה לו לשפר בתחום?
"קידום מעמד האישה בעיר הוא משימה חשובה וחיונית. הייתי מתחילה בחינוך ובהשכלה – מייצרת תוכניות הכוללות מגוון רחב של אפשרויות לבחירת תחומי לימוד והתמחויות לנשים ויצירת מסלולים לקידום נשים ומנהיגות נשית בעיר. כמו כן הייתי מייצרת הזדמנויות עסקיות במטרה לעודד יזמות נשית, מספקת לנשים כלים, משאבים והזדמנויות לפתח עסקים מצליחים, לקדם את רמת ההכנסה שלהן ובכך לתרום לצמיחה כלכלית ולפיתוח החברה כולה. לצד זה הייתי דואגת לקידום שוויון מגדרי בכל התחומים האפשריים ומשקיעה מאמצים למניעת כל סוג של אלימות נגד נשים".
איזו דמות נשית מהווה עבורך מודל שאפשר לקבל ממנו השראה ומדוע?
"הדמות שמהווה עבורי מודל להשראה היא רונה רמון ז"ל, אחת הנשים העצמאיות והחזקות, שלצד ההתמודדות עם האובדן שחוותה היא הוציאה לפועל שורת מיזמים חברתיים וחינוכיים חשובים. היא פעלה לקידום בני נוער בסיכון ולקידומם בחברה הישראלית. הכוחות הפנימיים שהיו לה, כושר ההתמדה שלה והחוסן הנפשי הייחודי שלה הביאו אותה לצמוח מתוך הכאב ולהצליח בהגשמת מטרותיה. בעיני היא מהווה מקור לתקווה וגאווה לנשים רבות. היא השכילה למנף את הכאב לעשייה משמעותית והשאירה חותם עצום, שממשיך להתקיים גם לאחר לכתה".
מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"את זמני הפנוי, שהוא בעיקר בשבתות, אני מקדישה למשפחה ולקריאה. אנחנו משפחה מסורתית ושומרת שבת באופן מלא, מה שמאפשר לי בסוף השבוע להתפנות מענייני החולין ולהיות נטו עם הבעל והילדים. בשבתות אנחנו נהנים בעיקר לשחק משחקי קופסא, לדפדף באלבומי התמונות ולשתף בחוויות שעברנו במהלך השבוע" .
נשמח אם תשתפי אותנו בשאיפות המקצועיות האישיות לשנים הקרובות
"לפני כשנה וחצי מוניתי לתפקיד שאני ממלאת היום - מנהלת מש"א בכירה ב'תרכובות ברום', תפקיד מעניין ומאתגר ואני מאוד נהנית בו, בעיקר בזכות העובדה שאני מצליחה להביא בו לידי ביטוי את היכולות, הכישורים והניסיון שצברתי לאורך השנים בתפקידים שביצעתי בחיי. אני מסופקת מאוד ומרגישה שלצד הניסיון אני עדיין מתפתחת ומתעצבת. אני עוד לא בטוחה לגבי התפקיד הבא שלי, אבל מה שברור לי שהוא יכלול שילוב של עשייה ערכית וחברתית באופן משמעותי ויכיל גם אלמנט ייעוצי".
עד כמה התמיכה בבית /בחיק המשפחה עזרה לך לממש את עצמך?
"אני לא אגזים אם אומר שללא התמיכה של המשפחה ושל בעלי היקר לא הייתי מגיעה עד הלום. ההורים היקרים שלי ובעלי היו ועודם לצידי לאורך כל הדרך, הם הקנו לי בטחון ורוגע שיש מי שדואג להתנהלות של הבית גם כשאני לא נוכחת בו. הם שאפשרו ומאפשרים לשאיפות שלי להתממש. הליווי הצמוד והסיוע בבית עזרו לי להיות רגועה ומפוקסת בהתקדמות המקצועית שלי ואני מוקירה על כך תודה בכל הזדמנות".
אוה מיכאל, מהנדסת בכירה
הכימיה של אוה מיכאל עם הדרום היא לא רק כזו של מהנדסת בכירה בעלת וותק ומעמד מ'נאות חובב'. היא חיה ונושמת אהבה לדרום ותחושת שליחות בכל מהלך בחייה. נאות חובב, המועצה המקומית-תעשייתית הוקמה על מנת לפקח על הפעילות התעשייתית בסביבותיה ולספק את השירותים הנדרשים למפעלים באזור. אווה מיכאל היא אחת מאלפי עובדות ועובדים מסורים שעושים עבודתם במסירות ובתחושת שליחות אמיתית, היא מכהנת כיועצת המנכ"ל לקידום מעמד האישה בארגון ויוזמת פעילויות מרגשות לביסוס מעמדן בחברה. זוהי ישראל היפה באמת!
ספרי קצת על הזיקה שלך לבאר שבע/לדרום
"אני חיה ונושמת את אזור הדרום מזה 38 שנים: 24 שנים כתושבת באר שבע, ו-14 שנים כתושבת היישוב 'להבים'. סיימתי בבאר שבע את לימודיי בבית הספר היסודי, את התיכון והלימודים הגבוהים בהנדסה כימית תואר ראשון במכללת סמי שמעון. גם את שרותי הצבאי עברתי באזור הדרום, בתפקיד חובשת קרבית (באזור של גבול ישראל מצרים) כך שכל חיי קשורים בדרום".
"אין סיבה שאישה וגבר שעוסקים באותו תפקיד ובעלי מספר שנות וותק זהה יקבלו שכר שונה. אומנם, כמו בכל מקום, תמיד יש מה לשפר ולהיכן להתקדם. יש עוד הרבה מה לשפר בסוגיית שוויון בין מספר העובדים והעובדות, בהשוואת-שכר וכך הלאה, אבל בהחלט אפשר לומר שהפערים הולכים ומצטמצמים''
מה הביא אותך לבחירה המקצועית הספציפית שלך, לעסוק בתחום בו את מתמחה כיום?
"תמיד נמשכתי למקצוע המדעים ולכימיה בפרט, מתוך רצון לפתור בעיות שמשלבות ידע מתמטי, כימי, ופיזיקאלי. ההשראה הגיעה מאבי, שעבד במפעל כימי גדול כאן במועצה במשך כ -35 שנים.
בדרום בכלל ובנאות חובב בפרט יש מספר רב של מפעלים כימיים, לפיכך טבעי שאפשריות התעסוקה יהיו רבות ומגוונות באזור. את הניסיון התעסוקתי רכשתי במפעלי המגנזיום בים המלח ובמפעל 'תרכובות ברום', ומזה 13 שנים אני עובדת במועצה באגף הגנת הסביבה. בתחום עבודתי אני בעיקר נהנית לחקור ולמצוא פתרונות במערכות מורכבות".
בשנים האחרונות רואים יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח, בתפקידי ניהול בכיר, בעלות חברות משלהן, נשים בקדמת העשייה בכל תחומי החיים. כמובן שיש עוד דרך לשיפור מעמדן של נשים בעמדות בכירות...נשמח אם תתייחסי לזה מנקודת מבטך.
"אני מאמינה שלאורך ההיסטוריה נשים היוו עמוד תווך מרכזי בעשייה יומיומית, ושבמבט קדימה נשים יהוו את השינוי המרכזי במגוון תחומים. בשנים האחרונות אנחנו עדים למחקרים שמראים שהעלייה במספר הנשים בתפקידי מפתח מגבירה את הגיוון, את אפיקי החשיבה ואף משפרת את הביצועים. נוכחות של נשים בתפקידי מפתח מביאה חדשנות וריענון לשוק העבודה".
בהקשר הזה, עדיין יש פער משמעותי בשכרן של נשים מול גברים, כמובן לטובת הגברים. מה דעתך בנושא?
"אין סיבה שאישה וגבר שעוסקים באותו תפקיד ובעלי מספר שנות וותק זהה יקבלו שכר שונה. אומנם, כמו בכל מקום, תמיד יש מה לשפר ולהיכן להתקדם. יש עוד הרבה מה לשפר בסוגיית שוויון בין מספר העובדים והעובדות, בהשוואת-שכר וכך הלאה, אבל בהחלט אפשר לומר שהפערים הולכים ומצטמצמים, הן בזכות התיקון לחוק שכר שווה לעובד ועובדת (שקובע חובת שיוון מגדרית בכל הנוגע לשכר) והן בזכות נשים שמובילות שינויים בסוגיות אלה ואחרות בממשלה ובחברה".
האם בעידן ה- ME TOO העולם הוא מקום יותר בטוח ונעים לנשים?
"כן. חל שינוי בתפיסה לגבי מהי הטרדה. היכן עובר הגבול בין מחמאה לגיטימית לבין הטרדה. לדעתי, חשוב מאוד להעלות את המודעות לנושא של סביבה בטוחה ונטולת הטרדות, ולצורך כך יש להעביר מידע, להשקיע בהסברה, בהדרכה לכלל העובדים, אחת לשנה- בכל מקום עבודה".
אם היית יועצת ראש העיר למעמד האישה – מה היית ממליצה לו לשפר בסוגיה הזו?
"בנוסף לתפקידי כמהנדסת כימיה במחלקת המעבדות, התמניתי לאחרונה כיועצת המנכ"ל לקידום מעמד האישה בארגון. במסגרת התפקיד הזה אני נוכחת בכל קבלת החלטות משמעותית ומובילה לחיזוקן של הנשים בארגון. כך, למשל, בתחום של כח אדם, בהמלצה על קבלת עובדות, בייצוג המועצה בנוכחות נשית, במעורבות של נשים במועצה ובעשייה הכוללת. זה לקדם שוויון מגדרי בפועל על בסיס יומי, בלי לחכות למועדים מיוחדים כמו 'יום האישה', אלא ממש בפרקטיקה היומיומית. אנחנו 31 נשים במועצה, זה כמעט 50 אחוז מכלל העובדים: יש לנו מהנדסות, עורכות דין, בכל מחלקה יש נוכחות נשית. הרעיונות שלנו הנשים נשמעים בארגון, אנחנו מקדמים מגמה של שוויון בשכר. עשינו שת"פ עם הפורום על שם מיכל סלע בנושא של זיהוי סימני אלימות נגד נשים, לקראת הקיץ אני מזמינה את נשות הארגון לסדנה להגנה עצמית, עשינו סדנת היכרות רכב בסיסית לנשים בחברה. המשמעות של כל זה היא ממש לעשות צדק חברתי באופן מעשי. אנחנו כח, יש לנו קול. זוהי עוצמה נשית. כמובן שכל הפעילות הזו מגובה בתמיכה מלאה ממנכ"ל המועצה, מר הרצל יחזקאל, ומראש המועצה מר ארז בדש. הרעיונות והיוזמות בתחום הם כולם בשיתוף פעולה מלא איתם".
איזו דמות נשית מהווה (או היוותה בעבר) עבורך מודל שאפשר לקבל ממנו השראה ומדוע?
"כל אישה היא בעיני מודל. כל אחת מאיתנו/מכן שמשלבת קריירה, לימודים ומשפחה יכולה להוות מקור השראה".
מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"בזמני הפנוי אני אוהבת לטייל ולמלא מצברים".
עד כמה התמיכה בבית/בחיק המשפחה עזרה לך לממש את עצמך?
" יש לי בעל תומך ושני ילדים מקסימים, הם יודעים שאמא כוננית- הטלפון חשוב מעבודה ולא מפריעים. כחלק מתפקידי במועצה אני גם בצוות כוננים (שמורכב מגברים ונשים) של חומרים מסוכנים, שמחייב היענות ו'הקפצה' במקרה של 'אירוע' באחד המפעלים במועצה. אנחנו הכונניות משאירות את הילדים עם הבעלים (אם הנסיבות מצריכות זאת) גם בשתיים בלילה או בשש בערב, ויוצאות לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. ללא תמיכה מהבית זה לא יכול היה להתקיים".
נשמח אם תשתפי אותנו בשאיפות המקצועיות-אישיות שלך לשנים הקרובות.
"להמשיך לעבוד, ליצור, ליזום. השמיים הם הגבול"...
עדי עסיס בובליל, ראש אגף משאבי אנוש של החברה לשירותי איכות הסביבה
ספרי קצת על הזיקה שלך לבאר שבע/לדרום?
"אני ילידת העיר, גדלתי והתחנכתי פה כל חיי, בגיל 23 פגשתי את בעלי אסף בעבודה המשותפת שלנו (ב'פלאפון') והיה ברור לשנינו שפה נחיה ונגדל את ילדינו. היום אנחנו הורים לעידו, דניאל ויהלי, שלושת ילדינו הנפלאים. באר שבע היא עיר מדהימה, היא כמו קיבוץ קטן, כולם כאן מכירים את כולם ועוזרים לכולם. יש לנו ראש עיר מסור ואהוב, רגיש לצרכי התושבים, זמין ונגיש לכולם. אני לא רואה את עצמי חיה באף עיר אחרת בארץ."
מה הביא אותך לעסוק בתחום שבו את מתמחה כיום?
"התגייסתי לצבא למסלול ייעודי לקצונה, שירתתי כקצינת קורסים וסגל במחוז דרום של פיקוד העורף, אהבתי מאוד את התפקיד וחיפשתי תפקיד שמקביל לו באזרחות. כך הגעתי לתחום של ניהול הון-אנושי".
עד כמה התמיכה בבית/בחיק המשפחה עזרה לך לממש את עצמך?
"בלי המשפחה שלי לא הייתי מצליחה, חד משמעית. קודם כל הילדים שלי שמבינים מתי אמא קיבלה שיחת טלפון מהעבודה והם צריכים להיות כמה דקות בשקט ויכול להיות שאמא תעלה לחדר העבודה להסתגר עם המחשב. גם 'החצי השני' שלי אסף, מוצא את עצמו לא פעם מקבל אסמס בגלל שאני מתעכבת בדיון בבית משפט או בישיבה, והוא בעקבות זאת צריך לאסוף את הילדים. גם ההורים שלי תמיד מוכנים לבוא ולשמור על הילדים, מאז ומתמיד עודדו אותי לשאוף הכי גבוה שאפשר ולא לתת לשום דבר לעצור אותי."
"אני חושבת שהחקיקה בשנים האחרונות מתחילה לסייע בצמצום הפער, לשמחתי אני רואה יותר ויותר נשים שהולכות לתפקידים שהם בבסיסם 'מכניסים 'יותר. אני משתדלת לעודד כל אישה שמתייעצת איתי לא להסס, 'להתסער' על אתגרים, להשקיע מאמץ (ולהסתייע באחרים) כדי לעזור לעצמה להתקדם בתפקיד ובהתאמה בתנאי השכר".
בשנים האחרונות רואים יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח, בתפקידי ניהול בכיר, בעלות חברות משלהן, נשים בקדמת העשייה בכל תחומי החיים. כמובן שיש עוד דרך לשיפור מעמדן של נשים בעמדות בכירות. נשמח אם תתייחסי לזה מנקודת מבטך
"אני חושבת שכל אישה שפורצת דרך בנקודה מסוימת פותחת דלת לנשים רבות אחריה, ולכן זה משמח אותי בכל פעם שאני קוראת על אישה שמונתה לתפקיד בכיר כזה או אחר. לדעתי בתחום שלי יש המון השפעה להיות ה'סמן הימני' ולעשות הכל כדי לקדם מועמדות ראויות ומוצלחות לתוך המערכת, ולכן במקום העבודה שלי המשרות מתפרסמות בלשון נקבה, כדי להביא לשינוי תודעתי. לכל תפקיד אני אעשה כל מאמץ שיהיו לפחות 50% מועמדות נשים, ואם ההתלבטות תהיה בין שני מעומדים ראויים וטובים שאחת מהן אישה, אז אני אעשה הכל כדי שהיא תקבל את התפקיד".
ובהקשר הזה, עדיין יש פער משמעותי בשכרן של נשים מול גברים, כמובן לטובת הגברים. מה דעתך בנושא?
"אני חושבת שהחקיקה בשנים האחרונות מתחילה לסייע בצמצום הפער, לשמחתי אני רואה יותר ויותר נשים שהולכות לתפקידים שהם בבסיסם 'מכניסים 'יותר. אני משתדלת לעודד כל אישה שמתייעצת איתי לא להסס, 'להתסער' על אתגרים, להשקיע מאמץ (ולהסתייע באחרים) כדי לעזור לעצמה להתקדם בתפקיד ובהתאמה בתנאי השכר".
האם בעידן ה- ME TOO העולם הוא מקום יותר בטוח ונעים לנשים?
"לצערי עדיין לא. לאורך שנות הקריירה שלי מצאתי את עצמי חווה הטרדות או הערות 'מקטינות', לשמחתי חונכתי לענות ולא לשתוק מול תופעות כאלו. אין לי ספק שיש עוד דרך לעשות כדי שהעולם יהיה מקום יותר בטוח עבורנו הנשים".
אם היית יועצת ראש העיר למעמד האישה – מה היית ממליצה לו לשפר בסוגיה הזו?
"קטונתי מלייעץ לראש העיר ולמי שאמונה על מעמד האישה בעיר שלנו. אני מכירה מקרוב את הפעילות הענפה שלהם בתחום. העצה היחידה שלי היא שימשיכו בתנופת העשייה המדהימה: ורד ואילנה, אתן אלופות "!
איזו דמות נשית מהווה (או היוותה בעבר) עבורך מודל שאפשר לקבל ממנו השראה ומדוע?
"השופטת רות ביידר גינסבורג ז"ל היא אישה אמיצה שלא היססה להביע את דעתה ולפעול לקידום זכויות נשים, היא מהווה השראה עבורי. גם שריל סנדברג בספרה 'לפרוץ קדימה' נתנה עצות שוות זהב, שאת חלקן אני מיישמת עד היום".
מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"אני מאוד אוהבת את תחום האפייה ועוקבת באדיקות אחרי כל הבלוגריות בתחום. כמעט בכל סופשבוע תנור האפייה במטבח שלי עובד נון סטופ. אני אוהבת מאוד לקרוא ספרים, ולא בטאבלט, אלא בגרסה המודפסת, לבלות עם המשפחה שלי בבית, ואם כבר לצאת - אז לרוב זה למסעדות עם חברות".
נשמח אם תשתפי אותנו בשאיפות המקצועיות-אישיות שלך לשנים הקרובות
"בשנים הקרובות אני מתעתדת להמשיך בתנופת העשייה שלי בארגון, יש המון אתגרים והזדמנויות לשינוי וזה משאיר אותי עם המון רעב לעשייה. אני יודעת שאשאר בתחום משאבי אנוש ומאמינה שבזכות רוביק עוד ייפתחו הזדמנויות תעסוקה רבות בעיר האהובה שלנו".
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''חדשות באר שבע והנגב 24/7'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: https://bit.ly/3UrCqMK