בתוכנית: מגדלי יוקרה במקום המכון ההיסטורי בבאר שבע

כעס גדול - על הכוונה להרוס את קריית ברמן (המוכרת גן כמכון לחקר הנגב), השוכנת בשטח שבין מקיף א', שדרות רגר ושדרות שז''ר. ב-12 בדצמבר אמור להתקיים בוועדה המחוזית דרום דיון גורלי, שתוצאתו יכולה להיות הרס פינה הסטורית בבאר שבע ובמקום שימור מקום ייחודי בעיר, לפנות את מקומו ל''מגדלי יוקרה''.

התכונית להריסת המתחם ההיסטורי נושאת את המספר 605-0690586. מעיון במסמכים עולה כי ''התכנית מציעה בינוי לאורך שדרות רגר המאופיין בבינוי מסד של כ-3 קומות המלווה את הרחובות הראשיים, ומגדלים של כ-24 קומות המייצרים דופן ומקצב. את הדופן הבנויה משלים מבנה תעסוקה, שיתנשא לגובה מקסימלי של כ-24 קומות, מעל מסד מסחרי לאורך רחוב רגר. בחלקו הדרומי של המתחם (בין רחוב שז"ר והשלום) מוצע תא שטח עבור מבנים ומוסדות ציבור המאופיין בבינוי בן 3 קומות עם חזית מסחרית ומגדל של כ-20 קומות אל מול בניין העירייה ושכונה ג'. את המשך דופן רחוב השלום משלים אזור מגורים המשלב בנייה מרקמית עד 8 קומות ומבנה מגורים עד 24 קומות''.

''כמו כן, מתוכננים במתחם מבני ציבור, מבני חינוך ומסחר המלווה את רחובות רגר ושז"ר ומבני משרדים. בנוסף מציע המתחם השלמה לציר הולכי רגל עירוני המחבר בין התחנה המרכזית באר שבע, דרך קריית הממשלה ובתי המשפט לכיוון האוניברסיטה וביה"ח סורוקה'', נכתב. 

''אני תמהה בליבי מה בן גוריון היה אומר ואיך היה מגיב על הרעיון להרוס את המכון שהיה בבת עינו. שכן, בן גוריון הרי ראה בנגב את עתיד מדינת ישראל. "בנגב", כפי שכתב "יבחן כושר המדע והמחקר היהודי ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים"

המכון שבלעדיו ישראל הייתה מתייבשת - וגם רעבה

המכון לחקר הנגב, השוכן על שטח האדמה, הינו אחת הפנינות ההסטוריות של באר שבע, שראוי היה לשמרן. המכון בבאר שבע עומד מאחורי פיתוחים המשמשים אותנו ביום יום, בהם העבודה שאיו מצוקת מי שתיה בישראל.

המכון לחקר הנגב נוסד בבאר שבע, בחודש אוקטובר 1957, הוקם ביוזמתו של דוד בן-גוריון והיה חלק ממשרד ראש הממשלה. המטרה לקיומו הוגדרה על ידי דוד בן-גוריון עצמו, בברכתו לפתיחת המכון, בתאריך 28 באוקטובר 1957: "רק אנשי מחקר אשר יישבו בשערו של הנגב וייחדו את כל ימיהם למחקר של הנגב יחשפו את צפונותיו למען הפרחת השממה".

למכון תרומה אדירה לחקלאות הישראלית והחקלאות בנגב בפרט. בין היתר, בוייתו והותאמו בו מיני פירות וגידולים, בהם פרי המרולה, שישראל הינו המקום היחידי בו מגדלים אותו מלבד בדרום אפריקה.לפרי סגולות בריאות רבות.

מיטב המוחות הגיעו למכון בבאר שבע- ותרמו תרומה אדירה לאנושות

המכון החל את פעילותו בניסיונות לפתח מתקנים להמתקת מים מליחים בנגב. המנהל הראשון של המכון, אריה אל צור, גייס חוקרים, טכנאים, לבורנטים ואנשי שירותים מתוך אנשי הגלויות השונות שהגיעו אז לבאר שבע. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 גויס לפרויקט התפלת המים פרופסור סידני לוב, אשר פיתח את שיטת האוסמוזה ההפוכה. טכנולוגיה זו נהוגה היום בכל העולם בהתפלת מים, ובתקופתנו נמצאו לה שימושים חדשים, בתחום הפקת חשמל. שיטה זו מספקת כיום כ- 70% מהמים השפירים של מדינת ישראל. מתקנים כאלו הוקמו בכל רחבי העולם לענות על הבעיה של חוסר במים שפירים. 

משנת 1961 ניהל את המכון יואל שכטר. רוב חוקרי המכון לחקר הנגב היו ביולוגים, אשר חלקם עסקו במחקר בצמחים וחלקם במחקר בבעלי חיים, תוך התייחסות לבעיות אופייניות לנגב, כדוגמת מחסור במים וטמפרטורות גבוהות.

וידאו: לקט ראיונות עם אנשי המכון לחקר הנגב וביקור בתחומו (צילום ועריכה: תמנה עורב / ECLECTICOM) 
​​​​​​​​​​​​​​

''למנוע את הרס ההיסטוריה''

במכון תורבת צמח החוחובה, שישראל מייצרת כ-40% מהצריכה העולמית שלו ושורת ארוכה של גידולים הותאמו לגידולם בתנאי הארץ. 

במכתב לראש עיריית באר שבע כותבת תמנה עורב: ''עיריית באר שבע ואתה בראשה יכולים למנוע את ההרס של ההיסטוריה שעשה המכון. מכל העולם עלו לרגל לבאר שבע, למכון לחקר הנגב, כדי ללמוד מהמדענים שעבדו במכון על הפיתוחים וההמצאות שלהם''. 

''אני תמהה בליבי מה בן גוריון היה אומר ואיך היה מגיב על הרעיון להרוס את המכון שהיה בבת עינו. שכן, בן גוריון הרי ראה בנגב את עתיד מדינת ישראל. "בנגב", כפי שכתב "יבחן כושר המדע והמחקר היהודי ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים".

''החרבת המכון לחקר הנגב, הצמחייה הייחודית וכל היסטוריית המחקרים שנעשו שם כדי לבנות עוד מגדלי מגורים (שאפשר לבנות במקומות אחרים) תהיה חרפה לעיריית באר שבע ולאוניברסיטת בן גוריון. אני מפצירה בך להתנגד להרס ולחפש מקומות חלופיים, כמו שידעת לעשות בעבר, לבניית מתחמי מגורים''. 

המכון יושב על קרקע נדל''נית יקרה לתפסיתם של קברניטי העיר באר שבע, סמוך לציר רגר. הכוונה היא להרוס את הממתחם על הצמחייה הייחודית שבו ולהקים בשטח חנויות ומגדלי יוקרה. דיון גורלי, כאמור, יתקיים בשבוע הבא בוועדה מחוזית. תוצאות הדיון עלולות להביא להיעלמות הפנינה ההסטורית, לטובת מגדלי מגורים, משרדים וחנויות.

​​​​​​​​​​​​

על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''חדשות באר שבע והנגב 24/7'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: branzanews.br7@gmail.com‬

 תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל  daniel.beller@gmail.com

רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  https://bit.ly/3UrCqMK