שינוי גישה: אסירים מסוכנים - לא ישוחררו אוטומטית בשיחרור מינהלי

מאת: משה פריאל, כתבנו בכנסת
הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי דנה היום, רביעי, בהצעת חוק שתשנה את מתווה השחרור המינהלי של אסירים, כך שלא ייכללו בהסדר אסירים עם רמת מסוכנות גבוהה, השפוטים על עבירות מין, אלימות במשפחה ואלימות קשה. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מתווה חדש להסדרי השחרור המינהלי המוגבר אשר יחליף את ההסדר הקבוע בתיקון מס' 54 ויחול לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע.
לפני שנתיים הייתה סערה ציבורית בבאר שבע, כאשר אורה סולמון הפגינה כנגד שיחרורו המוקדם של רוצח אחותה. 'דם אחותי אינו הפקר. לא ייתכן לקצר לחצי את עונשו של האיש שרצח את אחותי, כרת את ראשה ואנס אותה. בישראל ככל הנראה אונס גופה אינו עבירה והמבצע מעשה רצח אכזרי רשאי לזכות ברחמים ובקיצור עונשו'', אומרת אורה, אחותה של שרה סולומון ז''ל, שנרצחה באכזריות בידי בן זוגה בבאר שבע בשנת 2012.
שמו של בן הזוג נאסר לפרסום, אבל הרצח המזעזע זכור לתושבי בירת הנגב. אחותה אורה הקימה משמרת מחאה הבוקר, שני, בכניסה להיכל המשפט בבאר שבע. אורה סולומון,עתרה לא מכבר לבג"ץ, בתמיכת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, כנגד תיקון לרפורמה בעבירות המתה, על פיו יקוצר העונש של רוצחים מסוכנים, גם אם פסק דינם חלוט.
וידאו: אורה סלומון, אחותה של שרה, במשמרת מחאה בכניסה להיכל המשפט (צילום: דני בלר)
וידאו: דיון בוועדת הפנים בנושא שחרור מנהלי של אסירים מסוכנים / צילום: ערוץ הכנסת
השחרור המינהלי המוגבר הוא מודל המייצר קיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, בלא קביעת קריטריונים (למעט כאלה הקשורים במשך תקופת המאסר) ואינו מתחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים אחרים שלהם, פרט להתייחסות הנפרדת הקיימת כיום בתיקון מס' 54 לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון. לפיכך מוצע לקבוע בהסדר החדש כמה שינויים לעומת ההסדר הקיים בתיקון מס' 54 שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המינהלי המוגבר כך שלא ייכללו בהסדר זה אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה, כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ועל ידי כך להקטין את הסיכון הנשקף לציבור משחרור אסירים אלה.
"אני בעד שחרור מינהלי, אבל צריך לנהוג בזהירות", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי, "ב-2018 שוחרר מספר גדול של אסירים, ביניהם אסירים מסוכנים, מבלי שעברו ועדת שחרורים, ונפגעי עבירה היו במצוקה גדולה בשל כך. עלינו לאזן, ולנהוג בחכמה מאזנת, כך שאסירים מסוכנים ישתחררו בשחוור מנהלי לא באופן גורף, אלא רק אחרי בדיקת מסוכנות פרטנית".
גלי גלילי קרן, המשרד לבט"פ: "השחרור המינהלי המורחב נועד לתת מענה לסוגיית הצפיפות בבתי הסוהר. בעקבות עתירה קבע בג"ץ ששטח המחיה של אסיר חייב לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות, ושב"ס אמור להגיע ליעד זה עד סוף 2022. הממשלה החליטה על שורת צעדים כדי לעמוד בפסיקת בג"ץ, ואחד מהם הוא השחרור המינהלי המורחב, שאינו אופטימלי. השחרור המינהלי אינו זכות גורפת, ועד כה ניתן רק לאסירים שתקופת מאסרם פחות מ-4 שנים".
ח"כ אוסמה סעדי: "מה זו האפליה הזו? ובעוד חודש, כשהיה אמור להשתחרר, הוא לא יהיה מסוכן? מה זה העהין הכוללני הזה?" יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "מה ביקשנו? שיעבור שיקום?" ח"כ סעדי: "שב"ס לא נותן שיקום. רק 20% מהאסירים זוכים לשיקום. אני איתך שצריך לתת לכל אחד שיקום, אבל לא נותנים".
ח"כ בני בגין: "מהו הצפי של השפעת השינוי בחוק על מספר הכלואים? עשיתם סימולציות?" קתרין בן צבי, שב"ס: "החרגת האסירים בעלי המסוכנות תצמצם את השחרור המינהלי ב-200 מקומות כליאה. הקטנת השחרור המינהלי לשפוטים שבין 18-36 חודש תצמצם ב-25 מקומות והגבלת התקופה של הזכאים לשחרור מנהלי משפוטים עד 4 שנים לשפוטים עד 3 שנים בלבד תצמצם ב-20 מקומות כליאה. בסך הכל השפעה של 245 מקומות כליאה".
ח"כ אמיר אוחנה: "מספר הכלואים מושפע יותר מגורמים שאינם בשליטת שב"ס: כמות הפשעים שהמשטרה מפענחת ומגיעים לכתבי אישום, ופסקי הדין של השופטים". ח"כ בני בגין: "אם רוצים לשמור על שיעור הצפיפות, אז במקום 245 המקומות של אלה שעכשיו לא ישוחררו, יצטרכו להשתחרר 245 אחרים. מי הם יהיו? מאיזה סוג עבירות? האם בגלל שהחלטנו שמי שעשה מעשה מגונה לא ישוחרר בשחרור מנהלי, נצטרך עכשיו לשחרר מי שביצע שוד?"
הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק ביום ג'.
כתבנו מציין כי אסיר ביטחוני בישראל, הוא אסיר הכלוא בשל עבירה הכרוכה בפגיעה בביטחון המדינה או ממניעים לאומניים. נכון לחודש ספטמבר 2021 מחזיקה ישראל ב-4,512 אסירים ביטחוניים פלסטינים.
ארבעה בתי סוהר ביטחוניים בישראל בית סוהר עופר במחוז מרכז ,מגידו ,במחוז צפון .ובמחוז הדרום בתי הסוהר קציעות, ונפחא.
בתחילת שנות השמונים הוחזקו בבית הכלא בבאר שבע ,אסירים בטחוניים המפורסמים ביניהם חאלד חוסין אבו עוסבה,וחוסן פואד שני המחבלים חברי הפת"ח שנותרו חיים מהפיגוע או רצוי לומר הטבח בכביש החוף, "אוטובוס הדמים" בו נרצחו 35 ישראלים ונפצעו 71 במרץ 1978.
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]