האם הנגב בדרך להפוך ל''עמק האמוניה'' של ישראל?

לא בטוח שתאהבו את הבשורה הבאה: מחלופת מכתבים בין חיפה כימיקלים למשרדי הממשלה, שהגיעה לידי ברנז'ה NEWS, עולה כי חולמים לבסס בנגב תעשיות מבוססות אמוניה
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
האם הנגב בדרך להפוך ל''עמק האמוניה'' של ישראל? טכנאים מטפלים בדליפת אמוניה במפעל (צילום ארכיון: צנו טאנב / CC BY 3.0)

האם הנגב בדרך להפוך ל"עמק האמוניה" של ישראל? חברת חיפה כימיקלים מחפשת חלופה למתקן האמוניה במפרץ חיפה, אשר הוחלט על סגירתו אחרי כשלון המכרז להקמת מתקן אמוניה במישור רותם, כעת נבחנת חלופה, על פיה החברה תממן לפחות חצי מעלות ההקמה של מתקן כזה בנגב והמדינה – את החצי השני. במכתב ששלח ג'ולס טראמפ, יו"ר חברת חיפה כימיקלים, לשר האוצר, למנכ''ל למשרד האוצר, לשר הכלכלה ומנכ''ל משרדו ולמשרד להגנת הסביבה, הוא מתריע מפני ההשלכות לאמינותה של התעשייה הכימית בישראל כלפי לקוחותיה בעולם, הוא קורא למצוא חלופה למיכל בחיפה, בצורה של מתקן, במישור רותם בנגב, אותו ניתן יהיה להרחיב בעתיד: "ככל שהדבר אפשרי, בכוונתנו להקים מתקן שיהיה ניתן להגדילו בעתיד וזאת על מנת להתמודד עם הדרישה הגוברת בישראל ולעודד תעשיות מבוססות אמוניה להתפתח בדרום", כותב ג'ולס טראמפ.

"מאמץ זה נובע מרצוננו להיענות לחששות הגוברים  מצד תושבי חיפה בנוגע למסוף ולהגן על אלפי מקומות עבודה שייסגרו בעקבות החלטת הממשלה לצוות על סגירת ישראל ליבוא של אמוניה ולהגן על תעשיית הדשנים בישראל שנבנתה משך 60 שנה", אומר טראמפ.

בין היתר מזהיר טראמפ כי:  "כל פגיעה ביכולתה של חיפה כימיקלים לייצא תשפיע משמעותית על אלפי לקוחות בעולם, ותשליך בצורה חמורה על האמינות של הייצוא הישראלי. הייצוא של חיפה כימיקלים מהווה 2% מכלל הייצוא התעשייתי של ישראל".
"חיפה (כימיקלים) מקבלת את הנחת היסוד כי יש לסגור את מסוף האמוניה ברגע שניתן יהיה לבנות מקור חלופי, מהימן ובטוח לאמוניה, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה".

עם זאת, בדרך להקמת תעשיות מבוססות אמוניה בנגב, עומדים כמה חסמים. להערכת גורמים, החסם הראשון להעברת המיכל לנגב, יהיה גורל העובדים: אלפים בצפון עלולים לאבד את מקור פרנסתם, כבר בתקופת הביניים. אמנם הוחלט על סגירה, אך לא על חלופה להספקת האמוניה. החסם האחר  הוא היקף הסיוע שהממשלה תושיט להקמת המפעל בנגב. הכוונה יהא להקים מפעל שיעמוד בדרישות מחמירות, אותו יהיה ניתן להרחיב בעתיד. 

אל החסמים האלה, מצטרפת דעת הקהל בנגב, שלא תתן בקלות להעביר את הצרות של חיפה לחצר שלה. עם זאת, כאשר ניסו תושבי הנגב להתנגד נגד הפיכת "דודאים" לאתר פסולת ארצי, מאבקם כשל כשלון חרוץ. אין לתושבי הנגב מכפיל כוח פוליטי, וכמו שקרה בשנות ה-90, אינטרסים כלכליים או פוליטיים עלולים לגבור על רצון הציבור.