שיעור התמותה הגבוה בישראל: בבאר שבע

פערים בלתי נסבלים בין מרכז ופריפריה: באיזור באר שבע שיעור התמותה הגדול בישראל ושיעור מיטות האשפוז הנמוך בארץ - כך מפרסם הבוקר משרד הבריאות בדוח מיוחד לקראת הכנס "מערכת הבריאות מתמודדת עם אי השוויון".
שיעורי התמותה ל-1000 איש בבאר שבע עומדים על 5.6 והם הגבוהים בארץ. גם תמותת התינוקות גבוהה באופן מובהק בקרב יהודים שאינם יהודים: 2.8 בקרב יהודים (במרכז הנתון הוא 1.7 ל-1000 לידות) ו-11 בקרב ערבים (במרכז הנתון הוא 4.8).

גם שיעור מיטות האשפוז בדרום הוא הנמוך בישראל ועומד על 1.35 ל-1000 נפש (בתל אביב השיעור הוא 2.02 מיטות ל-1000 נפש). 

הממצאים מאשרים את זעקת אנשי מערכת הבריאות בנגב, שהושמעה בכנס אג'יק, שנערך לא מכבר. ד"ר אהוד דודסון - מנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה התריע מפני קירסת המערכת: "הכסף לא כאן, ובמקום להשתמש בתוספת תקציב אנחנו מוסיפים מיטות על חשבון משאבים שלנו. אם הכסף הגיע לנגב אנחנו לא ראינו אותו. החלטת הממשלה משנת 2014 על חיזוק בית החולים סורוקה והקצאת 118 מיטות עד סוף 2016 לא בוצעה. ממשלת ישראל לא העבירה אפילו שקל אחד כדי לבנות את המיטות האלה. פתחנו מספר מיטות בכוחות עצמנו אבל בלי לקבל את המשאבים שמדינת ישראל אמורה לתת. למרות שנאמר פה שלא רק חושבים ומצפים שהמדינה תיתן".

אין זה סוד שכאשר מנהלים חיים פחות בריאים וכאשר יש נגישות נמוכה יותר לשירותים חברתיים - משלמים על כך בשנות חיים. חלוסר הבטיחון התזונתי בבאר שבע ובנגב, לפיו משפחות אולי לא רעבות כמו במדינות העולם השלישי, אב אינן בטוחות או וכאשר יאכלו את הארוחה הבאה. הרגלי חיים לא טובים כגון עישון, שתיית אלכוהול, אכילה לא בריאה, שהיא פועל יוצא של מעמד סוציו אקונומי, צריכת סמים,כל אלה תורמים לקיצור החיים. מחירי המזון "הבריא", פירות וירקות, גבוהים מאוד. משפחות עניות נאלצות לצרוך הרבה פחמימות ריקות (אורז ולחם, מרגרינה ושמן) ולהם גם הרגלים לא טובים, כגון צריכה של שתייה ממותקת.

הנתונים, עם זאת, אינם מפתיעים: הם דומים לדוחות קודמים, בהם מערכת הבריאות מתריע והממשלה עוברת לסדר היום. מי שיש לו נגישות לרפואה פרטית והאפשרות לשלם, חי יותר, פשוט כך.

מועצת הנגב תוקפת את משרד הבריאות בעקבות הדוח שפורסם - יוהן אטלן, מנכל מועצת הנגב; ״זו היתממות. זה תרגיל מבריק של משרד הבריאות שמרגיש את הלחץ ומנסה להתחמק מאחריות. שוב הוא פונה למשרדי ממשלה אחרים. האחריות היא שלו. עליו להיות רגולטור של קופות החולים ולדרוש שקיפות. הבעיה המרכזית של מערכת הבריאות היא שמשרד הבריאות לא דורש מקופות החולים לדווח על החלוקה התקציבית שלהן לפי אזורים גיאוגרפיים. החולים בנגב ממשיכים להיות שקופים והמערכת ממשיכה להיות אטומה. מועצת הנגב לא תפסיק עד שתקבל תשובות ועד שכספי הבריאות יועברו לנגב״.

עידכון, 12:47:

התייחסותו של ד״ר אהוד דודסון, מנהל המרכז הרפואי סורוקה לדו״ח משרד הבריאות בנוגע לפערים בבריאות בין המרכז לפריפריה: ״הפערים בין המרכז לפריפריה בתחום הבריאות ידועים לכולם לא מהיום. הם משתקפים בעיקר בנגישות נמוכה לשירותים רפואיים. בי״ח סורוקה נושא הדגל של הרפואה האיכותית בדרום הכין תכנית לגישור על פני אותם פערים גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. מה שביכולתנו לעשות בעצמנו אנחנו עושים, כגון: פתיחת מחלקת שיקום הראשונה בנגב, בינוי מרכז כוללני לטיפול בסרטן ועוד., יחד עם זאת, הנושא העיקרי הוא מחוייבות המדינה לגשר על פני הפערים תוך שימוש בתכניות המסודרות שביה״ח סורוקה הכין והציג להנהלת משה״ב כבר ב 2014. המדינה צריכה להקצות לסורוקה  המשאבים הנדרשים כדי לגשר על הפערים. סכום ראשוני הנדרש לטווח הקצר הוא כ 120 מיליון ש״ח״.