המתכון לאסון הבא

כמה בקשות הוגשו בבאר שבע לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה? אפס. על פי דוח נתוני מימוש תמ"א 38 בשנת 2014, הדוח האחרון שפורסם עד כה, בבאר שבע הוגשו אפס בקשות לחיזוק מבנים. רק בקשה בודדת הוגשה להריסה ובניה מחדש של מבנה, אך על פי הדוח, הטיפול בה טרם הסתיים. רק השבוע הציגה רשות החירום הלאומית (רח"ל), נתונים מדאיגים באשר למוכנות הלאומית לרעש אדמה, בדיון מיוחד שנערך בכנסת. חיזוק מבנים לרעש אדמה (תמ"א 38), היא הדרך היחידה להפוך בתים ישנים לכאלה שבמקרה של רעידת אדמה חזקה, לא יהפכו למלכודת מוות לדייריהן.
אנחנו לא עוסקים באיום אחר ידוע: ירי טילים על באר שבע והעובדה שלתושבים בשכונות הישנות אין לאן לברוח. 

התקן הישראלי לבנייה עמידה לרעידות אדמה, ת"י 413, נכנס לתוקף רק בשנת 1980.  התקן כולל דגשים הנדסיים של בניה, כך שהמבנים יהיו חזקים ועמידים יחסית בפני רעידת אדמה. התקן ההנדסי אינו מורכב ליישום. כל בניין מגורים שנבנה לפני 1980 אינו עמיד בפני רעידת אדמה. בבאר שבע ניתן למצוא מבנים כאלה בעיקר בשכונות הותיקות: א', ד', העיר העתיקה, ה' הישנה, ה' לדוגמא, ג', חלקים משכונת נווה נוי, בוילות האמריקאיות בנחל עשן, שכונה ב', שכונת דרום ובדרך מצדה. רוב רובה של הבניה הציבורית בבאר שבע הינה בת 40 שנה ויותר כמו גם רבי קומות לא מעטים. אלה, אינם בנויים לפי תקן ת''י 413.

מהו אורך החיים של בניין בבנייה מודרנית? על פי מומחים שונים, שלד בניין יכול להחזיק מאות שנים, אם לא עבר משברים מיוחדים ולא בוצעו בו שינויים הפוגעים בשלד. אלא שיש מרכיבים שאמידותם מוגבלת בזמן: צנרת מים וביוב. פריטי אינסטלציה. תשתיות חשמל. טיח וצבע. אביזרי פרזול ודלתות. ריצוף וקרמיקה. חייהם של אלה מוגבלים לעשרות שנים.
אם לא נעשה שינוי בשלד הבניין, סביר להניח שאין בעיה. כל שינוי, תוספת, הריסה, מחייבת בדיקה ואישור של מהנדס בניין, כמו גם עדכון הרשות המקומית. לא תמיד זה נעשה כך ולא תמיד יש אכיפה מחמירה. איש לא יודע מה נעשה בתוך דירות מגורים, לפחות לא עד שקורה אסון.
בבאר שבע גם הבנייה הישנה, מתחילה לתת אותות של התפוררות. תיקונים שנעשו בשיטת "טלאי על טלאי" ושינויים שונים (פיצול ליחידות דיור, שבירת קירות ושינויים פנימיים בתוך הבית).

ביצוע תמ"א 38 אינו זול. בדרך כלל, הקבלן המבצע לוקח את הפרויקט על עצמו, תמורת זכויות בניה של קומות נוספות. בשל כך, רוב הפרויקטים מרוכזים בתל אביב ובאזור המרכז. בבאר שבע לא קיימת כדאיות כלכלית לחזק מבנים נגד רעידות אדמה.

על פי מחקר של חוקר רעידות האדמה, דר' רון אבני, מאוניברסיטת בן גוריון, העיר באר שבע נמצאת ברמת הסיכון הנמוכה ביותר במקרה של רעש אדמה. עם זאת, מטעים המחקר, גם באיזורים של סיכון נמוך עלולים להיות "כיסים" של סכנה גדולה יותר.

ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות כנגד רעידות אדמה הכינה תרחישים שונים. על פי אחד מהם, הנחשב סביר, מדובר ברעש אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר בצפון ים המלח. לפי המודל של ד"ר רון אבני, יקרסו בערד, העיר שהכי קרובה למוקד הרעש, לא פחות מ-50% מהמבנים בעלי איכות בניה ירודה. שאר המבנים מאותה איכות יסבלו דרגות שונות של נזק קטן יותר. רק 5% מהמבנים בעלי איכות הבניה הבינונית יקרסו לגמרי. באשר למבנים בעלי איכות בניה טובה, סביר שלא יקרסו, אך יינזקו נזקים קלים. בדימונה, ערוער, כסייפה וחורה התמונה תהיה דומה, אם כי בצורה מעט פחות חמורה.

בבאר-שבע, אשדוד, אשקלון, קריית-גת, אופקים, שדרות, נתיבות, ירוחם, קריית מלאכי, רהט, לקיה ותל שבע, 5% מהמבנים מאיכות בניה ירודה יקרסו חלקית, ו- 50% מהם יסבלו מנזק בקונסטרוקציה. 50% מהמבנים מאיכות בניה בינונית יסבלו מסדקים בטיח, והשאר לא יינזקו נזק של ממש.
על פי המחקר של ד"ר אבני, כל המבנים שנבנו לפני שנת 1975 (מועד התקנת התקן הראשון לבניה עמידה בפני רעידות אדמה), הינם מאיכות בניה ירודה, ובמיוחד הבתים המשותפים שנבנו על עמודים.

בבאר שבע אוהבים לעסוק בפוליטיקה, בחרמות, בוויכוחי סרק למי להשכיר דירה ואת מי לגרש מהעיר, אך לא עוסקים בחיים עצמם. המקרים של השבועות האחרונים (מבנים שהוכרז מסוכן בשכונה א', אחר שהחל להתפורר בשכונה ד'), לצד דיווחים המגיעים לברנז'ה NEWS כמעט על בסיס יומיומי על תקלות כאלה ואחרות בבניינים, צריכות להדליק אור אדום אצל קברניטי העיר. אי אפשר למדוד את הכל על פי רווחי נדל"ן וארנונה.
בעיר באר שבע ישנן אוכלוסיות רבות שביצוע פינוי-בינוי קלאסיים לא יועילו להן. כאשר מבוצע מסלול של חיזוק מבנה בדרך של הריסה ובנייה מחדש, לרוב המבנה שיוקם היה במפרט מהודר, כדי שאפשר יהיה להפיק ממנו רווח נאה. במבנים חדשים כאלה, נגבים דמי ניהול ("וועד בית") וארנונה גבוהים משמעותית מאלה שהדייר שילם בביתו הקודם. בחלוף הזמן, הוא עלול למצוא את עצמו כמי שאינו מסוגל לעמוד בהם ויתפנה לבית אחר, זול יותר ובעייתי מבחינת עמידותו בפני רעשי אדמה.
במצב בו איש אינו מוכן לוותר על הרווח שלו (הרשות מהארנונה, היזם מהנדל"ן), העניים ימשיכו להיות חשופים יותר לסכנות. נדרשת חשיבה אחרת, חדשה, בעלת יותר חמלה חברתית ופחות עסוקה בשורת הרווח.

על פי המחקר של ד"ר אבני, כל המבנים שנבנו לפני שנת 1975 (מועד התקנת התקן הראשון לבניה עמידה בפני רעידות אדמה), הינם מאיכות בניה ירודה, ובמיוחד הבתים המשותפים שנבנו על עמודים.