שנה לפיגוע בתחנה המרכזית: האם החיים חזרו למסלולם בבאר שבע?

בשבוע שעבר צויין מלאת שנה לפגוע הדמים בתחנה המרכזית בבאר שבע בו סמל עומרי לוי ז"ל נורה למוות על ידי מחבל ואזרח אריתראי, הבטום זרהום, שנורה למוות על ידי מאבטחים והותקף על ידי אזרחים בעת ששכב גוסס על הקרקע. בפיגוע נפצעו עשרה בני אדם, מתוכם שלושה נפצעו קשה. הפיגוע התרחש בעיצומו של גל טרור שפקד את ישראל, במהלכו הותקפו ונרצחו אזרחים ישראלים על ידי סכינאים פלסטינים, על בסיס יומיומי.

שלוש נקודות שבר

הפיגוע בבאר שבע יצר שבר גדול: המחבל, מהנד ח'ליל סאלם אלעקבי, היה תושב הפזורה הבדואית ליד חורה. ראשי הציבור הבדואי בנגב גינו את המעשה במיידי. החשש הגדול היה כי מעשה של יחיד יעמיד בסימן שאלה את מרקם החיים בנגב ואת הדו-קיום רב השנים, עם האולכוסייה הבדואית, המשולבת בכל תחומי החיים בבאר שבע.

נקודת השבר השניה הייתה הירי של איש הביטחון באזרח האריתראי, הבטום זרהום, שעבד בחקלאות בישראל ומעשה לינץ' שבוצע בו על ידי המון זועם. גל הטרור האחרון גרם להקצנה בציבור היהודי, שהפנה את זעמו לא רק כלפי פלסטינים, אלא גם כלפי ערביי ישראל, התקשורת והשמאל הישראלי.

נקודת השבר השלישית, הייתה רציחתו של החייל עומרי לוי ז"ל, בן 19 בלבד. התחנה המרכזית בבאר שבע לא נחשבה כמועדת לפורענות וגם בירת הנגב הייתה ידועה בדו קיום שלה, בהיותה בירת מחוז של יישובים יהודיים, עירוניים וכפריים וערים ויישובים בדואים. התחנה המרכזית העמוסה שיקפה תמיד את הדו-קיום הזה.

הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע התרחש ב-18 באוקטובר 2015. מחבל בדואי, חמוש באקדח וסכין, נכנס לתחנה המרכזית בבאר שבע. הוא ירה למוות בחייל צה"ל, חטף את נשקו ופתח בירי אל עבר האנשים, לפני שחוסל. בתחילת האירוע יצאו מן המקום דיווחים לא ברורים, על שני מחבלים חמושים, מצב לא סביר לאור העובדה שכל הנכנסים לתחנה עוברים בידוק.
רק מאוחר יותר ובתום חקירה, התברר מהלך העניינים באותו ערב: המחבל, מהנד ח'ליל סאלם אלעקבי , בן 21, בדואי תושב הפזורה הבדואית באזור חורה, נכנס אל התחנה המרכזית בבאר שבע, כשהוא חמוש באקדח ובסכין.
מהחקירה עלה, כי המחבל עקב אחרי סמל עומרי לוי, חייל גולני בן 19, עד מסדרון השירותים, ירה בו מטווח קצר ולקח את נשקו, רובה סער מסוג "תבור". באמצעות הרובה והאקדח המשיך במסע הירי שלו ופצע אנשי ביטחון. אחרי שניסה להימלט התפתח קרב יריות בינו לבין לוחמי יס"מ של משמר הגבול וחיילים, עד שחוסל.

אזרח אריתראי שילם בחייו על טעות בזיהוי

למקום נקלע אשרח אריתראי שעבד בחקלאות בישראל, הבטום זרהום, בן 29, ששהה בישראל ארבע שנים והיה בדרכו לחדש את אשרת השהייה. זרהום זוהה בטעות כמחבל ונורה על ידי שוטר משמר הגבול וחיילת ולאחר מכן על ידי קצין הביטחון של התחנה המרכזית, שהעיד בחקירתו במשטרה כי שמע את זרהום צועק "אללה אכבר".

לאחר שזרהום נפצע קשה מהירי ושכב על הרצפה, תשעה אזרחים ביצעו בו לינץ' על ידי הטחת כיסאות ובעיטות בגופו ובראשו. כוחות ההצלה ניסו להוציא את זרהום אל מחוץ לתחנה, אך ההמון הזועם בחוץ, מאות אנשים, מנע זאת מהם. זרהום פונה לבית החולים כעבור 18 דקות ושם מת מפצעיו.

בניתוח שלאחר המוות שנערך במכון לרפואה משפטית התברר כי הוא נהרג כתוצאה מהירי לעברו, ולא מהתקיפה. בגופו נמצאו שמונה קליעים, שניים מתוכם קטלניים. לאחר הפיגוע עצרה המשטרה חמישה אנשים בחשד שתקפו את זרהום לאחר שכבר נורה, בהם קצין וסוהר בשירות בתי הסוהר. קצין השב"ס אמר בחקירתו שראה את זרהום ממשיך לזוז בזמן שאנשי ביטחון אחרים חשו לזירה שממנה ירה המחבל האמיתי, חש סכנה, ובעט בראשו במטרה לנטרלו.

שר הביטחון אז, משה יעלון אמר: "עלינו לגנות בקול רם וברור מעשי לינץ', כפי שבוצע אתמול באזרח האריתראי הבטום זרהום, ולהעמיד לדין את מבצעיו. אסור לאיש לנהוג כך, גם כשהכעס רב והעצב גדול. גם בימים אלו, בהם הטרור מרים ראשו, אל לנו לאבד את דרכנו".

ב-12 בינואר 2016 הוגש כתב אישום נגד ארבעה נאשמים, בהם קצין השב"ס וחייל צה"ל, בגין חבלה בכוונה מחמירה. סוהר שהועמד לדין משמעתי על חלקו באירוע זוכה ואף זכה לשבחי בית הדין על שניסה להגן על הנוכחים תוך סיכון עצמי.

מותו של זרהום התקבל בקרב הקהילה האריתריאית בישראל בתחושות קשות ונערכו טקסים לזכרו במתקן חולות שבנגב, בו נכלאים פליטים ובגינת לוינסקי בתל אביב, מקום כינוסם של הפליטים הגרים בדרום העיר. אמנם חוק נפגעי פעולות איבה מכיר באדם כנפגע איבה גם אם נפגע בשגגה מירי עקב פעולת איבה של כוחות אויב, אך זרהום לא הוכר כנפגע פעולות איבה כיוון שנכנס לישראל שלא כחוק. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מסר את עמדתו לוועדת לפנים משורת הדין, לפיה הוועדה מוסמכת לפצות את משפחת זרהום, בכפוף להגשת בקשה לפיצוי.

חלק מהאירועים בתחנה המרכזית צולם במצלמות אבטחה, לרבות הירי והתקיפה של זרהום, ושודר לאחר מכן באמצעי התקשורת. בין השאר הראו המצלמות חיילי צה"ל נושאי נשק שנמלטו מאזור הפיגוע, בניגוד לקוד האתי של חיילי צה"ל הוןח7דורש מהחיילים דבקות במשימה וחתירה לניצחון. בעקבות כך, וגם בשל מעורבותם של שני חיילים בתקיפה של זרהום,[21] נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת.

המגזר הבדואי מיהר להוקיע את המפגע

לאחר שהתבררה זהותו של המחבל כבדואי, נערכה מסיבת עיתונאים במועצה אזורית אל קסום שבה גינו ראשי רשויות ומועצות בדואיות את הפיגוע. לנוכח העובדה שאמו של אלעוקבי נולדה בעזה ועברה לגור בישראל לאחר שהתחתנה עם אזרח ישראלי, קראה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, לשלול מאמו של המחבל את תעודת הזהות, ולגרש אותה ואת כל משפחתו חזרה לעזה.

בחקירת ימ״ר נגב של מחוז הדרום של המשטרה התברר שאלעוקבי החזיק במכשיר הטלפון שלו תמונות של פעילי חמאס, של כלי נשק וחומרים נוספים. נגד אחיו של אלעוקבי הוגשה הצהרת תובע בחשד לאי מניעת פשע, לאחר שעל פי חקירתו ידע האח על רכישת האקדח, והיה עד לתהליך ההקצנה שעבר אחיו ולא דיווח על כך.

במאי 2016 זכה הסרט התיעודי "מוות בבאר שבע" בשלושה פרסים ובהם פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב. הסרט בבימויים של טלי שמש ואסף סודרי עושה שימוש בצילומי אבטחה ומתמקד במותו של הבטום זרהום.

שנה אחרי: מה נשתנה ומה לא

שנה אחרי הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, ניתן לראות בבירור את השינוי הדרסטי במערך האבטחה, שהודק מאוד. זוהי תחנה עמוסה, אשר משרתת חיילים ואזרחים כאחד והיא גם מרכז עסקים תוסס, המנעים את המתנת הנוסעים המגיעים אליה. היום לא ניתן להיכנס אליה מבלי לעבור בידוק קפדני. אדיב, מקצועי, אך קפדני מאוד. תיקים נפתחים ונבדקים, של כולם, ללא יוצא מן הכלל. הכניסה היא דרך שער בידוק מאויש כל שעות היום.
הפיגוע איים לערער את יחסי הדו-קיום עם האכלוסיה הבדואית. פעילות מהירה וחכמה של ראשי הציבור הבדואי, שגינו את הפיגוע, היה בה כדאי לא לפרום את מארג החיים בבאר שבע. אחרי ההלם של הימים הראשונים, בהם נחשפה זהות המפגע, הייתה חזרה למסלול החיים.
מערכת אכיפת החוק לא עשתה הנחות בחקירת האירוע ובחקירת המעורבים במעשה הלינץ', גם כשברקע הייתה מחאה ציבורית. 

​​​​​​​

סיקור הפיגוע המלא, מתחילתו, כפי שהבוא בערוץ הראשון (רשות השידור / YOUTUBE)