נפל ממשאית בעוטף עזה ונפצע. ביטוח לאומי הכיר בתאונה, חברת הביטוח לא

האם פציעה בזמן ירידה ממשאית נחשבת לתאונת דרכים? בשאלה הזו נאבקו נהג משאית תדלוק וחברת הביטוח 'כלל' - מאבק משפטי שהסתיים לאחרונה בפיצוי כולל של כ-330 אלף שקל לנהג.
ט', תושב עוטף עזה, עבד בתקופה הרלוונטית כנהג משאית תדלוק וכאחראי תדלוק של כלי עבודה כבדים במחצבות ובשטחי עבודה. במסגרת עבודתו נהג במשאית תדלוק בין כלים כבדים שפעלו בשטחי המחצבה, ונדרש לרדת מהמשאית לצורך ביצוע פעולות תדלוק.

על פי התביעה שהגישה בשמו עו"ד מיכאלה דימרץ, בספטמבר 2022 הגיע ט' עם משאית התדלוק למחצבת אורון שבאזור מיתרים. לאחר שתדלק מספר כלי עבודה כבדים, ניגש לתדלק קודחת שפעלה במקום.
לטענתו, במהלך הירידה מהמשאית, כאשר רגל אחת שלו עדיין הייתה מונחת על מדרגת המשאית והרגל השנייה כבר הייתה על הקרקע, הוא דרך על אבן שהייתה מכוסה באבק פודרה, החליק, עיקם את קרסולו ונפל.
עובדים במקום סייעו לו, ובהמשך חזר לביתו. כבר באותו יום פנה לקבלת טיפול רפואי, שם התלונן על פגיעה בקרסול ועל כאבים בגב ובכתף.

הביטוח הלאומי הכיר - חברת הביטוח סירבה
מיד לאחר התאונה פנה ט' לעו"ד מיכאלה דימרץ, העוסקת במימוש זכויות רפואיות בעקבות תאונות עבודה. היא הגישה בשמו בקשה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה.
הבקשה התקבלה, ולאחר שט' נבדק על ידי ועדה רפואית, נקבעה לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 19%. בעקבות הנכות הזמנית והצמיתה, שילם לו הביטוח הלאומי פיצוי חד-פעמי בסך של כ-180 אלף שקל.
לאחר קביעת הביטוח הלאומי הגישה עו"ד דימרץ תביעה נגד חברת הביטוח 'כלל', שביטחה את המשאית בביטוח חובה במועד התאונה. לטענתה, הפגיעה אירעה תוך כדי ירידה מהמשאית ובמסגרת השימוש התחבורתי בה, ולכן מדובר בתאונת דרכים המזכה את הנהג בפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
אלא שחברת הביטוח דחתה את הטענה. בכתב ההגנה טענה 'כלל' כי גם אם ט' אכן נפל, הנפילה אירעה לאחר שכבר ירד מהמשאית, ולכן מדובר לכל היותר בנפילה רגילה במהלך העבודה - ולא בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
בנוסף, הכחישה חברת הביטוח את נסיבות התאונה, את חבותה הביטוחית ואת הקשר בין מצבו הרפואי של ט' לבין האירוע.

המחלוקת: איפה בדיוק הוא היה ברגע הנפילה
במהלך הדיונים בבית משפט השלום בבאר שבע התעוררה מחלוקת סביב התיעוד הראשוני של האירוע. חברת הביטוח טענה כי במסמכים הראשוניים נרשמה חבלה בקרסול בלבד, ללא אזכור מפורש לכך שהנפילה אירעה תוך כדי ירידה מהמשאית.
מנגד, טענה עו"ד דימרץ כי גרסת הנהג, שלפיה נפגע בעת ירידה מהמשאית, הופיעה באופן עקבי כבר מדיווחו הראשוני למעסיק, דרך המסמכים הרפואיים ועד למסמכים שהוגשו לביטוח הלאומי.
חברת הביטוח טענה עוד כי מדובר בעדות יחידה של הנהג עצמו, וכי עובד שלטענתו היה במקום בזמן האירוע לא זומן לעדות. מטעם הנהג נטען כי אותו עובד אינו משתף פעולה עם ההליך המשפטי, אך ראה את הנפילה בזמן אמת.
במהלך ההליך טענה חברת הביטוח גם כי ט' היה מעורב בעבר בתאונות עבודה נוספות, ולכן יש להפחית מנכותו הנטענת. באת כוחו השיבה כי מדובר בפגיעה קודמת בבטן, שאינה קשורה לפציעה הנוכחית בקרסול, בגב ובכתף.

הפשרה: 150 אלף שקל נוספים מחברת הביטוח
לאחר מספר דיונים הפנתה השופטת נועם חת מקוב את הצדדים לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. לאחר משא ומתן, הגיעו הצדדים לפשרה.
במסגרת הסכם הפשרה הסכימה חברת 'כלל' לשלם לט' פיצוי נוסף בסך 150 אלף שקל, מעבר לסכומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי.
לדברי עו"ד דימרץ, יחד עם תגמולי הביטוח הלאומי שקיבל בעקבות התאונה, עומד סכום הפיצוי הכולל של ט' על כ-330 אלף שקל.
עו"ד מיכאלה דימרץ, בעלת משרד עורכי דין בנתיבות, מתמחה במימוש זכויות רפואיות, בתביעות נפגעי פעולות איבה ובנפגעי טראומה.