הפסד על חודו של קול - והרב יורם כהן עתר לבג״ץ בטענה לפגמים מהותיים בבחירת רב העיר באר שבע

הבחירות לרב העיר באר שבע, שהוכרעו בפער של קול אחד בלבד, מגיעות כעת לבחינה משפטית: הרב יורם כהן הגיש עתירה לבג״ץ בדרישה לבטל את הליך הבחירה, בטענה כי נפלו בו פגמים מהותיים. בעתירה נטען כי עוד בימים שלאחר הבחירות הועברו לגורמים המוסמכים שאלות והשגות מפורטות, אך מענה ענייני לא התקבל - ורק לאחר שלא ניתנה הכרעה ברורה, הוגשה העתירה.

הדרמה כאן כפולה: לא מדובר בעתירה תיאורטית שמוגשת רגע לפני הכרעה, אלא במהלך משפטי שמגיע אחרי שהבחירות כבר הסתיימו, אחרי שהרב אברהם דרעי כבר הוכרז כמנצח, ואחרי שבפועל כבר החל להופיע ולפעול כרב העיר באר שבע. ביום הבחירות עצמו, 8 בפברואר 2026, ניצח דרעי את כהן על חודו של קול אחד בלבד - 26 מול 25 - ובימים שלאחר מכן כבר הוצג בפומבי כרב העיר הנבחר, ובהמשך אף פורסם כמי שפועל כרב העיר בפועל. 

הרב יורם כהן לא מיהר לרוץ לבג״ץ, אלא להפך - ניסה תחילה למצות את כל ההליכים מול משרד הדתות וגורמי המדינה. כבר ימים ספורים לאחר הבחירות הוא החל להעביר פניות מסודרות, שאלות, השגות ודרישה לבחון את הפגמים שלטענתו נפלו בהליך, אך למרות שורת מכתבים ופניות חוזרות שנשלחו החל מ-10 בפברואר, משרד הדתות לא סיפק עד היום מענה ענייני ומלא לטענות שהעלה. רק לאחר תקופה ממושכת שבה לא התקבלה הכרעה ברורה, בחר כהן לפנות לבג״ץ - לא כמהלך ראשון, אלא כמוצא אחרון לאחר שמוצו מבחינתו כל הערוצים המנהליים.

בעתירה עצמה מבקש כהן שבית המשפט יוציא צו על תנאי ויורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוטל הליך הבחירות. בנוסף הוא מבקש לקיים דיון דחוף, להפוך את הצו לקבוע בסיום ההליך, לבטל את ההצבעה שנערכה ולחייב את המשיבים בהוצאות. כבר בפתח המסמך מובהר כי מדובר ב״עתירה דחופה למתן צו על תנאי וביטול הליך הבחירות״, ניסוח שממחיש כי מבחינת העותר לא מדובר בתקלה שולית אלא בניסיון לערער על עצם תקפות ההליך.

ליבת הטענות של כהן מתמקדת במה שהוא מגדיר כפגמים מהותיים בהרכב הגוף הבוחר ובהתנהלות סביב הבחירות. מהעתירה עולה כי לטענתו היו ליקויים במינוי חלק מנציגי הציבור, שאלות של זיקות פוליטיות ואישיות, טענות לניגודי עניינים, וכן השגות לגבי צעדים שנעשו סביב יום הבחירות עצמו. עוד נטען כי בחלק מהמקרים הפגמים נחשפו רק ביום הבחירות או אחריו, ולכן לא ניתן היה למצות אותם קודם לכן באופן מלא. העתירה מזכירה גם כי חלק מההשגות הועלו כבר קודם, עוד בשלב אישור נציגי הציבור לאסיפה הבוחרת, כולל טענות על זיקות פוליטיות ואישיות של חלק מהנציגים. 

נקודה מרכזית נוספת בעתירה היא הטענה להתנהלות ממושכת של הרשויות ללא מענה ענייני. כהן טוען כי כבר החל מ-10 בפברואר, יומיים אחרי הבחירות, הועברו פניות מסודרות לגורמים הרשמיים, ובהן דרישה לבחון את הליקויים ואף לבטל את התוצאה. לדבריו, נשלחו מכתבים ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות, לפרקליטות המדינה, ליועצת המשפטית לממשלה ולמשנה שלה - אך במשך שבועות לא התקבלה החלטה מנהלית ברורה ומלאה בעניינו. גם בעתירה עצמה נכתב כי התשובות שניתנו היו חלקיות בלבד, וכי נכון למועד ההגשה לא ניתנה הכרעה מנהלית סופית בטענותיו.

מבחינה ציבורית, עוצמת הדרמה נובעת גם מהרקע: הבחירות הללו היו צמודות, טעונות ורגישות במיוחד, בין היתר משום שהן עסקו במי שייכנס לנעליו של הרב יהודה דרעי זצ״ל . העובדה שההכרעה נפלה בהפרש של קול אחד בלבד, היא שמעניקה כעת משקל כבד לכל טענה שמועלית בעתירה. כהן למעשה מבקש מבית המשפט לקבוע שלא רק שהיו ליקויים, אלא שליקויים כאלה יכלו להשפיע על התוצאה עצמה. 

מעבר לסיפור הבאר שבעי, העתירה עשויה לחרוג בהרבה מגבולות העיר. במסמך נטען כי הבחירות נערכו מכוח תקנות חדשות לבחירת רבני ערים שנכנסו לתוקף בשנת 2024, ולכן להכרעה בבג״ץ עשויה להיות משמעות רחבה גם ביחס להליכי בחירת רבני ערים אחרים בישראל. במילים אחרות, אם בית המשפט יחליט לדון בטענות לעומק ואף יתערב, ההשלכות עלולות להיות רוחביות - לא רק לגבי זהות רב העיר באר שבע, אלא גם לגבי הדרך שבה ייבחנו בעתיד טענות על גוף בוחר, זיקות, ניגודי עניינים ותקינות הליך.

אין זהו סוד כי ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ ו תמך ברב יורם כהן והיחד עם סיעתו וכן רבים מתושבי העיר, תמכו בבחירתו ורצו בהבחרו, הרב יורם אהוד בקרב תושבי העיר שמשמש כרבה של שכונת רמות ורצו בהבחרו.

כעת עובר הדיון מהזירה הציבורית והדתית אל הזירה המשפטית, שם ייבחן אם אכן נפלו פגמים שיש בהם כדי להשפיע על תקינות ההליך. עבור הרב יורם כהן, לא מדובר רק במחלוקת על תוצאה, אלא בשאלה עקרונית של אמון הציבור בדרך שבה נבחר רב עיר.