דביר שמעון מונה למנהל בית הלוחם באר שבע: איש דרום שבחר בשליחות

בית הלוחם באר שבע יוצא לדרך חדשה עם מינויו של דביר שמעון לתפקיד המנהל. שמעון, בן 50, תושב שדרות, אב לשלושה וסא״ל במילואים, נכנס לאחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים בדרום, כשהוא מביא איתו שילוב של ניסיון ביטחוני, ניהולי וציבורי, אבל לא פחות מכך גם בחירה אישית שמעידה על סדר העדיפויות שלו.

שמעון מגיע לתפקיד לאחר שנים של פעילות בצה״ל, במשרד ראש הממשלה ובמגזר הפרטי. בתפקידו האחרון שימש כממונה על הביטחון בקבוצת כלמוביל, תפקיד בכיר, מתגמל ויציב, עם תנאים טובים בהרבה. למרות זאת, הוא בחר לעזוב את המסלול הזה לטובת ניהול בית הלוחם בבאר שבע, משום שלדבריו הוא רואה בתפקיד הזה שליחות של ממש.

זה לא פרט שולי. בתקופה שבה רבים בוחנים משרות קודם כל דרך השכר והתנאים, המהלך של שמעון מציב תמונה אחרת. הוא אינו מגיע לבית הלוחם כעוד תחנה מקצועית, אלא מתוך תפיסה ערכית ברורה. מבחינתו, מדובר בזכות מוסרית לשרת מקום שמלווה את פצועי ונכי צה״ל וכוחות הביטחון, ובעיקר להיות חלק מהמערך שמחזיק עבורם בית אמיתי של שיקום, קהילה, חוסן ותקווה.
בית הלוחם באר שבע איננו עוד מוסד ציבורי. עבור אלפי חברים וחברות בדרום, זהו מרחב שהוא הרבה מעבר לפעילות ספורט או פנאי. זה מקום של התאוששות, של מפגש, של ליווי רגשי ופיזי, של מסגרת תומכת ושל קהילה. מי שמנהל מקום כזה נדרש לא רק ליכולות ארגוניות, אלא גם להבנה עמוקה של אנשים, רגישות, מחויבות ועבודה מתוך לב.
דווקא משום כך, למינוי של שמעון יש גם היגיון אזורי חזק. נכון, הוא לא תושב באר שבע, אבל הוא איש דרום מובהק. שדרות, העיר שממנה הוא מגיע, חיה כבר שנים בתוך מציאות של חוסן, חירום, התמודדות מתמשכת ועמידה אזרחית. החיבור הזה לעולם הביטחוני, לדרום ולחיים תחת לחץ, מעניק למינוי שלו עומק נוסף. הוא מגיע לא רק עם קורות חיים, אלא גם עם היכרות אמיתית עם המציאות האזורית ועם המשמעות של שירות ושל שיקום.
הוא נכנס לתפקיד לאחר סיום כהונתו של יובל כהן, שהודיע באופן מפתיע כבר בדצמבר האחרון על עזיבת התפקיד לאחר תקופה משמעותית מאוד בבית הלוחם. כהן הוביל את הבית במשך יותר מחמש שנים, ובתקופתו התמודד המוסד גם עם קליטת פצועים רבים ועם אתגרי המלחמה בדרום. כעת, אחרי תקופת מעבר, המבט עובר קדימה, אל המנהל החדש ואל הדרך שהוא צפוי להוביל.
שמעון עצמו הבהיר עם כניסתו שהוא רואה בבית הלוחם לא רק מבנה או מערכת, אלא מקום שיש בו לב פועם של הנגב עבור מי שנתנו מגופם ומנפשם למען המדינה. זו אמירה שמלמדת היטב על האופן שבו הוא תופס את התפקיד, לא כמעמד, אלא כאחריות.
גם בארגון ובבית הלוחם עצמו רואים במינוי הזה צעד חשוב להמשך הדרך. הציפייה כעת היא לשמור על התנופה שנבנתה בשנים האחרונות, לחזק את הבית עבור הוותיקים והצעירים כאחד, ולהמשיך לפתח מעטפת של טיפולים, פעילויות, סדנאות ומענים שיתנו ערך אמיתי למי שמגיעים למקום בכל יום מחדש.
יו"ר ההנהלה הציבורית של בית הלוחם באר שבע, אמיר רוזנבליט, ציין: "בית הלוחם, שמופעל על ידי ארגון נכי צה"ל, מהווה בית של ממש עבור פצועי ונכי צה"ל לדורותיהם-מקום של שיקום, חברות ותקווה. ניהולו טומן בחובו אחריות אבל גם זכות גדולה. אני בטוח שדביר שמעון יוביל את הבית במסירות, ברגישות ובמחויבות עמוקה לאנשים הפוקדים אותו מדי יום. הנהלה הציבורית ואני באופן אישית נעמוד לצידו ונסייע ככל שנוכל למען המשך צמיחתו וחיזוקו של הבית", ציין רוזנבליט.