הסימן המקדים לתקיפה באיראן: מה צה״ל יעשה רק בישורת האחרונה

במערכת הביטחון מעריכים כי אם תתרחש תקיפה אמריקנית באיראן, ישראל תקבל התרעה של מספר שעות, ובפרק הזמן הקצר הזה צה״ל יידרש לבצע שורה של צעדים מהירים להגברת מוכנות ההגנה בארץ. לפי ההערכות, אלה פעולות שיבוצעו רק בישורת האחרונה של ההיערכות, בסמיכות לתחילת המתקפה, כחלק ממעבר של המערכת ממצב שגרה למצב דריכות גבוה.

במרכז התרחיש עומד גיוס מילואים. לפי התיאור, צה״ל צפוי לגייס מילואים לטובת פיקוד המרכז, פיקוד הצפון ופיקוד העורף, תוך שינוי סידורי הכוחות בגזרות שונות. כיום צה״ל מפעיל חמישה גדודים בסדיר של חטיבת העורף לצד כמה גדודי מילואים של פיקוד העורף שנמצאים בשוטף בתעסוקה מבצעית ומבצעים פעילות של חי״ר קל בגזרות איו״ש ובגבול המזרחי. הגדודים הללו מחזיקים גם בתפקיד אופרטיבי של חילוץ והצלה בשעת חירום, ולכן במקרה של התפתחות משמעותית הם אמורים לעבור למשימות החירום שלהם. כדי לאפשר את המעבר הזה, גדודי מילואים אחרים יגויסו ויתפסו במקומם את הקווים שבהם פעלו עד אז.
במקביל, בצה״ל לוקחים בחשבון שחיזבאללה עשוי להיכנס ללחימה מלבנון, ולכן לפי ההערכות צפוי תגבור סדר הכוחות בצפון באמצעות מערכי מילואים בחלק מהמערכים של אוגדה 91 וכן של אוגדת ״הבשן״ ברמת הגולן. בין הכוחות שיתגברו, לפי התיאור, נמצאים כוחות הגמ״ר, יחידות מיוחדות וכן כוחות רפואה ופינוי, במטרה לקצר זמני תגובה ולהגדיל יכולת טיפול בזירות שונות.
מרבית גיוס המילואים בתרחיש הזה עשוי להתבצע דרך פיקוד העורף, שצפוי לגייס את כלל גדודי החילוץ והצלה, את יחידות הקישור לרשויות המקומיות ולבתי החולים, ולחזק את המעטפת שמאפשרת ניהול עורף תחת איום. במקביל לכך, בצה״ל מציינים כי כלל מערכי ההגנה וההתקפה של חיל האוויר יגויסו למקרה של התפתחות מול איראן. לפי התיאור, חיל האוויר השלים את פריסת מערכות ההגנה ובשבועות האחרונים שיפרו בו את המוכוונת לתרחישי הגנה והתקפה.

עבור תושבי באר שבע והנגב, המשמעות המעשית של ״הישורת האחרונה״ אינה בהכרח ידיעה מוקדמת על מה שיקרה, אלא שינוי מורגש בקצב ההיערכות במערכות שמחברות בין צה״ל לרשויות. יחידות הקישור לפיקוד העורף, מרכזי החירום העירוניים והקשר עם בתי החולים הם חלק מהצירים הראשונים שמתחזקים כשהמערכת עוברת לדריכות, מתוך מטרה לייצר מענה מהיר ומתואם אם יידרש.
עם זאת, חשוב להדגיש כי ההערכות מתארות תרחיש אפשרי ולא עובדה, וגם כאשר מתקיימים צעדי היערכות, הציבור מתבקש להסתמך על הודעות רשמיות בלבד. בשגרה ובחירום, הסימן המהימן היחיד עבור האזרחים הוא עדכונים והנחיות של גורמי המדינה והחירום ולא שמועות, פרשנויות או ״רמזים״ ברשתות.
בסופו של דבר, התמונה שעולה מההערכות היא של מערכת שמנסה לקנות זמן. כמה שעות של התרעה, אם יתקבלו, נועדו לאפשר לצה״ל להעביר כוחות למוכנות גבוהה, לחזק את ההגנה האווירית, ולהעמיד את העורף במצב תפקודי שיכול לספוג התפתחות מהירה. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם ואיך יתממש התרחיש, ומה תהיה התגובה בזירות נוספות, אם בכלל.