האבטלה שוברת שיאים בשתי הערים הגדולות בנגב

המחיר הכלכלי של המלחמה: העיר רהט היא שיאנית האבטלה של ישראל (11.85%). מדובר בעלייה בממדי האבטלה בעיר השניה בגודלה בנגב. מבין הערים הגדולות, באר שבע רושמת ירידה בקלה, כאשר בהיקף האבטלה עומד  על 6.81%, כך על פי נתונים שמפרסם שירות התעסוקה. בבאר שבע (על פי נתוני שב''א) חלה עליה קלה בשימוש בכרטיסי אשראי בחודש החולף. 

כלכלת העיר באר שבע, שלא הייתה במצב מזהיר לפני כן, נפגעה קשה כתוצאה ממתקפת הטרור והמלחמת חרבות ברזל - בכמה מישורים: סגירת העסקים בהוראת פיקוד העורף השבועות הראשונים למלחמה, הפגיעה בשוק הדירות להשכרה עם גיוסם של למעלה מ-6,000 סטודנטים בבן גוריון ואלפים אחרים במכללות והקושי של העסקים לקבל פיצוי, מסיבות בירוקרטיות. 
 

‘’לפעמים אני עושה יומית של 100, 150 שקלים. בזמן האחרון משתפר קצת, אבל לא חזר למה שהיה פעם'', מספר אחד מבעלי הדוכנים
 

על פי נתוני שירות התעסוקה, באר שבע ממקומת במקום -14 מתוך 48 ערים גדולות, בנוגע להיקפי האבטלה - מעט אחרי טייבה, עפולה ושפרעם.  בראש הטבלה העיר רהט. בתחתית הטבלה, רעננה. הטבלה מראה, כי הפגיעה הקשה ביותר הייתה בערים בצפון, בנגב ובעיר אשקלון, שספגה מטחי ירי רבים ואילת - אליה פונו עשרות אלפי פליטים. בשל הלחימה, היקף התיירות לישראל ירדה לאפס. 

ענף אחר שנפגע הוא ענף התרבות - בין אם בשל מגבלות פיקוד עורף וגם בשל מצב הרוח הכללי. לאחרונה נפגשו גורמחים בתחום התרבות והיצירה עם השר מיקי זוהר, על מנת לגבש מתווה סיוע לענף. 

 

נוטלים אשראי מסוכן, מתוך מחשבה ש''יהיה בסדר''

‘’אני משלמת באשראי ומנסה לפרוס לתשלומים, איך דרך אחרת לעבור את התקופה הזו'', מספרת לנו אירית, שיצאה לחל''ת מעבודתה כמדריכת תיירים עצמאית. ‘’העבודה הפסיקה לגמרי, גם אצל הישראלים. עבדתי הרבה עם תיירות נוצרית, המלחמה הפסיקה את הכל. גם בעלי, שעובד בשיפוצי בתים, מצא עצמו כמעט ללא עבודה. אז אנחנו קונים רק מה שצריך, מנסים לדחות תשלומים. היו לנו קצת חסכונות, שנגמרו''.

סיפורים דומים, על ירידה דרסטית בהיקפי העבודה והמכירות מדווחים על ידשי סוחרים בעיר העתיקה של באר שבע: ‘’לפעמים אני עושה יומית של 100, 150 שקלים. בזמן האחרון משתפר קצת, אבל לא חזר למה שהיה פעם'', מספר אחד מבעלי הדוכנים. 

 

‘’אנשים חושבים שכרטיסי אשראי זה חבל הצלה, אבל זה קבר'', אומר יוסף, משכונה ב'. ‘’אני עובד תחזוקה, אבל העבודה נחתכה אצל כולם. היום נותנים לך כרטיסי אשראי בקלות, העיקר תחתום ותתחייב. נותנים לוואות נדיבות, אבל כשאתה מגלה את אחוזי הריבית, זה מפחיד. זה כמעט שוק אפור. הלוואה רגילה, שלקחתי בשביל לגשר על חודש שלא הייתה לי הכנסה, היא בפריים+9.5%. הריבית על החריגה שאני משלם בבנק היא כמעט 20%. אני מכיר מקרה של בחור בלי עבודה, שהסתבך בחובות של 40,000 שקל מקניות באשראי. זה מפחיד''.

את הדברים מאשר מסמך פנימי של עיריית באר שבע, שיצא סמוך ל-19 בדצמבר, 2023, לקראת הדיונים על מתווה פיצוי לעסקים:  מהמסמך עלה, כי הפעילות הכלכלית הצטמצמה משמעותית, עסקים ספורים בלבד החלו לקבל את הפיצוי (מקדמה בלבד- עד 60%)  בגין חודש אוקטובר וחלקם אף לא נפתחו מחדש. המשמעות לעסקים קטנים ללא תזרים מזומנים הינה איום ממשי בסגירת העסק.  עוד עלה כי במהלך חודש נובמבר כ- 30% מהעסקים בעיר הגישו בקשות לביטול הוראות קבע עבור תשלומי הארנונה - מצב הממחיש באופן ברור את מצבם הכלכלי של העסקים בעיר שלא עומדים בת שלומי הארנונה השוטפים. כמו כן, רק כ-40% מהעסקים שילמו את שובר הארנונה עבור חודש נובמבר-דצמבר .

 

הקטרים הכלכליים חטפו פגיעה קשה

כלכלת העיר באר שבע מבוססת בעיקר על מסחר ושירותים (קניונים, בנייני משרדים, נדל''ן להשקעה). הייתה תוכנית גרנדיוזית להגדלת אוכלוסיית העיר ל-340,000 תושבים ב-2030, בעיקר על ידי מעבר צה''ל לנגב. המציאות הבטחונית באיזור ואירועי השנה האחרונה, בהם מתקפת הטרור, מרחיקים, לעת עתה, את היעד הזה. לפני מתקפת הטרור, דובר רבות על הרחבת ההקלטות במס הכנסה גם לעיר באר שבע. כעת, כאשר סופה של המלחמה אינו נראה בקרוב, לנוכח הגרעון התופח בתקציב המדינה, הממשלה תתקשה להעביר הקלות סקטוריאליות.

משבר נוסף הנוגע לכלכלת העיר הוא המצב בענף הבניה - שהפעילות בו כמעט ונעצרה בגלל היעדר ידיים עובדות. ענף הבניה הוא אחד הקטרים הכלכליים של באר שבע. 

קראו עוד באותו נושא:
''העיר באר שבע קורסת כלכלית''