כשהשמש שינתה את מסלולה לכבוד הצדיקים: הניסים המופלאים של פרשת ויצא
ביאור לפרשת השבוע מאת הרב יגאל שריקי
בתורה הקדושה ובדברי חז״ל אנחנו מוצאים מקרים מיוחדים ומופלאים שבהם שינה הקדוש ברוך הוא את סדרי בראשית לכבודם של צדיקים.
השמש זורחת בכל בוקר במועדה ושוקעת בערב בזמנה. כך מתנהל העולם מיום בריאתו, וכך גם אנחנו מתכננים את סדר יומנו לפי שעות האור והחושך.
אבל בתנ״ך ובדברי רבותינו אנחנו מוצאים סיפורים מופלאים שבהם השתנה הסדר הרגיל של העולם. לעיתים השמש התעכבה ולא שקעה, לעיתים חזרה לאחור, ובמקרים אחרים דווקא הקדימה את שקיעתה.
וכל זאת כדי ללמד אותנו יסוד גדול באמונה: אין דבר בעולם שמתנהל מעצמו. הכול בידיו של הבורא יתברך!
יעקב אבינו והשמש ששקעה לפני זמנה
בפרשה שלנו, פרשת ויצא, אנחנו קוראים על יעקב אבינו היוצא מבאר שבע בדרכו לחרן, אל לבן דודו.
בדרכו עובר יעקב במקום קדוש במיוחד, המקום שבו עתיד להיבנות בית המקדש, הר המוריה.
התורה מספרת: ״ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש״.
רש״י הקדוש מפרש שהמילה ״המקום״ מתייחסת להר המוריה, כמו שנאמר אצל אברהם אבינו בעקידת יצחק: ״וירא את המקום מרחוק״.
והנה דבר מופלא! חז״ל מלמדים אותנו שהקדוש ברוך הוא הקדים את שקיעת השמש במיוחד בשביל יעקב אבינו.
מדוע?
כדי שיעקב לא ימשיך בדרכו, אלא יישאר ללון דווקא במקום הקדוש הזה, מקום שבו עתיד להיבנות בית המקדש, וממנו תצא השראת הקדושה לעם ישראל.
תחשבו לרגע על גודל הדבר. השמש, שמאירה את העולם כולו ופועלת בסדר קבוע מבריאת העולם, מקדימה את שקיעתה לכבודו של יעקב אבינו!
מכאן אנחנו לומדים עד כמה גדולה מעלתם של הצדיקים לפני הקדוש ברוך הוא.
יהושע בן נון: ״שמש בגבעון דום״
אחד הניסים המפורסמים ביותר בתנ״ך התרחש בימי יהושע בן נון.
לאחר כניסת עם ישראל לארץ הקודש, יצאו חמישה מלכים למלחמה נגד גבעון, שהייתה בברית עם ישראל. יהושע בן נון יצא להילחם בהם ולהושיע את הגבעונים.
על פי המובא בפרקי דרבי אליעזר, המלחמה התנהלה ביום שישי.
יהושע ראה שהשמש עומדת לשקוע, והמלאכה עדיין לא הושלמה. הוא לא רצה שהמלחמה תימשך אל תוך השבת הקדושה.
ומה עושה יהושע?
הוא גוזר ואומר לעיני כל ישראל:
״שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון״.
והנס התרחש!
השמש עמדה במקומה, היום התארך, ועם ישראל הספיק להשלים את המלחמה ולנצח את אויביו, ברוך ה׳.
בגמרא במסכת עבודה זרה דף כה מובאות דעות שונות לגבי משך הזמן שבו עמדה השמש.
אגב, באותה מלחמה התרחשו ניסים נוספים. התנ״ך מספר שהקדוש ברוך הוא השליך אבנים גדולות מן השמים על האויבים, ורבים מהם נהרגו מאבני הברד.
וכל זאת כדי להראות לעם ישראל שגם לאחר פטירת משה רבינו, הקדוש ברוך הוא לא עוזב את עמו אפילו לרגע אחד!
הגמרא במסכת תענית דף כ מביאה שגם למשה רבינו עמדה השמש במקומה במלחמתו נגד סיחון מלך האמורי.
נקדימון בן גוריון: האיש שבזכותו זרחה השמש מחדש
וכעת אני רוצה לספר לכם סיפור מופלא במיוחד, המובא בגמרא במסכת תענית.
בזמן שבית המקדש היה קיים, עם ישראל היה מצווה לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה: בפסח, בשבועות ובסוכות.
באחת הפעמים הגיעו המוני יהודים לירושלים, אך היה מחסור גדול במים.
נקדימון בן גוריון, שהיה אחד מעשירי ירושלים, ראה את המצוקה והחליט לפעול למען עולי הרגל.
הוא פנה לאדם נוכרי שהיה ברשותו מאגר של שתים עשרה עינות מים וביקש להשתמש במים עבור עולי הרגל, בהתחייבות להשיב את כמות המים במועד שנקבע.
אותו אדם לא מיהר להסכים.
לבסוף התחייב נקדימון שאם לא יחזיר את המים במועד, ישלם לו שתים עשרה כיכרות כסף!
והנה הגיע היום האחרון שנקבע ביניהם.
השמש זורחת בשמים, מזג האוויר בהיר, ואין אפילו ענן אחד באופק.
הנוכרי שולח שליחים לנקדימון ודורש את כספו.
אבל נקדימון אינו מתייאש.
הוא משיב לו: היום עדיין לא הסתיים, ועוד יכול לרדת גשם.
הגיעה שעת המנחה, ועדיין לא ירדה אפילו טיפת גשם.
נקדימון עולה לבית המקדש, מתעטף בתפילה ופונה אל הקדוש ברוך הוא בתחנונים:
״ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך עשיתי, שיהיו מים מצויין לעולי רגלים״.
והנה, באותו רגע מתקדרים השמים!
עננים כבדים מכסים את ירושלים, וגשם עז מתחיל לרדת. המים ממלאים את המאגרים עד שהם עולים על גדותיהם!
נקדימון יוצא מבית המקדש ופוגש את אותו נוכרי.
בחיוך הוא אומר לו: עכשיו אתה עוד חייב לי כסף, הרי החזרתי לך יותר מים ממה שלקחתי!
אבל הנוכרי אינו מוותר.
הוא אומר לנקדימון: אני יודע שהקדוש ברוך הוא הרעיש את עולמו בזכותך, אבל יש לי עדיין טענה אחת. השמש כבר שקעה, היום הסתיים, ולכן לא עמדת במועד שנקבע בינינו!
לכאורה, טענה צודקת.
נקדימון מצטער מאוד וחוזר לבית המקדש להתפלל.
הפעם הוא מבקש בקשה מיוחדת:
״ריבונו של עולם, הודע שיש לך אהובים בעולמך!״
והנה מתרחש נס עצום!
העננים מתפזרים, והשמש שבה ומאירה!
וכך מתברר שנקדימון עמד בהתחייבותו ולא היה חייב לשלם את כיכרות הכסף.
מוסיפה הגמרא דבר מעניין: שמו המקורי לא היה נקדימון אלא בוני.
ומדוע נקרא נקדימון?
מפני שנקדרה חמה בעבורו!
איזה לימוד עצום יש לנו כאן. אדם שפועל במסירות למען הציבור, לא למען כבודו ולא למען כספו, אלא לכבוד שמים, זוכה לסייעתא דשמיא מופלאה.
חזקיהו המלך: כשהשמש חזרה לאחור
נס נוסף התרחש בימיו של חזקיהו המלך, שהיה מלך צדיק גדול.
ישעיהו הנביא מגיע אליו ומבשר לו שנגזרה עליו מיתה, משום שלא עסק במצוות פרייה ורבייה.
אבל חזקיהו המלך אינו מתייאש.
הוא פונה אל הקיר ומתפלל מעומק ליבו אל הקדוש ברוך הוא.
תפילתו מתקבלת!
ישעיהו הנביא חוזר אליו ומבשר לו שהקדוש ברוך הוא הוסיף לו חמש עשרה שנים לחייו.
ומה יהיה הסימן לכך?
השמש תחזור לאחור עשר מעלות, כפי שמתואר בספר מלכים.
גם כאן אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא משנה את מהלך השמש כדי להראות את כוחו ואת קבלת תפילתו של הצדיק.
הגמרא במסכת סנהדרין דף צו מוסיפה דבר מופלא.
אביו של חזקיהו, אחז, היה מלך רשע. ביום פטירתו קיצר הקדוש ברוך הוא את שעות האור, כדי שלא יספיקו להספידו ולחלוק לו כבוד רב.
וכאשר הגיע הנס של חזקיהו המלך, הוחזרו אותן שעות אור שנחסרו בימי אביו.
כמה גדולה ההשגחה האלוקית!
רבי יהודה הנשיא: השמש שלא שקעה עד שכולם הגיעו הביתה
ואחרון חביב, סיפור מרגש במיוחד על רבי יהודה הנשיא, רבנו הקדוש, שערך את המשנה.
בירושלמי במסכת כתובות מובא שבשעה שנפטר רבי יהודה הנשיא התרחשו ניסים רבים.
היה זה בערב שבת.
המוני יהודים מכל העיירות הסמוכות הגיעו לציפורי כדי להשתתף בהלווייתו ולהספיד את רבן של ישראל.
הוליכו את מיטתו, הספידו אותו בשמונה עשר בתי כנסת, ולאחר מכן הביאו אותו לקבורה בבית שערים.
והנה התרחש דבר מופלא.
השמש לא שקעה!
הקדוש ברוך הוא האריך את היום כדי שכל המשתתפים בהלוויה יוכלו לשוב לבתיהם, למלא חבית מים ולהדליק נרות לכבוד שבת קודש.
רק לאחר שהספיקו כולם לחזור ולהתכונן לשבת, שקעה השמש.
אבל אז נשמע קול התרנגול, והאנשים הבינו שהלילה כבר התקדם מאוד.
הם נבהלו וחששו שמא חיללו את השבת מבלי לדעת.
יצאה בת קול מן השמים ובישרה שכל מי שהשתתף בהספדו של רבי יהודה הנשיא זכה לחיי העולם הבא.
אלא שהייתה גם הסתייגות: חוץ מן הכובס.
אותו כובס היה עסוק בעבודתו ולא השתתף בהלוויה. כששמע את הדברים הצטער צער עמוק ביותר, ובהמשך הסיפור מתואר סופו הטראגי.
לאחר מכן יצאה בת קול נוספת ובישרה שגם הכובס זוכה לחיי העולם הבא.
הסיפור הזה מלמד אותנו על החשיבות העצומה שייחסו חז״ל לכבוד התורה ולכבודם של תלמידי החכמים, ועל עומק הצער שבתחושת החמצה רוחנית.
השמש אינה שולטת בעולם, אלא מי שברא אותה
אחים ואחיות יקרים ואהובים!
כשאנחנו מתבוננים בכל הסיפורים הללו, אנחנו מגלים יסוד נפלא באמונה.
השמש זורחת בכל יום, הירח מופיע בלילה, העולם מתנהל לפי חוקים קבועים, ואנחנו כל כך רגילים לסדר הזה שלפעמים נדמה לנו שהכול פועל מעצמו.
אבל התורה הקדושה מלמדת אותנו שלא כך הדבר.
העולם אינו מתנהל מכוח עצמו. השמש אינה אדון לעצמה, הירח אינו קובע את זמנו, וכל הבריאה כולה כפופה לרצונו של הקדוש ברוך הוא.
כאשר רצה הבורא שהשמש תשקע מוקדם לכבוד יעקב אבינו, היא שקעה.
כאשר רצה שהשמש תעמוד במקומה לכבוד יהושע בן נון, היא עמדה.
כאשר נקדימון בן גוריון מסר את נפשו למען עולי הרגל והתפלל מעומק ליבו, הקדוש ברוך הוא הראה לעולם שיש לו אהובים.
וכאשר חזקיהו המלך התפלל מתוך אמונה שלמה, גם מהלך השמש השתנה כאות לתפילתו.
ומה אנחנו צריכים לקחת מכל זה לחיים שלנו?
לעולם אל תחשוב שהמצב שבו אתה נמצא הוא סוף הסיפור.
גם כאשר נראה שכל הדלתות נסגרו, גם כאשר הזמן אוזל, וגם כאשר על פי דרך הטבע אין פתרון באופק, עלינו לזכור שהכול בידיו של הקדוש ברוך הוא.
אין זה אומר שכל בקשה שלנו תיענה דווקא בדרך שאנחנו רוצים, אבל יהודי צריך לדעת שלעולם אין להתייאש מן הרחמים.
להמשיך להתפלל, להמשיך להאמין, להרבות במעשים טובים, באהבת ישראל ובחסד.
יהי רצון שנזכה כולנו לראות ניסים וישועות, ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, רפואות לכל הזקוקים לרפואה, שמירה והגנה לחיילינו היקרים, וגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן!
שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל האהוב!
הרב יגאל שריקי







































