פרשת בהעלותך: האור שמאיר את הנשמה, והעוצמה השקטה של ענווה אמיתית

בין נר ה' לנשמת אדם, בין צרעת ללשון הרע, ובין אחות שמחכה בנהר לעם שמחכה לה במדבר – הרב יגאל שריקי שליט״א בביאור לפרשה רוויה באור, עומק וחסד
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
פרשת בהעלותך: האור שמאיר את הנשמה, והעוצמה השקטה של ענווה אמיתית

ביאור לפרשת בהעלותך - הרב יגאל שריקי שליט״א

פרשת בהעלותך נפתחת בעניין הדלקת המנורה במשכן.
אהרון הכהן מצווה להדליק את שבעת הקנים - והאור הפיזי הופך במהרה לאור רוחני.
אור שמאיר את המקדש, את מחנה ישראל – ואת העולם כולו.

ומכאן – לכל אחד מאיתנו.
האדם צריך להאיר את נשמתו. אור בנפש. נר בבית. אור מצווה ותורה.
כמו שנאמר:
 "נר ה' נשמת אדם" - וכשם שנר קטן מאיר חלל חשוך, כך הנשמה שלנו יכולה להאיר גם את המקומות הקשים והעמומים בחיים.

יש כוח עצום בהדלקת נר - לא רק לשבת ולחגים, אלא גם ביום חול.
נר לצדיק בבית מביא שמירה, מעלה נשמות, ומרחיק מזיקים.
כשהנר דולק זמן ממושך - הכוחות השליליים מבינים שאין להם מקום, ונמוגים.

משה, מרים והענווה הגדולה

בהמשך הפרשה מופיע אחד הפסוקים העמוקים בתורה:
 "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה"

משה רבנו, גדול הנביאים, זכה לדרגות שאין כמותן.
הוא פורש מאשתו כדי להישאר תמיד בטהרה - מוכן לקריאה האלוקית, מוכן להנהיג את העם.

אך מרים, אחותו, מתקשה להבין את חומרת הצעד הזה.
הרי גם היא נביאה, גם אהרון מדבר עם ה' - מדוע משה מחמיר על עצמו כל כך?

מדובר בשיחה משפחתית – בין שלושה ענקי רוח - אך ה' עוצר את הכול.
מבקש ממרים ואהרון להיכנס לאוהל מועד, בלי שמשה ישמע.
ומלמד אותנו יסוד: אין אומרים שבחו של אדם בפניו - גם אם זה משה רבנו.

אבל גם כשלא בפניו - ה' מבהיר:
משה אינו אדם רגיל. "פה אל פה אדבר בו""ובכל ביתי נאמן הוא" - אין עוד נביא כמותו.
למרות הענווה העצומה, ולמרות פשטותו - גבה מדרגתו אינסופית.

כשהשיחה נגמרת - מרים נענשת בצרעת.
ולמרות מה שאמרה - משה מתפלל עליה מיד:
 "א-ל נא רפא נא לה" - תפילה קצרה, אמיתית, ומרפאה.

 

זוכרים את מרים - וזוכים לסבלנות

העם כולו מחכה למרים שבעה ימים.
למה?
כי כשמרים הייתה ילדה, היא עמדה על שפת הנילוס ושמרה על משה בתיבה.
עכשיו – מידה כנגד מידה - כל העם שומר עליה.

מכאן נלמד:
יש דין ויש דיין.
עושה טוב - יקבל טוב. אולי לא מייד, אולי אחרי שנים - אבל יבוא.
ומנגד – גם מי שפוגע, לשון הרע, שנאה – יפגוש את השלכותיו.

 

יהי רצון שכולנו נזכה להאיר את עצמנו ואת בתינו,
בשמחה, בשקט, בטוב לב ובענווה.
שנזכה תמיד לטוב,
להצלחת חיילינו האהובים,
ולהשבת החטופים לביתם – שלמים בגוף ובנפש.

לעילוי נשמת אלינור בניטה מטוק בת סופי

שבת שלום ומבורך,
 הרב יגאל שריקי שליט״א