כל מה שרציתם לדעת על קריפטו - הזירה הכלכלית החדשנית

רואי חשבון יורם שוחט וגיא עטר, ממשרד רואי החשבון יורם שוחט, המתמחה בתחום, יכניסו אותנו לזירה הכלכלית החדשנית, שעל פי הנראה, הינה עתיד הכלכלה
send whatsapp messsage send FB messsage
כל מה שרציתם לדעת  על קריפטו - הזירה הכלכלית החדשנית רו''ח יורם שוחט וגיא עטר (צילום: יח''צ)


לפני שמדברים על עתיד המסחר, כדאי נחזור קצת אחורה בזמן: בשנות החמישים הגיע לעולם יצור פיננסי חדש, "כרטיס האשראי", אך הוא לא נוצר מעצמו ולא הופיע פתאום. לפניו היו בתי עסק וגופים שהשתמשו במטבעות גביה. סוג של חיוב אשראי הנעשה על ידי בית העסק, בדומה מאוד לאותם דפים במכולת השכונתית המזוהות עם צמד המילים "תרשום לי".

משנכנס לעולם כרטיס האשראי הוא שינה לחלוטין את הכלכלה העולמית, את תרבות הצריכה ואת הדרך בה הציבור חושב על "כסף". התהליך לקח זמן ולא כולם "האמינו" בכסף החדש, אך כיום אין ויכוח כי זהו האמצעי הנפוץ ביותר בעולם לביצוע עסקאות.

בשנת 2015 נכנס לשימוש אמצעי מסחר חדש שבדומה לאשראי נוצר על ידי "העם" ולא על ידי גוף מרכז. אם היסטוריית הכלכלה מלמדת אותנו משהו בעניין -  עלינו להבין  שהקריפטו עתיד לשנות את כללי המשחק.

עבור מי שלא מכירים או שמעו בחצי אוזן, הסבר לנו בבקשה מהו הוא קריפטו?

''קריפטו הוא נכס דיגיטלי, המושתת על טכנולוגית בלוקצ'יין אשר מבזרת את המידע'', אומר רו''ח גיא עטר, ממשרד רואי חשבון יורם שוחט. ''לגישת המשתמשים בו, קריפטו הינו אמצעי סחר בין אנשים אשר אינו נמצא בשום גוף מרכז ואינו נשלט עלי ידי כלכלה כזו או אחרת ובכך משאיר את העסקה בין הפרטים ללא התערבות גוף חיצוני כמו בנק או חברת אשראי. לגישת המשקיעים קריפטו הינה השקעה לצורך רווח מעליית הערך שלו. לגישת מס ההכנסה קריפטו הוא נכס בלתי מוחשי וכל שימוש בו הוא אירוע מס. על כך, ארחיב בהמשך''.

''הדרך הנוחה להבין קריפטו היא לדמות אותו לזהב ולא למטבע: בדומה לזהב ניתן להשתמש בו כאמצעי סחר: 'אתן לך אונקיית זהב תמורת רכב' לצורך העניין''.

צילום המחשה: Photo by Worldspectrum from Pexels






''בדומה לזהב השווי שלו מתורגם למטבעות מוכרים ועליית/ירידת השווי שלו היא בחלקה ספקולטיבית ונקבעת על ידי הציבור בעוד שהזהב עצמו לא שינה אופיו או תכונותיו. בדומה לזהב ניתן לכרות את המטבעות הקריפטוגרפיים ולא רק לרכוש אותם.

אז אם ברשותי זהב אני יכול להחזיק בו ולהנות מעליית הערך, למכור אותו וליצור עסקה (אירוע מס) או להשתמש בו ולרכוש מוצר או שירות''.

כיצד רוכשים קריפטו?
''ישנן שלוש דרכים נפוצות להשגת קריפטו – רכישה פרטית, רכישה בזירת מסחר וכרייה'', מסביר רו''ח גיא עטר. ''שוב אני חוזר לדוגמת הזהב,  ניתן לרכוש קריפטו בצורה פרטית בין אנשים/עסקים בין אם בכסף או בשווה כסף כך לצורך העניין ניתן לקבל שכר בקריפטו או תמורה עבור מוצר/שירות בקריפטו ובכך בעצם לרכוש את הקריפטו בצורה פרטית ללא שימוש בזירת מסחר או גורמים חיצוניים''.

''ניתן לרכוש קריפטו באחת מזירות המסחר הקיימות בארץ ובחו"ל, ישנן זירות וגופים אשר מספקים שירותי מסחר של קניה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפים. חשוב לזכור כי זירות המסחר אינם גוף מוסדי ואינם מרכזים או אחראיים על הסחר''.

רו''ח יורם שוחט (צילום: יח''צ)

''ניתן לכרות את המטבעות על ידי שימוש במחשבים ובאמצעים טכנולוגיים יעודיים לעניין ובכך בעצם להשיגו "ללא תמורה" אלא באמצעות השקעה בלבד''.

''פרט לכריה, מדובר גם על הדרכים האפשריות למימוש הנכסים כלומר ניתן לממש קריפטו גם על ידי העברה פרטית וגם על ידי מכירה בזירת מסחר''.

האם במסחר בקריפטו משלמים מסים - ואם כן, כמה, על מה ומתי משלמים?

''כפי שציינתי, לעמדת מס ההכנסה הקריפטו הוא נכס ועל כן מכירתו/ המרתו/ החלפתו ("יצא נכס מרשותו"), מהווה אירוע מס, כלומר כל מימוש או שימוש בקריפטו חייב במס ובדיווח. לדוגמה אם שילמתי שכר בקריפטו , אם העברתי קריפטו לחבר,  וכמובן אם מימשתי קריפטו על ידי מכירה כל הארועים הנ"ל  חייבים במס ובדיווח. העובדה כי אין גוף מרכז אינה פוטרת את הדיווח אלא להפך רק מקשה עליו ומחייבת במסירת יותר נתונים לרשויות''.

רו''ח גיא עטר (צילום: יח''צ)


האם קיים הבדל בין קריפטו למטבעות חוץ מבחינת המס?


''על שינויים בשער המטבע ישנם פטורים מסוימים לצרכי מס ועל כן לא ממסים את ההפרש בין התמורה לעלות כאשר מדובר בכמות זהה''.

''קריפטו, לעומת זאת, מוגדר על ידי מס הכנסה כנכס ועל כן השינוי בערך שלו אינו פטור ממס כך אם לדוגמה רכשתי מטבע קריפטו מסוים בדולר ומימשתי אותו לצורך תשלום עבור תספורת והשער ברגע המימוש הוא שני דולר אני אמוסה על דולר שלם עבור העסקה''.

''עקב גישת רשויות המס בקביעת הקריפטו כנכס ולא מטבע ישנו קושי רב "להכניס" את הכסף הנוצר ממימושו לבנקים בישראל בניגוד למטבעות חוץ ו/ או שקלים חדשים''.

דיברת על כריה ורכישה - מהי דרך המיסוי והאם קיים הבדל בדרך בה ממסים שני הליכים אלה?

''מיסוי הפעולות בקריפטו הנובעות משימוש/מימוש יהיה ברובו מיסוי רווחי הון מתוך הנחה כי המשקיע ו/או המשתמש אינו מפעיל פעילות עסקית בתחום ומדובר בהכנסה "פסיבית". המיסוי בעצם מחושב על ההפרש בין הקניה למימוש/מכירה ונכון לרגע זה יעמוד על 25%''.

''הקושי בדיווח במקרה הזה הוא בחישובו, בחינת כלל העסקאות בכל הזירות והפעולות החוץ זירתיות והרווח או ההפסד העולה מהן. חשוב לדעת לקזז את הרווחים וההפסדים הניתנים לקיזוז''.

''כאשר מדובר בכריית קריפטו עמדת מס ההכנסה היא כי מדובר בפעילות עסקית ועל כן המיסוי הינו כמיסוי עסקי לכל דבר ועניין על פי מדרגות המס אשר עלולות להגיע ל – 47% ללא מס יסף אשר עלול להוסיף עוד 3% נוספים''.

''יש לשים לב כי כאשר כורים קריפטו נכנסים להגדרת עסק ועל כן יש לנהל ספרים בהתאם ולפעול על פי הוראות מס ההכנסה והרשויות בעניין''.





''מאידך כאשר כורים קריפטו ונכנסים להגדרת פעילות עסקית ניתן להכיר בהוצאות מסוימות אשר יקטינו את חבות המס. כלומר לפני הפעלת מערכת כריית קריפטו  או מסחר בו יש לבחון טוב את המיסוי האישי ולתכנן את הפעילות בהתאם''.

צילום המחשה: Photo by Alesia Kozik from Pexels






מתי מדווחים למס הכנסה? באיזה אירוע?

''לא במכירה בלבד. כאשר נוצר אירוע מס בקריפטו בין אם במכירה או בשימוש יש לדווח לרשויות המס, תיאורטית פקודת מס ההכנסה (בסעיף 91 - ד') לפקודה דורשת דיווח בתוך כחודש מיום האירוע, אך בפועל  נהוג היום לדווח בסוף השנה על אירועי המס.  יש לשים לב כי גם מי שאינו מפעיל עסק מחויב בדיווח לרשויות כלומר אין איש פטור מהעניין ואם יש פעילות בקריפטו חלה חובת הדיווח לרשויות על הרווחים ההפסדים ודרך חישובם''.

''חשוב לזכור כי אי דיווח הוא עבירה פלילית לכל דבר ועניין והעלמת מס דינה קנסות משמעותיים ואף עונש מאסר של עד 7 שנים. אם נסתכל בעיתונות וברשת נמצא שם המון עברייני מס שחשבו כי הם חכמים יותר ממשרד האוצר ונתפסו.  עלינו לזכור כי רשות המיסים עושה את תפקידה נאמנה ויש להם את האמצעים להגיע אל המעלימים''.

''בנוסף, כיום הגופים הגדולים זירות המסחר המוכרות, מנדבים את המידע עבור רשויות המס בעולם אשר חולקות את המידע ביניהן ובכך יכולה רשות המיסים לגלות על העסקאות בעצם מבלי לפעול בצורה ייזומה כנגד אדם כזה או אחר''.


​​​​​​​האם קיימים סיכונים בשוק הקריפטו והאם מתרחשים בו שינויים שיש לתת עליהם את הדעת?

''כפי שכבר הזכרנו,  שוק הקריפטו אינו מאוגד או מרוכז על ידי גוף כל שהוא כמו בורסה מסודרת או בנק, ועל כן השווי של המטבעות הוא ספקולטיבי לגמרי ונקבע על ידי ציבור המשתמשים, כך שהוא נתון לשינויים תכופים  ורגיש כמעט לכל דבר הקורה בעולם, דיי בציוץ של אדם כזה או אחר בכדי להשפיע בצורה קיצונית על השוק ודיי באיסור של מדינה מסוימת בכדי להשפיע לכיוון אחר''.

''בהעדר גוף מפקח אין הגבלה על הרכישה והמימוש ועל כן יכולים שחקני מפתח להשפיע על השוק ושוויו וכך אם לדוגמה חברה גדולה תחליט לממש את כל המטבעות הקריפטוגרפיים ברשותה הדבר עשוי לגרור לשינוי קיצוני בשווי של אותו מטבע''.

''לצערי ישנם גם כאלו אשר מנצלים את חוסר הידע  והרגולציה ומשתמשים בשוק בכדי להונות את הציבור, חלקם כבר פורסמו לאחרונה''.

''מדובר בשוק צעיר וחדש יחסית ויש לפעול בו בזהירות הנדרשת''.  





קצת על משרד רואי חשבון יורם שוחט

משרד רואי חשבון יורם שוחט נוסד בשנת 2002 על ידי קבוצה של רואי חשבון אשר רואים בקדמה טכנולוגית שימושית עסקית, כלי חשוב ומרכזי בעסקים באשר הם: ''גישת הצוות וההנהלה היא מתן שירות אמין ומקצועי, ומאמין בפיתוח מערכת יחסים ארוכת טווח עם לקוחות ושותפים עסקיים'', הם מסבירים. 

המשרד מונה כ-30 עובדים, רואי חשבון, כלכלנים, חשבי שכר, יועצי מס ומנהלי חשבונות, ביניהם רואי חשבון המתמחים במיסוי ביטקוין ומטבעות מבוזרים ובדיווח למס הכנסה וחישוב רווח הון קריפטו. המשרד מספק מענה לגופים ציבוריים גדולים, חברות, מתמחה בעמותות, אגודות שיתופיות ועצמאים במגוון תחומים.

משרד רו"ח שוחט הינו המשרד הראשון בדרום המתמחה במיסוי ודווח של תעשיית הבלוקצ'יין, המטבעות הקריפטוגרפיים והאסימונים (TOKENS) אשר הולידה טכנולוגיות ומוצרים פיננסיים חדשניים. לצד ההכרה בפוטנציאל המהפכני של התעשייה, הכיר המשרד בכך שבפני הגופים והשחקנים בתעשייה זו ניצבים שלל אתגרים רגולטוריים ייחודיים. צוות המטבעות הווירטואליים במשרד מעניק מענה ייחודי ושלם.

לקוחות המשרד מקבלים הנחיות מלאות כיצד לדווח את פעילות הקריפטו לרשות המיסים, מתן יעוץ מקצועי לחסכון בתשלומי המס ויעוץ בפעילות מול הבנקים ומול הרשות להלבנת ההון לצורך ביסוס המקורות החוקיים של הכסף.







רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  https://bit.ly/3FSWzTO
​​​​​​​
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]

כתבות נוספות למקרה שפספסת...