על יסודות גני הילדים שנשרפו: מרכז טכנולוגי חדש נחנך בניר עוז

במקום שבו עמדו גני הילדים של קיבוץ ניר עוז, שנשרפו במתקפת 7 באוקטובר, נחנך הבוקר (שני) המרכז הטכנולוגי-כלכלי 'בינה בלב'. טקס החנוכה התקיים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ובהשתתפות נציגים מענפי התעשייה וההייטק, גורמי ממשל וגופים פילנתרופיים.
המרכז הוקם במבני גן תות וגן ברוש, שבהם למדו בין היתר ילדי משפחת ביבס וילדי משפחת קדם-סימן טוב. המבנים, שעמדו דוממים מאז המתקפה, הוסבו למרכז פעילות שמבקש לחבר בין שיקום הקיבוץ לבין יצירת תעסוקה, הכשרה מקצועית ויזמות בנגב המערבי.

לדברי יוזמי המיזם, הפעילות כבר החלה ומביאה לניר עוז עשרות צעירים, יזמים ואנשי מקצוע, בזמן שבקיבוץ עצמו מתגוררים כיום, על פי הנתונים שמסרו, 25 תושבים בלבד. נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס בטקס למשמעות הקמת המרכז דווקא במבני גני הילדים שנפגעו.
'יש אדמה שעומדים עליה ביראה. כזו היא האדמה הזאת', אמר הרצוג. 'אדמת ניר עוז ידעה את אסון שבעה באוקטובר במלוא עוצמתו. על אדמת הקודש הזו שילמנו מחיר שאין לו שיעור, והאדמה הזו היא גם זו שמלמדת אותנו היום כיצד צומחים החיים'.
הרצוג הוסיף כי ניר עוז ישוב להיות סמל לתקומה, לתחייה ולבנייה. לדבריו, הפיכת גני הילדים שנשרפו למקום המוקדש לחינוך, למחקר וליצירה היא תשובה לחורבן: 'מן המקום שבו ביקשו לעקור את הקיים, יצמח העתיד'.

שלושה מנועים: פיתוח, הכשרות ויזמות
'בינה בלב' פועלת כחברה לתועלת הציבור ומבוססת על שלושה תחומי פעילות מרכזיים. הראשון הוא מרכז מחקר ופיתוח, שפועל מול מפעלי תעשייה וגופים חקלאיים בדרום ומתרגם צרכים בתחומים כמו אוטומציה, ניתוח מידע ובקרת איכות לפתרונות טכנולוגיים.
התחום השני הוא קמפוס להכשרות מעשיות בטכנולוגיה ובינה מלאכותית. בין היתר מתקיימת במקום תוכנית להכשרת Forward Deployed Engineers, שבמסגרתה עובדים המשתתפים על פרויקטים אמיתיים במפעלי הדרום וצוברים ניסיון מעשי.
התחום השלישי הוא חממת יזמות המיועדת לאתר יזמים בתחילת דרכם ולהפוך בעיות וצרכים שעולים מהתעשייה ומהחקלאות למוצרים ולחברות הזנק חדשות. באתר המיזם נכתב כי המרכז מתמקד בפיתוח ובהטמעת AI בתעשייה, בבניית יכולות מקצועיות ובליווי יזמים בפריפריה. 

יזהר ליפשיץ: ‘להביא חיים לביתי הפגוע’
המיזם הוקם ומובל בידי יזם ההייטק יוסי ורדי, המשמש מייסד ומנכ'ל; יזהר ליפשיץ, בן ניר עוז ובנם של יוכבד ועודד ליפשיץ ז'ל, המנהל את קשרי הקהילה והממשל; וד'ר גלעד זלוטקין, מומחה לבינה מלאכותית, המשמש מייסד ומנהל טכנולוגי.
ורדי אמר בטקס כי הבחירה להקים את המרכז בניר עוז נובעת מערכים של סולידריות, אומץ ואמונה ביכולת לבנות מחדש.
'במקום שהיה בו הרס וחורבן אנחנו בוחרים להפיח חיים, ליצור ולהצמיח', אמר. לדבריו, המשפט 'כי נמלאתם ניר, והדרתם עוז' הוא דרך פעולה שמטרתה למלא מחדש את הקיבוץ באנשים, בעשייה, ביצירה ובתקווה.
יזהר ליפשיץ סיפר כי המרכז הוקם במרחק של כ-50 מטרים מגינת הקקטוסים בבית הוריו, שנחרב במתקפה.
'ב-7 באוקטובר ניר עוז חרב. אחד מכל ארבעה מתושבי הקיבוץ נחטף או נרצח, והמאבק שלנו מאז היה להחזיר אותם הביתה', אמר ליפשיץ. 'היום אנחנו מבינים שהמאבק על ניר עוז הוא גם המאבק להחזיר אליו חיים. במקום שהיה בית לילדים אנחנו מביאים היום חינוך, טכנולוגיה, אנשים ויזמות. כבן הקיבוץ, להביא חיים לביתי הפגוע זו הדרך לצמוח מהשבר'.

המודל צפוי להתרחב גם לצפון
המיזם פועל בשיתוף גופים מהמגזר העסקי, הטכנולוגי, הציבורי והפילנתרופי, ובהם קק'ל ישראל, JNF אוסטרליה, סיילספורס ישראל ומשפחת ויידור.
לדברי מנהלי המרכז, הפעילות בניר עוז נועדה לשמש מודל לחיבור בין תעשייה מסורתית בפריפריה לבין ידע טכנולוגי והון אנושי. לאחר ביסוס הפעילות בדרום, מתכננים במיזם להרחיב את המודל גם לאזור הצפון.