נהגים שימו לב: התקנות החדשות בתוקף, סף המצלמות השתנה וטלפון יעלה 10 נקודות

שינוי משמעותי באכיפת עבירות המהירות נכנס לתוקף בכבישי ישראל: אגף התנועה עדכן את המהירות שממנה מופעלות מצלמות האכיפה הנייחות מסוג א-3. המשמעות לנהגים היא שבחלק מהכבישים ניתן יהיה לקבל דוח גם על חריגה קטנה יותר מזו שהפעילה את המצלמות בעבר.
השינוי חל גם על מצלמות המוצבות בצמתים. מצלמות א-3 המשמשות לאכיפת נסיעה באור אדום מסוגלות לתעד גם עבירות מהירות.
עם זאת, בניגוד לטבלאות ולפרסומים שהופצו ברשת, המשטרה לא פרסמה ספי אכיפה ארציים ואחידים של 6, 7, 9 או 10 קמ'ש מעל המהירות המותרת. הסף החדש נקבע באופן פרטני לכל מצלמה, בהתאם לרמת הסיכון במקום. 

אגף התנועה בחן את מערך המצלמות ברחבי הארץ וניתח את מאפייניו של כל מקטע דרך. במסגרת הבדיקה נלקחו בחשבון היקפי התנועה, מספר התאונות והנפגעים, תנאי הדרך ומאפייני הסיכון באזור שבו מוצבת המצלמה.
בתום הבדיקה החליט ראש אגף התנועה, ניצב חיים שמואלי, להתאים את סף ההפעלה של כל מצלמה לנתוני המקטע שבו היא נמצאת.
בחלק מהמקומות הסף הופחת והמצלמה תופעל בחריגה קטנה יותר מהמהירות המותרת. במקומות אחרים הסף עשוי להישאר ללא שינוי או אף לעלות. המשטרה לא פרסמה רשימה של המצלמות שבהן הוחמרה או הוקלה האכיפה.
עבור נהגים בבאר שבע ובנגב, המשמעות היא שלא ניתן לדעת מראש אם סף האכיפה השתנה במצלמה מסוימת בכבישי העיר או בדרכים הבין-עירוניות באזור.

דוח כבר במהירות של 75 קמ'ש בכביש המוגבל ל-70
אחת הדוגמאות שפורסמו נוגעת לכביש שבו המהירות המותרת היא 70 קמ'ש. במקטע שהוגדר מסוכן, מצלמה שהופעלה בעבר במהירות של 85 קמ'ש עשויה כעת לתעד עבירה כבר במהירות של 75 קמ'ש.
מדובר בדוגמה בלבד ולא בסף אחיד שיחול בכל כביש שבו המהירות המותרת היא 70 קמ'ש. ההגדרות עשויות להשתנות בין מצלמה למצלמה, בהתאם לרמת הסיכון שנקבעה לכל מקטע. 

מה ההבדל בין סף האכיפה למרווח הטעות?
סף האכיפה הוא המהירות שנקבעה להפעלת המצלמה ולהפקת הדוח. זהו נתון פנימי שקובעת המשטרה, והוא אינו משנה את המהירות החוקית המופיעה בתמרור.
מרווח הטעות הטכני הוא עניין נפרד. לפי כלכליסט, במדידות של מצלמות א-3 מופחתים 5 קמ'ש מהמהירות שנמדדה. כך, אם רכב צולם במהירות של 120 קמ'ש, המהירות שתיוחס לו בדוח תהיה 115 קמ'ש. ההפחתה אינה מעניקה לנהג היתר לנסוע מעל המהירות המותרת, אלא נועדה להתחשב במרווח המדידה של המכשיר. כלכליסט

אין שינוי במהירות המותרת
המהלך אינו משנה את מגבלות המהירות בכבישים. המהירות החוקית נותרה זו המופיעה בתמרורים, והמשטרה אינה רשאית להגדיר למצלמה סף נמוך מהמהירות המותרת ללא שינוי כדין של הסדרי התנועה והשילוט.
השינוי נוגע רק למרווח שהיה קיים בפועל בין המהירות המותרת לבין המהירות שבה החלה האכיפה האוטומטית. נהגים שהתרגלו להסתמך על מרווח קבוע מעל המותר אינם יכולים עוד לדעת אם אותו מרווח נשמר במצלמה שלפניהם.

מ-20 באוגוסט: 10 נקודות על שימוש בטלפון
שינוי נוסף נכנס לתוקף ביום חמישי, 20 באוגוסט 2026, במסגרת התאמת תקנות התעבורה לרפורמה בחוק הפרות תעבורה מינהליות.
הניקוד על שלוש עבירות מסכנות חיים הועלה ל-10 נקודות:
שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה
נהיגה שלא בכביש
אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה
השינוי חל לפי מועד ביצוע העבירה. שימוש בטלפון בזמן נהיגה שבוצע מ-20 באוגוסט ואילך נושא 10 נקודות במקום 8 נקודות בעבר. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
צבירת 10 נקודות בגין עבירה אחת מקרבת את הנהג במהירות לסף שבו מוטלים עליו אמצעי תיקון. נהג שצבר 12 נקודות נדרש לעבור קורס נהיגה נכונה בסיסי, וצבירת נקודות נוספות עלולה להוביל לקורסים נוספים, מבחנים ואף לפסילת רישיון.

לא כל חריגה של 30 קמ'ש גוררת פסילה מינהלית
גם הטענה שלפיה כל חריגה של יותר מ-30 קמ'ש מובילה אוטומטית לפסילה מינהלית אינה מדויקת. מדרגות הענישה משתנות בהתאם לסוג הדרך ולהיקף החריגה.
על פי מדרגות האכיפה שפורסמו, בדרך עירונית חריגה של עד 20 קמ'ש גוררת קנס של 250 שקל, וחריגה של 21 עד 30 קמ'ש גוררת קנס של 750 שקל. בדרך בין-עירונית, חריגה של עד 25 קמ'ש גוררת קנס של 250 שקל, וחריגה של 26 עד 40 קמ'ש גוררת קנס של 750 שקל. בחריגות גבוהות יותר הנהג עשוי לקבל הזמנה להליך שיפוטי.
גובה הקנס, צבירת נקודות, הזמנה לדין ואפשרות לפסילה תלויים בסוג הדרך, במהירות שנמדדה ובנסיבות המקרה.
במשטרה מסבירים כי מטרת השינוי היא להרתיע נהגים, לצמצם את מספר התאונות ולהתמקד במקטעים שבהם נמצא סיכון מוגבר. המסר המעשי לנהגים ברור: אין עוד אפשרות להניח כי המצלמה תופעל רק לאחר חריגה של 10 או 15 קמ'ש, ויש להקפיד על המהירות המופיעה בתמרור.