'את איאן לא הצלחנו להציל, אבל הוא הציל שבעה ילדים': ההחלטה האצילית של האב השכול מעומר

ימים ספורים לאחר שאיבד את בנו איאן מוניר אבו עמאר ז''ל, שטבע בבריכה בעומר, מוניר אבו עמאר מתקשה לעכל את גודל האסון. בתוך האבל הכבד הוא נאחז בהחלטה שקיבלה המשפחה ברגעים הקשים ביותר: לתרום את איבריו של איאן ולהעניק באמצעותם חיים לאחרים.
'זו הייתה החלטה קשה מאוד לי, לאשתי ולאבא שלי', מספר מוניר בשיחה עם חדשות באר שבע והנגב. 'בסוף החלטנו שאולי את איאן לא הצלחנו להציל, אבל אנחנו יכולים להציל משפחות אחרות ולהחזיר להן את החיים. איאן הציל שבעה ילדים, שבע משפחות'.

לפי הפרטים שפורסמו לאחר התרומה, כליותיו של איאן הושתלו בילדה בת 10 ובילד בן שבע, ששניהם המתינו לתרומת כליה. נוסף על כך נמסר כי קרניותיו ומסתמי הלב נועדו להשתלות בחולים נוספים. המרכז הלאומי להשתלות אישר כי המשפחה הסכימה לתרום את איבריו, ואילו מספר מקורות דיווחו כי התרומה נועדה לסייע לשבעה חולים.
עבור האב, אין מדובר רק במעשה של נתינה, אלא גם בדרך להנציח את בנו ולהבטיח שמשהו ממנו ימשיך לחיות.
'היה לי חשוב שהלב של איאן או כל איבר אחר יחיה בגוף אחר', הוא אומר. 'ביקשתי לפגוש את הילדים שעברו את ההשתלות, לחבק אותם ולהרגיש שהבן שלי חי. זה דבר שעשיתי גם כדי להנציח אותו'.
לאחר קבלת ההחלטה חתם מוניר גם על כרטיס אדי. 'אני חושב שכל בן אדם צריך לקבל את ההחלטה הזאת', הוא אומר.

‘ילד מלאך עם הלב הכי טוב’
איאן היה בן חמש במותו. הוא למד בגן בעומר, היישוב שבו מתגוררת משפחתו זה 26 שנה. המשפחה הייתה מנויה במשך כ-20 שנה לבריכה שבה התרחש האסון.
'הוא היה ילד מלאך, עם הלב הכי טוב שאפשר לפגוש', מספר אביו. 'הוא תמיד אהב לעזור. גם הגננת שלו לקחה את המקרה קשה מאוד, כי הם היו מחוברים מאוד'.
איאן טבע בבריכה הציבורית בעומר ופונה במצב אנוש לסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי בבאר שבע. הוא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים כשהוא מורדם ומונשם, ולאחר כמה ימים שבהם נאבקו הרופאים על חייו נקבע מותו.
החלטת המשפחה לתרום את איבריו התקבלה לאחר שההורים נקראו להיפרד ממנו. כליותיו הושתלו בשני ילדים שהמתינו לתרומה, והתרומות הנוספות נועדו לשפר ולהציל את חייהם של מטופלים נוספים.

‘ספרתי את הילדים פעמיים ושלוש בכל דקה’
בשיחה עם חדשות באר שבע והנגב משחזר מוניר את הדקות שקדמו לטביעה. לדבריו, הוא הגיע לבריכה עם אשתו וארבעת ילדיהם. בני המשפחה התמקמו באזור המים הרדודים, והוא ישב במקום שממנו יכול היה לצפות בילדים.
'הגעתי עם אשתי וארבעת הילדים. ישבתי בשורה השנייה עם זווית עין ישירה אליהם, וספרתי אותם פעמיים ושלוש בכל דקה', הוא מספר.
לדבריו, כבר כשהגיעו למקום הבחין כי המציל משתמש בטלפון הנייד. 'אמרתי לאשתי: תסתכלי על הסוכה של המציל. מאז שהגענו הוא עסוק בטלפון ולא עזב אותו לרגע'.
בהמשך אכלו הילדים גלידה וביקשו לחזור למים לחמש דקות נוספות. מוניר מספר כי הם נכנסו לאזור רדוד, בעוד הוא החל לקפל את הציוד לקראת היציאה מהמקום.
'שמתי אותם במקום הכי בטיחותי. המים הגיעו להם רק עד חצי הרגליים. אמרתי להם שאני הולך לקפל את הציוד ושבתוך חמש דקות הם באים אליי', הוא מספר.
לדבריו, בזמן שקיפל את הציוד החל איאן להתקדם בתוך המים לכיוון סוכת המציל, עד שהגיע לאזור עמוק יותר והחל לשקוע.

טענות קשות נגד התנהלות המציל
מוניר טוען כי תיעוד מצלמות האבטחה מראה את איאן שוקע ומרים את ידו מול סוכת המציל, בזמן שהמציל הביט בטלפון הנייד. לדבריו, רק לאחר שאיאן נמשה מהמים והחלו פעולות ההחייאה, הבחין המציל במתרחש וירד מהסוכה.
'אם לשנייה אחת המציל היה מרים את העיניים מהטלפון, הוא היה יכול להציל את החיים שלו', טוען האב. 'איאן טבע מול העיניים שלו. הכול מתועד במצלמות האבטחה מכל זווית'.
לדברי מוניר, אחת האימהות משתה אותו מהמים ובמקום החלו פעולות החייאה. לאחר מכן הגיע צוות מד'א ופינה אותו לבית החולים סורוקה.
האב מוסיף כי באותו יום שהו בבריכה מתרחצים רבים, אך לדבריו היה במקום מציל אחד בלבד. הוא טוען כי בנסיבות אלה נדרשו לפחות שני מצילים.
יודגש כי אלה טענותיו של האב, והן טרם הוכרעו. נסיבות הטביעה נמצאות בחקירת המשטרה, וחומרי התיעוד והציוד שנאסף מהבריכה נבדקים במסגרת החקירה.

‘הבריכה עדיין פתוחה והנהלים לא שונו’
לצד האבל והכאב מבקש מוניר להוביל שינוי שימנע את האסון הבא. הוא טוען כי הבריכה ממשיכה לפעול וכי מאז הטביעה לא חודדו הנהלים הנוגעים לשימוש בטלפונים ניידים בידי מצילים.
'מה שאני יודע זה שהבריכה עדיין פתוחה והנהלים לא שונו עד לרגע זה', הוא אומר. 'המציל עדיין עולה עם טלפון לסוכה ולא חודדו שום נהלים'.
לדבריו, על הנהלת המקום למנוע שימוש בטלפון במהלך עבודת ההצלה ולוודא כי עיני המציל מופנות בכל עת אל המים.
'אני רוצה למנוע את האסון הבא', הוא מדגיש. 'אני מפנה את האחריות למועצת עומר, למועדון הכפרי ולמציל. אני רוצה שיבדקו את מה שהיה ושישנו את הנהלים, כדי שאף משפחה אחרת לא תעבור את מה שאנחנו עוברים'.
מוניר אינו יודע בשלב זה היכן בדיוק עומדת החקירה, אך אומר כי בידי המשטרה מצויים הציוד והתיעודים מזירת האירוע. בקשתו המרכזית היא שהבדיקה תהיה יסודית ושתוצאותיה יובילו להפקת לקחים מעשית.

מתוך האסון, בחירה בחיים
סיפורו של איאן מכיל בתוכו כאב שקשה לתאר, אך גם מעשה נדיר של נדיבות אנושית. בשעה שבה נאלצו מוניר, אשתו ובני משפחתם להיפרד מילד בן חמש, הם בחרו לחשוב על ילדים ועל משפחות אחרות הממתינים לבשורה מבית החולים.
'אולי את איאן לא הצלחנו להציל, אבל יכולנו להציל אחרים', אומר האב. 'רציתי שהאיברים שלו יחיו בגוף אחר. רציתי שמשהו ממנו יישאר בעולם'.
כעת הוא מבקש, באמצעות המרכז הלאומי להשתלות ובהתאם להסכמת משפחות המקבלים ולכללי החיסיון הרפואי, לפגוש בעתיד את הילדים שקיבלו את התרומות.
עבורו, המפגש הזה יהיה הרבה מעבר לסגירת מעגל. הוא יהיה האפשרות לחבק ילד אחר ולדעת שבתוך האובדן העצום, איאן ממשיך להעניק חיים.

תגובת המועצה המקומית עומר
מהמועצה המקומית עומר נמסר: 'המועצה המקומית עומר משתתפת בצערה הכבד של המשפחה על מותו הטראגי של איאן אבו עמאר, ושולחת את תנחומיה הכנים לבני המשפחה בשעה קשה זו.
'הבריכה מופעלת ומתופעלת בידי מועדון כפרי עומר, המחזיק ברישיון העסק ואחראי להפעלת המקום בהתאם להוראות הדין ולדרישות הבטיחות החלות על בריכות שחייה. במסגרת תפקידה, המועצה בוחנת את כלל ההיבטים המצויים בתחום סמכותה, ומשתפת פעולה באופן מלא עם גורמי החקירה והגורמים המוסמכים בבדיקת נסיבות האירוע.
'בשים לב לכך שנסיבות האירוע עדיין מצויות בבדיקה של גורמי החוק, המועצה לא תתייחס בשלב זה לפרטים נוספים, ולא תקדים מסקנות באשר לנסיבות האירוע'.