הנגב עלול לאבד כוח בכנסת: אלה המתמודדים שנאבקים על מקום ריאלי

ביום שני הבא, 17 באוגוסט, ייצאו מתפקדי הליכוד לקלפיות כדי לבחור את רשימת המפלגה לכנסת ה־26. בנגב יתקיים קרב כפול: חבר הכנסת שלום דנינו ינסה לשמור על מקומו באמצעות הרשימה הארצית, ובמקביל יתמודדו ארבעה מועמדים חדשים על משבצת מחוז הנגב - משה בנימין פרץ, יוסי פיטוסי, אלעד זמיר ועזרא עוזר. 
אבל הקרב האמיתי גדול בהרבה מהפריימריז בליכוד. כמעט בכל אחת מהמפלגות המרכזיות נמצאים מועמדים או חברי כנסת המזוהים עם באר שבע, הנגב והעוטף. חלקם ממוקמים בעמדת זינוק טובה, אחרים נמצאים במקומות שהסקרים הנוכחיים אינם מעניקים להם כניסה לכנסת, ויש גם מי שעתידם הפוליטי תלוי בשריון, באיחוד מפלגות או בהחלטה שעדיין לא התקבלה.
התמונה המדאיגה היא שגם מועמד שינצח במשבצת הנגב בליכוד אינו מובטח להיכנס לכנסת. לפי המתווה המעודכן, נציג המחוז אמור להשתבץ במקום ה־31 ברשימה. כאשר הסקרים האחרונים מעניקים לליכוד כ־23 מנדטים, הניצחון במחוז מעניק כרטיס לרשימה - אך לא בהכרח כיסא במשכן. 
 

שלום דנינו: מבחן הכוח הארצי
חבר הכנסת שלום דנינו, תושב עומר ואחיו של ראש עיריית אופקים איציק דנינו, akuo נהנה מתמיכה רחבה בקרב ראשי רשויות ופעילים בנגב. הוא אינו מזוהה עם סגנון צעקני או עם עימותי אולפנים, אלא בעיקר עם עבודה בוועדות הכנסת, קידום חקיקה וטיפול בסוגיות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות. זו גם נקודת החוזקה שלו וגם האתגר שלו: עבודת עומק פרלמנטרית אינה תמיד מתורגמת למוכרות ציבורית גבוהה ביום הפריימריז.

המאבק הארצי קשה במיוחד. שרים וחברי כנסת מכהנים נאבקים על כ־16 מקומות שנחשבים כיום ריאליים, לאחר שמביאים בחשבון את השריונים ואת ממוצע הסקרים. לכן התמיכה שדנינו מקבל בדרום חשובה, אך כדי לשרוד הוא זקוק לרשת ארצית ודילים שתביא קולות גם מחוץ לנגב. 

מחוז הנגב: ארבעה מועמדים ומקום אחד
הקרב המחוזי מתרכז כעת בארבעה שמות. לפי מידע שהגיע ל״חדשות באר שבע והנגב״, שמעון בוקר, לשעבר יו״ר סניף הליכוד בבאר שבע וסגן ראש העיר, הסיר את מועמדותו עד המועד האחרון לשינויים. פרישתו עשויה לצמצם את הפיצול בקרב מתפקדי באר שבע ולשנות את מאזן הכוחות.

משה בנימין פרץ: היתרון הארגוני
סגן ראש עיריית נתיבות משה בנימין פרץ מסומן כעת כאחד המועמדים המובילים. היתרון המרכזי שלו אינו רק התפקיד המוניציפלי, אלא התמיכה של ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר, הנחשב במשך שנים לאחד ממוקדי הכוח המשמעותיים בליכוד בדרום. למחנה נתיבות יש ניסיון בהנעת מתפקדים, ביצירת בריתות ובחיבור בין סניפים - יכולות שמכריעות לא פעם פריימריז פנימיים יותר מחשיפה תקשורתית.
פרץ גם הוביל את המאבק נגד איחוד מחוז הנגב עם מחוז יהודה ושומרון והגיש עתירה לבית הדין של הליכוד. המהלך חיזק את מיצובו כמי שנאבק על עצמאות המשבצת הדרומית. עם זאת, אין סקר מייצג ומקצועי של כלל בעלי זכות הבחירה במחוז, ולכן נכון להגדירו כמועמד מוביל — לא כמנצח ודאי.

יוסי פיטוסי: בסיס כוח בבאר שבע
סנ״צ בדימוס יוסי פיטוסי מגיע עם רקע משטרתי וביטחוני ועם בסיס פוליטי בבאר שבע. בשנה האחרונה הוא ניצח בקרב על הנהגת סניף הליכוד בעיר, והישג זה מעניק לו תשתית פעילים ממשית. פיטוסי מנסה למצב את עצמו כנציג שמחבר בין סוגיית הביטחון האישי בנגב לבין היכרות עם המנגנון המפלגתי.
כוחו האמיתי יימדד ביכולת להביא מצביעים לקלפיות מכל רחבי הנגב, ולא רק מבאר שבע.

אלעד זמיר: הכוח של לשכת השר קרעי
אלעד זמיר, תושב נתיבות וראש המטה של שר התקשורת שלמה קרעי, מביא עמו ניסיון של שנים בעבודה פוליטית וקשרים עם פעילים. התמיכה שממנה נהנה במעגלי השר קרעי עשויה לספק לו מנגנון שטח משמעותי.
מנגד, יריביו צפויים להזכיר את הרשעתו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בשני אישומים של התנהגות בלתי הולמת. זמיר הודה במסגרת הסדר טיעון בתקיפת עיתונאי ״העין השביעית״ שבי גטניו ובהפצת תמונה ערוכה ופוגענית של חבר הכנסת דוד ביטן. על זמיר הוטלו נזיפה חמורה, הפקעת מחצית משכורת והורדה בדרגה לתקופה מוגבלת. 

עזרא עוזר: הנציג מאשקלון
עזרא עוזר, חבר מועצת העיר והמשנה לראש עיריית אשקלון, נשען על ניסיון מוניציפלי ועל היכרות עם פעילי הליכוד באזור החוף הדרומי. האתגר שלו הוא לתרגם בסיס מקומי באשקלון לתמיכה רחבה גם בנתיבות, אופקים, באר שבע וביישובי הנגב. במרוץ שבו מוקדי הכוח הגדולים מרוכזים סביב נתיבות ובאר שבע, הוא יצטרך להוכיח שיש לו רשת שטח אזורית ולא עירונית בלבד.

שלמה קרעי ומישל בוסקילה: עוד שני קולות מהדרום בליכוד
שר התקשורת שלמה קרעי, תושב זמרת שבמועצה האזורית שדות נגב, מתמודד ברשימה הארצית. קרעי כבר נבחר בעבר באמצעות מחוז הנגב, וכעת מגיע לפריימריז כשר מכהן, בעל חשיפה ארצית ובסיס תמיכה עצמאי. יחד עם דנינו, הוא אחד משני השמות המזוהים ביותר עם הנגב ברשימה הארצית של הליכוד.
שם נוסף שצריך להביא בחשבון הוא סגן שר החוץ מישל בוסקילה, תושב אשקלון ולשעבר המשנה לראש העיר. בוסקילה אינו מתמודד במחוז, אך שמו נמצא במגעים סביב השריון שהובטח במסגרת החיבור עם גדעון סער. נכון לעכשיו מדובר במהלך מסתמן ולא בשיבוץ סופי, אך אם יושלם הוא עשוי להוסיף לליכוד נציג נוסף מהדרום הרחב. 

סימן השאלה הגדול: מה יעשה אלמוג כהן?
סגן השר אלמוג כהן מאופקים לא הגיש מועמדות לפריימריז בליכוד. מועד ההרשמה חלף, ולכן מסלולו לרשימת המפלגה תלוי כעת בשריון של ראש הממשלה, בהחלטה חריגה שתאפשר מהלך אחר או בחיבור למסגרת פוליטית נוספת.
במערכת הפוליטית פורסמו הערכות שלפיהן כהן ישולב בסופו של דבר בליכוד, ואף התקיימו כנסים שבהם קראו מתפקדים לנתניהו לשריינו. לצד זאת דווח גם על מגעים עם משה פייגלין. בשלב זה אין הודעה רשמית על שריון, ולכן אי אפשר להציג את מקומו ברשימה כעובדה מוגמרת.
היעדרו מהפריימריז הוא הימור פוליטי משמעותי: כהן מחזיק בבסיס תמיכה באופקים ובקרב חלק ממתפקדי הימין בדרום, אך ויתר על האפשרות להעמיד את כוחו לבחירת המתפקדים וכעת הוא תלוי בהחלטה של נתניהו.

״ביחד״: מאיר כהן בעמדה חזקה יותר, יסמין סאקס פרידמן בסכנה
במפלגת ״ביחד״ של נפתלי בנט ויאיר לפיד נמצאים כמה מהשמות המזוהים ביותר עם הדרום. הבכיר שבהם הוא חבר הכנסת מאיר כהן, ראש עיריית דימונה לשעבר ואחד האנשים הוותיקים והמרכזיים ביש עתיד. מעמדו הפנימי מעניק לו סיכוי טוב יותר להשתלב בחלק הריאלי של הרשימה המשותפת, אף שהרשימה הסופית טרם הוגשה.
לצדו נמצאות חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן מבאר שבע, חברת מועצת העיר לשעבר; חברת הכנסת דבי ביטון, ילידת שדרות ומי שהובילה בעבר את פעילות יש עתיד בעיר; וחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, לשעבר ראשת המועצה האזורית יואב.
עבור סאקס פרידמן התמונה מורכבת. היא פעילה בסוגיות של משילות בנגב, דיור ציבורי ורווחת בעלי חיים, אך החיבור בין בנט ללפיד יצר רשימה צפופה. בסקר חדשות 13 שפורסם בסוף יולי ירדה ״ביחד״ ל־13 מנדטים בלבד, לאחר שבתחילת דרכה נסקרה במספרים גבוהים בהרבה. כאשר מספר המנדטים מצטמצם, חברי הכנסת הממוקמים בחלק השני של הרשימה הם הראשונים להידחק אל מחוץ לכנסת. כל עוד לא פורסם שיבוץ סופי, אי אפשר לקבוע את מספר המקום של סאקס פרידמן - אך במצב הסקרים הנוכחי עתידה בהחלט אינו מובטח. 

הדמוקרטים: אבי דבוש נבחר - אבל המקום אינו ריאלי כרגע
אבי דבוש, תושב קיבוץ נירים ושורד מתקפת 7 באוקטובר, נבחר למקום ה־13 ברשימת הדמוקרטים. הוא מבקש להביא לכנסת את קול העוטף, הנגב והפריפריה ולמקד את פעילותו בצמצום פערים בין המרכז לדרום.
אלא שהפער בין ההישג בפריימריז לבין הסקרים גדול. בסקר האחרון שבו קיבלו הדמוקרטים תשעה מנדטים, המקום ה־13 נשאר מחוץ לכנסת. גם אם המפלגה תתחזק, קיימת אפשרות לשינויים בשל שריונים והבטחות ייצוג. נכון להיום דבוש הוא מועמד בולט מהנגב, אך אינו נמצא במקום ריאלי. 

כחול לבן: מיכאל ביטון ואלון שוסטר מחכים להכרעה
שני נציגים מובהקים נוספים של הנגב נמצאים בכחול לבן: חבר הכנסת מיכאל ביטון, יליד ירוחם וראש המועצה לשעבר, וחבר הכנסת אלון שוסטר, תושב קיבוץ מפלסים וראש המועצה האזורית שער הנגב לשעבר.
לשניים ניסיון מצטבר משמעותי בסוגיות הנגב, העוטף, החקלאות, הביטחון והפערים החברתיים. אולם מפלגת כחול לבן אינה עוברת בחלק מהסקרים האחרונים את אחוז החסימה, והרכבה הסופי של מפת המרכז עדיין משתנה. אם המפלגה תרוץ לבדה ותישאר מתחת לאחוז החסימה, הנגב עלול לאבד שניים מהקולות המנוסים ביותר שלו בכנסת. 

המגזר הבדואי: לא רק ואליד אלהואשלה
חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מרע״ם הוא אחד הקולות הבולטים של החברה הבדואית בנגב. הוא פועל בנושאי יישובים לא מוכרים, תכנון, תשתיות, חינוך ופשיעה - הסוגיות המרכזיות של בסיס התמיכה שלו. רע״ם מקבלת בסקרים האחרונים כחמישה מנדטים, אך רשימות המפלגות הערביות והאפשרות לחיבורים ביניהן עדיין אינן סופיות.
לצדו יש להוסיף את עו״ד יוסף עטאונה, תושב חורה, שנבחר למקום הרביעי ברשימת חד״ש לכנסת. גם עטאונה מזוהה לאורך שנים עם המאבק על זכויות האוכלוסייה הבדואית ועם סוגיות החינוך, ההכרה בכפרים והתכנון בנגב. בסקרים המעניקים לחד״ש־תע״ל ארבעה מנדטים, מקומו נמצא על הגבול ותלוי גם במבנה הרשימה המשותפת הסופי. 
אין לראות בשני הנציגים גוש פוליטי אחד. רע״ם כבר הוכיחה בעבר נכונות להשתתף בקואליציה ולקדם מדיניות באמצעות שותפות ממשלתית, בעוד חד״ש מחזיקה קו אופוזיציוני שונה. השאלה אם מפלגה ערבית תתמוך בממשלה הבאה תתברר רק לאחר הבחירות והמשא ומתן הקואליציוני — ואין כיום התחייבות פומבית לתמיכה בממשלה מסוימת.

שמעון טובול במקום השני בנעם - והמשוכה הכפולה
סגן ראש עיריית באר שבע שמעון טובול שובץ במקום השני במפלגת נעם לישראל, אחרי יו״ר המפלגה אבי מעוז. טובול מוצג על ידי מפלגתו כאיש ציבור, פעיל חסד ולוחם מילואים ששירת מאות ימים מאז 7 באוקטובר. עבור נעם, צירופו נועד להרחיב את הפנייה לציבור החרדי־ספרדי, למסורתיים ולתושבי הדרום. 
במקביל, נגד טובול תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו שתי עבירות תקיפה של עובדי תחנת דלק בדואים בכפר עזה במהלך שירות מילואים. לפי כתב האישום, האירוע התרחש בספטמבר 2024 והחל לאחר שאחד העובדים השמיע מוזיקה בערבית מרכבו. טובול כופר בטענות ומצהיר כי יוכיח את חפותו. עומדת לו חזקת החפות כל עוד לא הורשע בדין. 
חשוב לדייק: התחקיר הצבאי לא ״זיכה״ את טובול במובן המשפטי. קטעים ממנו, שהוצגו במועצת העיר, קבעו כי התנהגותו הייתה אגרסיבית אך נדרשה בנסיבות וכי הפעיל כוח סביר להגנה עצמית. עם זאת, תחקיר צבאי אינו חקירה פלילית, אינו מחליף הכרעה של בית משפט, והציטוטים שפורסמו לא התייחסו לאישום הנוגע לעובד השני. 
במועצת העיר ניסו חברי המועצה עידו אטיאס וטימור מיכאלי לקדם את הדחתו. ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ הודיע כי לא יפטר אותו בשלב זה, והסביר כי אינו שופט וכי קיימות גרסאות סותרות.
גם אם טובול ישמור על המקום השני, המשוכה הפוליטית גבוהה: כדי שהמקום יהפוך לריאלי, נעם תצטרך לעבור את אחוז החסימה בריצה עצמאית או להשתלב בחיבור עם מפלגה נוספת. נכון לעכשיו אין בסיס סקרי יציב שמבטיח לנעם שני מנדטים עצמאיים.

ש״ס מאבדת את הנציג הוותיק של באר שבע
חבר הכנסת יעקב מרגי הודיע שלא יתמודד לכנסת הבאה, לאחר יותר משני עשורים בכנסת ובתפקידים בכירים בש״ס. מרגי, תושב באר שבע, היה במשך שנים הנציג המזוהה ביותר של המפלגה עם הנגב. הוא הבהיר כי אינו פורש מש״ס עצמה, אך לא יהיה ברשימת המועמדים לכנסת הבאה. 
נכון לעכשיו ש״ס טרם הציגה מחליף בעל זיקה דרומית מובהקת ומעמד ציבורי דומה. אם לא ישובץ נציג כזה ברשימה, ייווצר חלל משמעותי דווקא במפלגה שמקבלת לאורך שנים תמיכה רחבה בערי הנגב.

מנתיבות לכנסת: מפלגת אח״י של הרב החיד״א
תנועת אח״י, המזוהה עם תלמידי הרב יורם אברג׳ל ועם בנו הרב חיים יוסף דוד אברג׳ל - הרב החיד״א - הוקמה בנתיבות ומבקשת להפוך כוח מקומי וקהילתי לרשימה ארצית.
בראש הרשימה צפוי לעמוד הרב יובל אלימלך, יליד ירוחם ומבכירי מוסדות הרב אברג׳ל בנתיבות. שם נוסף שנבחן הוא ישראל אפללו מנתיבות. אנשי המפלגה טוענים כי לרשותם מערך קהילתי היכול להגיע לכ־150 אלף מצביעים, אולם מדובר בטענה של המפלגה שלא אומתה בסקר עצמאי. 
אח״י קיימה מגעים עם הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם, ובמקביל הכריזה על היערכות לריצה עצמאית. אם תתמודד לבדה, תצטרך לעבור את אחוז החסימה - משימה קשה לכל מפלגה חדשה. אם תחבור לרשימה קיימת, השאלה תהיה אילו מקומות תקבל והאם יהיו ריאליים.

מה הנגב צריך לדרוש מכל המועמדים
מספר הנציגים חשוב, אבל הוא אינו המדד היחיד. גם חמישה חברי כנסת מהדרום לא ישנו את המציאות אם יפעלו כל אחד בנפרד, ללא יעדים מדידים וללא חזית משותפת בנושאים שחוצים מפלגות.

ביטחון אישי ומשילות
הנגב זקוק לתוכנית רב־שנתית המחברת משטרה, פרקליטות, רשויות מקומיות, רווחה וחינוך: מאבק בנשק הבלתי חוקי, סחיטה באיומים, גניבות רכב ורכוש, אלימות בכבישים ופשיעה מאורגנת. לצד האכיפה נדרשים הסדרה תכנונית, תשתיות ושילוב כלכלי בחברה הבדואית. הצגת אכיפה והסדרה כשני מסלולים מתחרים היא טעות - הנגב זקוק לשניהם.

בריאות שאינה תלויה במרכז
יש להבטיח לוח זמנים ותקציב מלא לבית החולים השני בבאר שבע, לצד חיזוק סורוקה, מיגון מחלקות, גיוס רופאים ואחיות והרחבת שירותי בריאות הנפש והשיקום. החלטות הממשלה קיימות, אך תושבי הנגב צריכים לראות אבני דרך, מכרזים ותקציבים - לא רק טקסים והצהרות. 

הטבות מס ועצירת ההגירה מבאר שבע
באר שבע מתחרה בערים סמוכות שנהנות מהטבות מס, בעוד היא נדרשת לשמש מטרופולין אזורי ולספק שירותים למאות אלפי תושבים. החזרת הטבת מס או יצירת מנגנון חלופי לעידוד אוכלוסייה עובדת, צעירים ואנשי מקצוע חייבות לעבור מהבטחות לחקיקה. במקביל יש להפחית עלויות פיתוח שמכשילות מכרזי דיור ולחדש שכונות ותיקות. 

תחבורה שמקצרת מרחקים באמת
הנגב זקוק לרכבת מהירה ואמינה למרכז, לקידום מערכת הסעת ההמונים במטרופולין באר שבע, לחיבור קריית המודיעין בליקית ולשיפור כבישי הרוחב והאורך. הממשלה הודיעה במאי על קידום רכבת קלה בין באר שבע לליקית כחלק מתוכנית רחבה, אך כעת נדרש להבטיח מקור תקציבי ולוח זמנים לביצוע. 

חינוך, תעסוקה והון אנושי
נדרשת תוכנית חירום לגיוס מורים איכותיים, חיזוק מקצועות הליבה והמדעים, העלאת שיעורי הזכאות לבגרות וצמצום הפערים בין יישובי הנגב. לצד זאת חייבים לחבר את אוניברסיטת בן־גוריון, המכללות, קריית התקשוב, קריית המודיעין והתעשייה המקומית למסלול תעסוקה שמאפשר לבוגרים להישאר בדרום.

שיקום העוטף ופיתוח כלכלי
1שיקום יישובי מערב הנגב אינו מסתכם בבניית בתים. הוא מחייב החזרת עסקים, חקלאות, מערכות חינוך, טיפול בטראומה, תחבורה ותחושת ביטחון שתאפשר למשפחות לחזור ולהישאר. במקביל יש לקדם מנועי צמיחה בתחומי הסייבר, האנרגיה, התעשייה המתקדמת, החקלאות המדברית והתיירות.

המבחן האמיתי יתחיל אחרי הבחירות
הפריימריז בליכוד הם התחנה הראשונה, לא סוף הסיפור. נכון לעכשיו, חלק גדול מהמועמדים המזוהים עם הנגב נמצאים במקומות גבוליים או לא ריאליים: נציג מחוז הנגב בליכוד מיועד למקום ה־31; אבי דבוש במקום ה־13 כשהדמוקרטים נסקרים על תשעה; נציגים ותיקים בכחול לבן תלויים במפלגה שאינה עוברת בחלק מהסקרים; ועתידם של יסמין סאקס פרידמן, שמעון טובול ואלמוג כהן תלוי בשיבוצים, בחיבורים ובשריונים שעדיין אינם סופיים.
מנגד, לשלום דנינו, שלמה קרעי, מאיר כהן ולמועמדים נוספים יש תשתית פוליטית שיכולה להשאיר לנגב נוכחות משמעותית בכנסת הבאה. השאלה היא לא רק מי מהם ייכנס, אלא אם לאחר הבחירות יידעו להניח מחלוקות מפלגתיות בצד ולהקים חזית דרומית משותפת.
הנגב אינו זקוק לעוד תמונות מהמליאה או להצהרות על ״אהבת הדרום״. הוא זקוק לחברי כנסת שיתחייבו ליעדים, ללוחות זמנים ולתקציבים — ושיימדדו על התוצאה.