‘’לא מחלקים צ׳ופרים'': העימות על בחירת יקירי העיר באר שבע

עימות חריג התפתח בישיבת מועצת העיר באר שבע סביב בחירת יקירי ויקירות העיר לשנת 2026. חבר המועצה עו״ד אמנון כהן מתח ביקורת על חלק מהשמות שנבחרו וטען כי התואר היוקרתי אינו אמור להינתן כפרס על קריירה מקצועית או על מילוי תפקיד בשכר.
ראש העיר רוביק דנילוביץ׳ דחה את הביקורת והגן על עבודת ועדת האיתור. לדבריו, שבעת יקירי העיר וזוכה עיטור מפעל החיים הם „לתפארת העיר באר שבע”, והבחירה בהם התקבלה פה אחד לאחר הליך מסודר שנערך בהתאם לנוהל.

במרכז המחלוקת עמדה שאלה עקרונית: האם עיטור יקיר העיר נועד בעיקר לאנשים שהתנדבו ופעלו לאורך שנים הרחק מאור הזרקורים, או שגם בעלי תפקידים בכירים, שתרמו לעיר במסגרת עבודתם המקצועית, ראויים לקבלו?

„זה לא פרס של קריירה”
כהן פתח את דבריו בהבהרה כי הביקורת אינה מופנית אישית כלפי הנבחרים, אלא עוסקת באמות המידה לבחירה.
„זה לא לגופו של אדם, זה לגופו של עניין בלבד”, אמר. לדבריו, יש להבחין בין אדם שהצטיין בתפקידו המקצועי לבין מי שהעניק לעיר תרומה יוצאת דופן מעבר לחובות התפקיד.
„אין מחלוקת לגבי האנשים שמופיעים פה מבחינת הקריירה שהם עשו, אבל זה לא פרס של קריירה”, טען כהן. „יקיר העיר זה פרס שהעירייה אומרת: האנשים האלה יקרים בתרומה הסגולית שלהם לעיר באר שבע”.
לדבריו, חלק מהנבחרים מילאו או עדיין ממלאים תפקידים בכירים, קיבלו שכר עבור עבודתם ולא בהכרח התנדבו למען הקהילה. „כשאדם נמצא בתפקיד, עושה את עבודתו נאמנה ומקבל משכורת, הוא עושה את העבודה שמוטלת עליו. יכול להיות שעשה אותה מצוין, אבל זה עדיין לא הופך אותו ליקיר העיר”.

„לא מחלקים צ׳ופרים לחבר׳ה”
כהן החריף את הביקורת כשאמר כי הענקת העיטור מחייבת זהירות מיוחדת.
„זה לא מחלקים צ׳ופרים לחבר׳ה”, אמר. „זה צריך להיות בשיקול דעת ובכובד ראש, על מנת לא לעשות זילות לאירוע או זילות לתואר הזה. צריך לבחור במסורה ובמחשבה תחילה”.
חבר המועצה טען כי ברשימה נמצאים אנשים שעדיין מכהנים בתפקידיהם, שני נבחרים הקשורים לאותו מוסד ואנשים שאינם מתגוררים כיום בבאר שבע או שעזבו אותה.
כהן התייחס בכך, בין היתר, לבחירתם של מנהל המרכז הרפואי סורוקה פרופ׳ שלומי קודש ושל סגן מנהל בית החולים פרופ׳ דן שוורצפוקס. עם זאת, עצם השתייכותם לאותו מוסד אינה מנוגדת לנוהל העירוני.
„יש פה שניים מתוך אותו מוסד, חלקם לא גרים בבאר שבע וחלקם עזבו את באר שבע”, טען כהן. „איפה הזיקה לעיר? זה לא חייב להיות שבעה. אפשר גם שניים, שלושה או אחד. למלא רשימה של שבעה, בעיניי, קצת מוזיל את המפעל”.

הדוגמה שהציג כהן
כדי להסביר איזה סוג של עשייה ראוי בעיניו לעיטור, סיפר כהן על תושבת מאחת השכונות הוותיקות בעיר, שאת שמה בחר שלא לחשוף.
לדבריו, מדובר באם ל־11 ילדים אקדמאים, שבמשך שנים סייעה בהתנדבות למשפחות בשכונה. כאשר משפחה ישבה שבעה, היא הייתה מבשלת עבורה במהלך כל ימי האבל. במקרים אחרים אספה, סידרה וחילקה בגדי תינוקות למשפחות שנזקקו להם. בעלה, לדבריו, שימש גבאי בבית הכנסת בהתנדבות במשך כ־50 שנה.
„אנשים כאלה ראויים להיות יקירי העיר”, אמר כהן. „אנשים שמסרו את נפשם למען העיר והקהילה בלי לקבל שום דבר”.
כהן הוסיף כי לדעתו יש לבחור את מקבלי העיטור „בפינצטה של פינצטה”, כדי להבטיח שהתואר יישמר לאנשים שתרומתם לקהילה הייתה חריגה, ממושכת וללא תמורה.

דנילוביץ׳: „כולם לתפארת העיר”
דנילוביץ׳ השיב כי באר שבע נתברכה באנשים רבים הראויים לקבל את העיטור, אך הדגיש כי כל הנבחרים השנה עומדים בקריטריונים שנקבעו.
„בעיר באר שבע יש הרבה יקירים ויקירות, הרבה אנשים שנותנים את הלב ואת הנשמה, ועירנו התברכה בהם”, אמר. „כל השבעה, פלוס מפעל החיים שנבחר, הם לתפארת העיר באר שבע”.
ראש העיר הבהיר כי הוא וחברי המועצה לא בחרו בעצמם את מקבלי העיטור. לדבריו, ועדת האיתור בראשות השופט בדימוס אליהו ביתן בחנה את המועמדויות שהגיש הציבור, התכנסה מספר פעמים וקיבלה את החלטותיה פה אחד.
„אנחנו לא בחרנו”, השיב דנילוביץ׳. „העמדנו שופט בדימוס עם צוות שאתם בחרתם ואישרתם פה אחד. פנינו לציבור ואמרנו: בואו תגישו. הוועדה התכנסה שלוש או ארבע פעמים, דנה ובחנה, ועכשיו זה מובא אלינו”.
לדבריו, הנוהל מאפשר להעניק את העיטור גם למי שאינו מתגורר בבאר שבע, אם תרומתו לפיתוח העיר או להאדרת שמה הייתה משמעותית. דנילוביץ׳ הוסיף כי כל אחת ואחד מהנבחרים מייצגים מפעל חיים מסוג אחר, וקרא לחברי המועצה לאשר את הרשימה פה אחד.

מי נבחרו ליקירי העיר?
כפי שפורסם לראשונה בחדשות באר שבע והנגב, ועדת האיתור בחרה שבעה יקירים ויקירות:
•    אבישג אבטובי, לשעבר מנכ״לית עיריית באר שבע
•    סלומון ביטון, נכה צה״ל ופעיל חברתי
•    אשר גרינבאום, תעשיין ויו״ר עמותת ידידי סורוקה
•    ויקטור דרנבוים, מוזיקאי, מורה ומנצח
•    אליסה ז׳לודקוב, פעילה ציבורית בתחום קליטת העלייה
•    פרופ׳ שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה
•    פרופ׳ דן שוורצפוקס, סגן מנהל סורוקה ומנהל המלר״ד
בנוסף נבחר איש העסקים והפילנתרופ סילבן אדמס לקבלת עיטור מפעל חיים, בין היתר בעקבות תרומתו בסך 100 מיליון דולר למרכז הרפואי סורוקה ופעילותו לקידום הנגב.

מה קובע הנוהל העירוני?
נוהל עיריית באר שבע, שעודכן במאי 2026, קובע כי ועדת האיתור תמונה בידי מועצת העיר ובהמלצת ראש העיר. בראש הוועדה עומד שופט בדימוס, ולצדו נציגים מתחומי התרבות, האקדמיה, החינוך, הקהילה והחברה.
כל תושב בישראל רשאי להציע מועמד, אך אדם אינו יכול להציע את עצמו. חברי הוועדה מקבלים את רשימת המועמדים בלי לדעת מי המליץ עליהם, והחלטה להעניק את העיטור חייבת להתקבל פה אחד.
הוועדה רשאית להמליץ על עד שבעה מועמדים בכל מועד הענקה. מועצת העיר אינה יכולה להוסיף מועמד שלא הומלץ בידי הוועדה, אך היא רשאית להחזיר המלצה לדיון נוסף בצירוף נימוקים.
לפי הנוהל, העיטור מיועד בדרך כלל לבני 60 ומעלה שתרמו תרומה יוצאת דופן לקידום העיר, להעשרת החיים בה או להאדרת המוניטין שלה. ניתן לבחור גם אדם שאינו תושב באר שבע, בתנאי שתרם תרומה משמעותית לפיתוח העיר או לשמה.
הנוהל גם קובע כי העיטור יוענק אחת לשנתיים וכי בשנה שבה נערכות בחירות לראשות העיר ולמועצת העיר לא תתקיים חלוקה.

ביקורת על הבחירה, לא על ההליך
כהן הבהיר כי אינו טוען לפגם בהרכב הוועדה או בדרך שבה פעלה. המחלוקת, לדבריו, היא על התוצאה ועל הפרשנות שניתנה למושג „יקיר העיר”.
גם כאשר דנילוביץ׳ שאל מדוע כהן עצמו לא הגיש לוועדה מועמדים שלדעתו ראויים יותר, השיב חבר המועצה כי הוא מקבל את ההצעה ובכוונתו לשקול להמליץ על מועמדים בסבב הבא.
עם זאת, הוא חזר על עמדתו שלפיה עצם ההצלחה בתפקיד בשכר אינה מספיקה: „מי שעבד במשכורת עשה את עבודתו. יכול להיות שעשה אותה בצורה מצוינת, אבל זה לא פרס מצוינות”.
הדיון הסתיים כשהמועצה נדרשה להכריע ברשימה שעליה המליצה הוועדה. מעבר לשמות הנבחרים, העימות חשף מחלוקת רחבה יותר על משמעותו של התואר: האם הוא נועד להכיר במצוינות ובהשפעה מקצועית, או לשמור את ההוקרה בעיקר לאנשים שפעלו למען באר שבע בהתנדבות, בצניעות ולאורך שנים.