‘’החיות ממשיכות לאכול גם במלחמה'': מי משלם על המזון במדבריום?

שאלה חריגה שהעלה חבר מועצת העיר באר שבע אמנון כהן, הפנתה את הזרקור לאחד מסעיפי ההוצאה הקבועים וההכרחיים במדבריום: המזון המסופק לבעלי החיים.
במהלך הדיון במצבה הפיננסי של חברת כיוונים ובאפשרות שהעירייה תידרש להעביר לה כספים, הסביר ראש העיר רוביק דנילוביץ' כי גם כאשר המדבריום נסגר בעקבות מלחמה או מצב חירום, הוצאות הפארק אינן נעצרות.

"החיות, אני מגלה לכם סוד, ממשיכות לאכול במלחמה", אמר דנילוביץ'. לדבריו, גם כשהמדבריום אינו פועל ואינו מכניס כסף ממבקרים, העירייה והחברה המפעילה ממשיכות להוציא כספים על החזקת בעלי החיים.
אלא שהדברים הובילו את כהן לשאלה ישירה: מאיפה מגיע המזון, האם חל שינוי בדרך שבה הוא מסופק וכמה כסף מוצא כיום על רכישתו?
האם הפירות נתרמו בעבר וכיום נרכשים?
כהן הבהיר בתחילת דבריו כי הוא מבקש לבדוק מידע שהגיע אליו ואינו קובע שהדברים נכונים.
לדבריו, הוא שמע כי בעבר הועברו למדבריום פירות וירקות שנתרמו על ידי בעלי דוכנים בשוק, לרבות תוצרת שלא נועדה עוד למכירה, ואילו בתקופה האחרונה החל הפארק לרכוש לפחות חלק מהמזון בכסף.
"אני שמעתי, אני לא יודע אם זה נכון, תקן אותי אם אני טועה", אמר כהן. בהמשך שאל: "מאיפה המדבריום קונה את הפירות לחיות, מי משלם על זה ומאיפה זה יוצא?"
כהן אף תהה מה גרם לשינוי האפשרי: האם התרומות הופסקו, האם הצטמצמה כמות התוצרת שהועברה לפארק או שמא השתנו דרישות האיכות והתזונה של בעלי החיים.
חשוב להדגיש כי הדיון לא אישר שהמדבריום הפסיק לקבל עודפי תוצרת או שבוצע מעבר מלא מתרומות לרכישת מזון. הדברים הועלו כשאלה הדורשת בירור.

חלק מהמזון נרכש וחלקו נתרם
נציג מקצועי שהשיב במהלך הישיבה אמר כי האכלת בעלי החיים נעשית בהתאם לתקנות ולדרישות התזונתיות של החיות.
לדבריו, חלק מהמזון אכן נרכש בכסף, בעוד שחלק אחר מתקבל במסגרת הסכמים עם גורמים התורמים מזון למדבריום. עוד נאמר כי נעשות פעולות לצמצום עלויות המזון.
עם זאת, לא נמסר בדיון כמה מוציא המדבריום על מזון מדי חודש או בשנה, איזה חלק מהאספקה נרכש ואיזה חלק מתקבל בתרומה, מי הם הספקים ומהו השווי הכספי של המזון שנתרם.
בעקבות בקשתו של כהן הורה דנילוביץ' להביא לישיבה הבאה את פילוח רכישת הירקות והמזון.
משמעות ההתחייבות היא שבישיבה הבאה אמורה העירייה להציג לפחות חלק מהנתונים שעד כה לא הוצגו: היקף הרכישות, שיעור התרומות והחלוקה בין מקורות אספקת המזון.

לא רק פירות וירקות
המדבריום מאכלס כמאה מינים של בעלי חיים, ובהם אריות, נמרים, ג'ירפות, זברות, תנינים, עופות, זוחלים ואוכלי עשב. לכל מין דרישות תזונתיות שונות, ולכן הוצאות המזון אינן מסתכמות בפירות ובירקות בלבד.
הפארק נדרש לרכוש או לקבל גם בשר, מספוא, מזון ייעודי, תוספי תזונה ומוצרים המותאמים לתפריטים שקובע הצוות המקצועי. לצד המחיר עצמו קיימות גם עלויות של הובלה, אחסון, קירור, בדיקת איכות ופיקוח וטרינרי.
גם כאשר מתקבל מזון כתרומה, נדרשת בדיקה מקצועית כדי לוודא שהוא טרי, בטוח ומתאים לבעלי החיים. לכן לא ניתן לבסס את כל מערך ההזנה של פארק חיות רק על עודפים מזדמנים.
עם זאת, כאשר הפארק מופעל בידי חברה עירונית ונמצא בלב דיון על התייעלות והעברת כספי ציבור, נדרשת שקיפות באשר לעלות הכוללת ולדרך בחירת הספקים.

הגירעון של כיוונים נשאר ללא מספר
הדיון על המדבריום התקיים כחלק משאלה רחבה יותר שהעלה חבר המועצה יאיר שושן בנוגע למצבה הפיננסי של חברת כיוונים.
שושן ביקש לדעת מהו הגירעון המדויק של החברה והאם העירייה מתכוונת להשתמש בכספים שייחסכו במסגרת תוכנית ההתייעלות העירונית כדי לסגור אותו.
בתשובת העירייה נאמר כי היא מלווה מקרוב את תוכנית ההתייעלות של כיוונים וכי כבעלת החברה היא נושאת באחריות למצבה.
"העירייה לא תפקיר את החברה", נאמר בישיבה. עוד הובהר כי אם יידרשו מהלכים של העברת כספים לכיוונים, האפשרות הזו כנראה תיבחן ותבוצע בהתאם לצורך.
למרות זאת, סכום הגירעון של כיוונים לא נמסר. גם לא הובהר כמה כסף עשויה העירייה להעביר, מה יהיה מקורו התקציבי ואיזה חלק ממצבה של החברה קשור להפעלת המדבריום.
בדיון נמסר כי הגירעון המצטבר של עיריית באר שבע עומד כיום על כ־153 מיליון שקל, לאחר שבעבר הגיע לכ־400 מיליון שקל. אלא שזהו הגירעון של העירייה ולא של חברת כיוונים, ויש להפריד בין שני הנתונים.
בישיבה לא אושרה העברת כסף לכיוונים ולא הוצג סכום המיועד להעברה. העירייה רק הבהירה שלא תאפשר לחברה להגיע לקריסה וכי העברת כספים היא אפשרות הנמצאת על השולחן.

ההכנסות יורדות, אבל החיות ממשיכות לאכול
בפרוטוקול ועדת הכספים העירונית מדצמבר 2025 נאמר כי במהלך אותה שנה נרשמו במדבריום כ־4 מיליון שקל פחות בהכנסות.
הסיבה שהוצגה הייתה תקופות המלחמה והסגירה, שבהן הפארק לא קיבל מבקרים אך המשיך לשאת בהוצאות הקבועות. מעבר למזון, המדבריום נדרש להמשיך לממן מטפלים, שירותים וטרינריים, חשמל, מים, ניקיון, אבטחה, תחזוקת המתחמים ומערכות הקירור והחימום.
הנתון ממחיש מדוע עלות המזון אינה שאלה שולית. מדובר בהוצאה שאי אפשר להפסיק גם כאשר הפארק נסגר, מספר המבקרים יורד או ההכנסות ממכירת כרטיסים נפגעות.

כמה באמת עלה המדבריום?
כהן לא הסתפק בשאלת המזון. הוא ביקש לקבל גם את האומדן המקורי שנקבע במכרז להקמת המדבריום, את הסכום ששולם בפועל ואת המסמכים שיאפשרו להבין אם וכיצד השתנתה עלות הפרויקט.
דנילוביץ' התחייב כי נתוני עלות ההקמה יובאו לישיבת הנהלת העיר הבאה.
באתר הרשמי של חברת כיוונים נכתב כי במדבריום, המשתרע על פני כ־140 דונם, הושקעו 250 מיליון שקל. לפני פתיחת הפארק פורסמו גם הערכות של יותר מ־230 מיליון שקל.
לפי קרן מנדל, הקמת הפארק התאפשרה בזכות מענק של 20 מיליון דולר מהקרן, לצד מימון מעיריית באר שבע, מפעל הפיס ומשרדי התיירות והשיכון.
כעת מבקש כהן לקבל את התמונה המדויקת: מה היה האומדן המקורי, כמה עלה הפרויקט בפועל ומה היה חלקו של כל גוף מממן.

הפילוח שיצטרך להגיע למועצה
הדיון הסתיים ללא נתון כספי אחד המסביר כמה עולה להאכיל את בעלי החיים במדבריום. לא נמסר היקף הרכישות, שיעור התרומות, זהות הספקים או חלקו של המזון מתוך התקציב הכולל של הפארק.
ההתחייבות להציג פילוח בישיבה הבאה עשויה לספק תשובות לשאלות המרכזיות: כמה מהמזון מתקבל בתרומה, כמה נרכש בכסף, מה השתנה לעומת השנים הקודמות ומי נושא בעלות.
המדבריום הוא נכס חינוכי, תיירותי וסביבתי חשוב לבאר שבע. דווקא בשל חשיבותו, היקף ההשקעה בו והאחריות המתמשכת כלפי בעלי החיים, הציבור זכאי לדעת מהי עלותו המלאה ומהו הסכום הנדרש מדי שנה להפעלתו.