נסללה הדרך להקמת עשרות יישובים חדשים בנגב, לצד ביקורת: 'יחליש את באר שבע'

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לפקודת המועצות המקומיות, שנועד להקל על הקמת מועצה מקומית עבור יישובים חדשים הנמצאים בשלבי תכנון ופיתוח.
עד לאישור התיקון, שר הפנים היה רשאי להכריז על הקמת מועצה מקומית רק כאשר מספר התושבים בשטחה עלה על 10,000, או בנסיבות מיוחדות על 5,000. המצב הקיים הקשה על הקמת מסגרת מוניציפלית עצמאית ליישובים חדשים שטרם אוכלסו.

התיקון שאושר יאפשר לשר הפנים להכריז כי כפר, קבוצת כפרים או אזור יתנהלו באמצעות מועצה מקומית גם אם מספר התושבים עדיין אינו עומד ברף הקבוע בחוק. זאת בכפוף לקיומה של תוכנית מתאר מחוזית מאושרת, תוכנית הכוללת מספר מינימלי של יחידות דיור ותחזית שלפיה היישוב יגיע להיקף האוכלוסייה שנקבע בחוק בתוך עשר שנים. 
המהלך צפוי לסייע בקידום יישובים חדשים בנגב, ובהם יישובים המתוכננים במבואות ערד ובמרחב ציר 25. בינואר 2026 אישרה הממשלה הקמת חמישה יישובים קהילתיים חדשים במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע, לאורך צירי 25 ו-80. 
בתנועת אור בירכו על אישור החוק ואמרו כי הקמת מסגרת מוניציפלית כבר בשלבים המוקדמים עשויה לצמצם חסמים ביורוקרטיים ולסייע בקידום תשתיות, מוסדות ציבור ושירותים הנדרשים לקראת אכלוס היישובים.

רוני פלמר, מנכ״ל ומייסד תנועת אור, מסר: 'אישור החוק הוא צעד משמעותי בדרך להפיכת הנגב למרכז החיים הבא של ישראל. אישור החוק מסיר חסם משמעותי בדרך להקמת יישובים חדשים בנגב. עכשיו מתחיל המבחן האמיתי'. לדברי פלמר, תנועת אור פועלת לאורך שנים לקידום ההתיישבות בנגב ולפיתוח קהילות חדשות באזור. 'ריבונות ומשילות נמדדות ביכולת להפוך תוכניות למציאות, להביא משפחות צעירות, לייצר תעסוקה איכותית ולבנות קהילות חזקות. כעת המבחן הוא בביצוע. הממשלה צריכה להבטיח שהמנהלות החדשות יקבלו את הסמכויות, התקציבים והתשתיות שיאפשרו ליישובים החדשים לקום במהירות', מסר פלמר. בתנועה טוענים כי לצד הקמת היישובים עצמם, נדרשת השקעה בתעסוקה, תחבורה, חינוך, שירותי ציבור ותשתיות אזוריות, כדי למשוך משפחות חדשות ולבסס קהילות יציבות לאורך זמן.

ביקורת לצד הקולות המברכים וחשש מ'קניבליזציה' של באר שבע
הקמתם של עשרות יישובים קהילתיים בנגב עלולה לפגוע בבאר שבע, שמתמודדת מזה שנים עם הגירה שלילית. בעיר חוששים מפני חזרה על סיפור הקצת יישובי הלווין.
הקמת יישובי הלוויין סביב באר שבע – עומר (שהפך ליישוב קהילתי כבר ב-1974), להבים (שהוקם ב-1985) ומיתר (שהוקם ב-1984) – הובילה החל מאמצע שנות ה-80 ולאורך שנות ה-90 לתופעת פרבור רחבת היקף, שנודעה כ"בריחת המוחות" והאוכלוסייה החזקה מהעיר. 
היישובים החדשים תוכננו במקור כדי למשוך אוכלוסייה מבוססת ממרכז הארץ אל הנגב, אך בפועל הם קלטו בעיקר משפחות אמידות, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים שעזבו את שכונות באר שבע לטובת איכות חיים כפרית וצמודי קרקע. הגירה שלילית זו נמשכה בעוצמה גם בעשור הראשון של המאה ה-21, וגרמה לפגיעה כלכלית וחברתית קשה בבאר שבע, שכן היא איבדה חלק משמעותי מבסיס המס וההנהגה המקומית שלה לטובת הפרברים הסמוכים.
כיום, המגמה הזו מקבלת תפנית מדאיגה שמעוררת זעם רב בהנהגה המקומית. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הזהיר באין ספור ראיונות בעקביות בשנים האחרונות מפני "קניבליזם מטורף" בתוך הנגב עצמו. 
לדבריו, במקום שהטבות המס הקיצוניות והנחות העתק במחירי הקרקע שמעניקה המדינה ימשכו משפחות חדשות מגוש דן, הן מייצרות תחרות פנימית הרסנית. המדיניות הנוכחית גורמת ליישובים השכנים בדרום "לאכול" זה את זה ולשאוב את כוחותיה של באר שבע, במקום לבסס אותה כמטרופולין חזק ובעל חזון שיוכל להוות אלטרנטיבה אמיתית למרכז הארץ.
זאת ועוד: ישובים חדשים באזורי פיתוח מקבלים הנחות משמעותיות במחירי הקרקע והטבות מס, אך הדבר תלוי ישירות בהגדרתם כ"אזור עדיפות לאומית" ובמדד הסוציו-אקונומי שלהם. המדינה משתמשת בכלים אלו כדי לעודד פיזור אוכלוסין ולמשוך תושבים לפריפריה. 
בפועל, אלה דווקא הבאר שבעים שעוברים לאופקים השכנה, בה יש הטבות מס או לאיזורי הביקוש במרכז, בחיפוש אחרי הזדמנויות קידום לקריירה שלהם.

קראו עוד באותו נושא:
5 יישובים חדשים בין באר שבע לדימונה - ובאר שבע נשארת מאחור
חמישה יישובים חדשים בנגב יוצאים לדרך, אבל ממה יתפרנסו התושבים?