תקדימי: תושב באר שבע יקבל יותר מ-100 אלף שקלים בעקבות נזק נפשי מפגיעת הטיל בסורוקה

תושב באר שבע, שנפגע בעת שטיל איראני פגע באגף שבו אושפז בבית החולים סורוקה, יקבל תגמולים ומענקים בסכום מצטבר של יותר מ-100 אלף שקלים. זאת לאחר שנקבעו לו נכות צמיתה בשל צלקות ברגליו ונכות נפשית זמנית בעקבות האירוע.
ב׳ אושפז במחלקה פנימית בסורוקה בשל בעיות בכבד. במהלך אשפוזו נשמע בקרבתו פיצוץ עז, לאחר שטיל איראני פגע באגף בית החולים. לדבריו, אבק וחפצים התעופפו ברחבי המחלקה והוא חש כאבים עזים ברגליו.

בעקבות הפגיעה פונו המאושפזים מהמחלקה לבתי חולים אחרים או הועברו למחלקות אחרות בסורוקה. ב׳ נפגע מרסיסים בשתי רגליו, עבר הוצאת רסיסים וחבישה ושוחרר לביתו.
לאחר האירוע, לדבריו, החל לסבול מכאבים, נימולים ותחושות שריפה ברגליים. במקביל הופיעו אצלו חרדה, קשיי שינה, שינויים במצב הרוח, פלאשבקים וזיכרונות חוזרים מהפיצוץ ומההרס במחלקה.

המחלוקת: פגיעת רסיסים או מצב רפואי קודם
הליך קביעת הנכות היה מורכב, בין היתר בשל עברו הרפואי והנפשי של ב׳. במסמכים הרפואיים שהוגשו צוין כי עוד לפני האירוע הוא סבל מכאבי גב ומממצאים בעמוד השדרה. כמו כן, בעבר פנה לקבלת טיפול נפשי קצר בעקבות מתיחות זוגית והתקפי חרדה.
ועדה רפואית ראשונה קבעה כי הפציעות ברגליו היו שטחיות, טופלו בשטיפה ובחבישה ולא גרמו לנכות אורתופדית. הוועדה אמנם מצאה צלקות קטנות לאורך השוקיים, אך קבעה כי לא נותרה נכות בתחום האורתופדי.
בהמשך עבר ב׳ בדיקת הולכה עצבית, שהצביעה על פגיעה עצבית ברגליים. בעקבות הממצא התעוררה מחלוקת בשאלה אם הכאבים והנימולים נגרמו מפגיעת הרסיסים או שמקורם במצבו הרפואי הקודם. חלק מהרופאים ייחסו את הפגיעה העצבית לבעיות הכבד שמהן סבל, בעוד אחרים קשרו אותה לרסיסים הרבים שפגעו בו.
הוועדה הראשונה קבעה לב׳ נכות זמנית בשיעור נמוך, שבגינה היה צפוי לקבל תשלום חד-פעמי של כמה אלפי שקלים בלבד.

הערר התקבל: נכות צמיתה ונכות נפשית זמנית
ב׳ פנה לעורכת הדין מיכאלה דימרץ, שהגישה בשמו ערר על החלטת הוועדה וצירפה מסמכים רפואיים נוספים. בערר נטען כי מאז פגיעת הטיל הוא סובל מכאבים בכפות הרגליים, בקרסוליים ובברכיים, שלא היו קיימים באותה חומרה לפני האירוע.
ועדת הערר החליטה שלא לדון בפגיעה העצבית במסגרת התחום האורתופדי, אך בחנה את הצלקות שנותרו ברגליו בעקבות הרסיסים וקבעה בגינן נכות צמיתה בשיעור של 10%.
במקביל נבדק ב׳ בוועדה רפואית בתחום הנפשי. לוועדה הוצגו מסמכים שלפיהם הוא אובחן לאחר האירוע כסובל מפוסט טראומה, החל לקבל טיפול תרופתי ובהמשך אף הוגדל מינון התרופות.
הוועדה הפסיכיאטרית קבעה כי ב׳ נחשף לאירוע טראומטי בעקבות פגיעת הטיל במחלקה שבה אושפז. לצד הקביעה שחלק מקשייו קשורים לרקע קודם, הוכרה פגיעה נפשית בעקבות האירוע ונקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 25% עד סוף מאי 2027.

יותר מ-100 אלף שקלים, לפני התשלומים העתידיים
לדברי עו״ד דימרץ, בחודש מאי 2026 הועבר לב׳ תשלום רטרואקטיבי בסך 43,981 שקלים עבור עשרה חודשים, סכום המשקף תגמול חודשי של כ-4,390 שקלים. התגמול צפוי להמשיך להשתלם מדי חודש עד תום תקופת הנכות הזמנית.
נוסף על כך, הנכות הצמיתה בשיעור של 10% שנקבעה בשל הצלקות מזכה אותו, על פי עורכת דינו, במענק נוסף של כ-62 אלף שקלים. שני הסכומים שכבר נקבעו מסתכמים בכ-106 אלף שקלים, עוד לפני מלוא התגמולים החודשיים העתידיים.
בתום תקופת הנכות הזמנית צפוי ב׳ לעמוד בפני ועדות רפואיות נוספות, שיבחנו אם נותרה לו נכות נפשית צמיתה. אם תיקבע נכות כזו, היקף התגמולים עשוי לגדול.
לדברי עו״ד דימרץ, רקע רפואי קודם אינו שולל בהכרח הכרה בנזק שנגרם באירוע איבה, ויש לבחון אם האירוע יצר פגיעה חדשה או החמרה ממשית במצבו של הנפגע.

על פי המוסד לביטוח לאומי, תביעה להכרה כנפגע פעולת איבה מועברת לרשות המאשרת במשרד הביטחון, ולאחר ההכרה ניתן להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות ולתגמול מתאים.