'הפרוטקשן חדר לכל תחומי החיים בישראל, עולה לכל משק בית אלפי שקלים בשנה'

מחקר חדש של השומר החדש ומכון ריפמן לפיתוח הנגב מצביע על קשר ישיר בין משבר המשילות בישראל לבין יוקר המחיה. על פי ממצאי המחקר, הפשיעה המאורגנת, תופעת הפרוטקשן, הגניבות החקלאיות והכלכלה השחורה גורמות לנזק מצטבר של כ-23 מיליארד שקל בשנה, עלות שלטענת עורכי המחקר מתגלגלת בסופו של דבר לכיסו של כל אזרח בישראל.

על פי המחקר, הנזק הכלכלי למשק מתורגם לכ-8,000 שקל בשנה לכל משק בית בישראל. בשומר החדש מכנים זאת 'מס הטרור השקט', משום שלטענתם מדובר בעלויות שאינן מופיעות באופן רשמי בחשבון, אך מגולגלות אל הציבור דרך מחירי הדירות, המזון, ביטוחי הרכב והמיסים.

המחקר, שנערך באמצעות מכון ריפמן לפיתוח הנגב ונחשף היום, ראשון 5.7, מבוסס על נתוני משרד האוצר, רשות המסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים. לפי עורכי המחקר, אחד הגורמים המרכזיים לעליית יוקר המחיה בישראל אינו קשור רק למחירי האנרגיה, הריבית או שרשראות האספקה העולמיות, אלא גם למשבר המשילות המתמשך ולפעילותם של ארגוני פשיעה.

פרוטקשן בענף הבנייה, טרור חקלאי וזינוק בביטוחי הרכב

על פי ממצאי המחקר, בענף הבנייה בלבד עלויות הפרוטקשן מגיעות עד 5% מתקציב הפרויקט. המשמעות, לפי עורכי המחקר, היא התייקרות של עשרות אלפי שקלים במחירי הדירות, בשל עלויות שמוטלות בפועל על קבלנים ויזמים ומגולגלות בהמשך לרוכשים.

בענף החקלאות, המחקר מצביע על נתונים חריגים של סחיטה ואיומים. על פי הנתונים שהוצגו, כ-93% מהחקלאים בגליל המזרחי וכ-90% מהחקלאים בהר הנגב מדווחים על סחיטה ואיומים. בשומר החדש טוענים כי הטרור החקלאי והפגיעה המתמשכת בחקלאים מצמצמים את היצע התוצרת המקומית ותורמים לעליית מחירי הפירות והירקות.

גם בשוק הרכב מציג המחקר עלייה חדה. לפי הנתונים, בתוך שנתיים נרשם זינוק של עד 56% במחירי ביטוחי הרכב, בין היתר בשל היקפי הגניבות, הפריצות והוונדליזם.

'הציבור משלם מס כפול'

יואל זילברמן, מייסד ומנכ'ל השומר החדש, אמר בעקבות פרסום המחקר:

'הציבור בישראל משלם היום מס כפול פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא על רכישת בית או נכס מסתתר מחיר חוסר המשילות. כאשר 93% מהחקלאים בגליל המזרחי נסחטים באיומים, כאשר קבלנים נאלצים להפריש עד 5% מתקציב הפרויקט לפרוטקשן, וכאשר משפחות משלמות עשרות אחוזים יותר על ביטוח הרכב, זו כבר לא בעיה של הפריפריה, אלא משבר לאומי שפוגע בכל בית בישראל. מי שחושב שפשיעה היא רק סוגיית ביטחון אישי, צריך להבין שהיא הפכה למנוע מרכזי של יוקר המחיה. החזרת המשילות אינה רק משימה ביטחונית - היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע כדי להוריד מחירים ולהחזיר מיליארדים לכיסם של האזרחים'.

'הנפגעים הראשונים הם הילדים'

און ריפמן, סמנכ'ל חינוך ומייסד השומר החדש, קשר בין העלות הכלכלית של הפשיעה לבין הפגיעה במשפחות ובילדים:

'המס השקט שעליו מצביע המחקר שלנו גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים, העשרה במורים פרטיים, עיסוק בספורט והשתלבות בפרוייקטים של הכנה טובה לצה'ל. צריך להבין כי לפשיעה החמורה יש השלכות גם על עתיד הילדים שלנו כי משפחות קורסות תחת יוקר המחייה ואם לא נבלום את הפשיעה הזו נמשיך לראות כאן חלקים רחבים של נוער מפוספס שלא מקבל הזדמנות לבטא את כישוריו וכישרונותיו ולפתח אותם. 8,000 ש'ח בשנה כמס שקט זה כסף שההורים זקוקים לו לטובת חוגים וחינוך לא פורמלי והנפגעים הראשונים הם הילדים'.

'זו אינה רק סוגיה של ביטחון פנים'

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, אמר כי הנתונים מצביעים על בעיה מבנית רחבה יותר:

'המחקר מצביע על כשל עמוק הרבה יותר מעליית מחירים נקודתית. במשך שנים נוצרו באזורים שונים בישראל מרחבים שבהם המדינה אינה הגורם המארגן היחיד של הפעילות הכלכלית, והתוצאה היא פגיעה ביכולת לפתח תשתיות, לקדם בנייה, למשוך השקעות ולהרחיב את הפעילות העסקית. כאשר יזמים, חקלאים וקבלנים פועלים בתנאי אי-ודאות ואיומים, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה חיוניים. לכן המענה חייב להיות מערכתי, שילוב של אכיפה אפקטיבית, הסדרה אזרחית וכלים כלכליים שיחזירו את האחריות והסמכות למדינה. זו אינה רק סוגיה של ביטחון פנים, אלא אתגר לאומי של פיתוח, צמיחה וחיזוק הפריפריה'.

קריאה לתוכנית לאומית

בעקבות פרסום המחקר קוראים בשומר החדש לממשלה להוביל תוכנית לאומית משולבת להתמודדות עם התופעה. בין הצעדים שמציעים בארגון: חיזוק האכיפה בשטח, אכיפה כלכלית נגד ארגוני הפשיעה, הסדרה אזרחית של אזורי פעילות, הגברת ההגנה על חקלאים ועל אתרי בנייה, ויצירת מענה רחב שנועד לבלום את מה שמוגדר במחקר כ'אפקט דומינו' המייקר את יוקר המחיה בישראל.

על פי השומר החדש ומכון ריפמן, המסקנה המרכזית היא שפשיעה וחוסר משילות אינם פוגעים רק בביטחון האישי או בתחושת הביטחון של תושבים, חקלאים ובעלי עסקים. לטענתם, מדובר בגורם כלכלי רחב היקף, שמעלה מחירים, פוגע בהשקעות, מצמצם פעילות עסקית ומכביד על משקי הבית בישראל.