תקדימי: נפגעת תאונת עבודה מהדרום ערערה - וזכתה לקצבה מוגדלת
עובדת ניקיון מעוטף עזה, שנפגעה בתאונת עבודה ולא שבה לעבודתה מאז, תקבל קצבאות בסך מצטבר של כ-9,000 שקל בחודש מהביטוח הלאומי. זאת לאחר שהשגה שהוגשה בשמה התקבלה, והביטוח הלאומי קבע לה 100% אובדן כושר עבודה לצמיתות וזכאות לשירותים מיוחדים בשיעור 50% לצמיתות.
עובדת ניקיון מעוטף עזה, בשנות ה-50 לחייה, שהשתכרה כ-3,000 שקל בחודש, תזכה לקצבאות חודשיות בסך מצטבר של כ-9,000 שקל, לאחר מאבק מול הביטוח הלאומי. על פי הודעת עורכי דינה, האישה עבדה במשך שנים בעבודות ניקיון פיזיות, וגם לאחר שמצבה הבריאותי הידרדר והיא החלה לסבול ממגבלות רפואיות שונות, המשיכה לעבוד בעבודה הקשה.
לקראת סוף שנת 2024 נפלה האישה במהלך עבודתה ונחבלה ברגלה השמאלית ובגב התחתון. היא פונתה לבית החולים, שם נמצא כי היא סובלת מפגיעה משולבת אורתופדית ונוירולוגית, ובהמשך מצבה הוסיף להידרדר. לפי ההודעה, ידיה נחלשו והיא החלה לפתח קושי בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. מאז התאונה היא לא שבה לעבודתה.
בתחילה פנתה העובדת בעצמה לביטוח הלאומי בתביעה לנכות כללית, בטענה כי מצבה הרפואי והתפקודי מונע ממנה להמשיך בעבודתה. ועדה רפואית קבעה לה נכות נמוכה וזמנית, ודחתה את זכאותה בטענה שלא איבדה את כושר עבודתה ברמה מספקת.
בעקבות זאת פנתה האישה לעורכי הדין יוסף טייב ועידן שטרית ממשרד טייב את שטרית. עורכי הדין השיגו על החלטת הוועדה הרפואית וטענו כי הביטוח הלאומי החמיץ את התמונה המלאה. לדבריהם, לא ניתן לבחון את מצבה של האישה רק לפי רשימת ליקויים רפואיים או אחוזי נכות, אלא יש לבחון את השאלה המעשית: האם אישה שכל חייה עבדה בעבודת ניקיון פיזית, ללא הכשרה מקצועית אחרת, מסוגלת באמת להמשיך ולהתפרנס.
עורכי הדין טענו כי במקרה של עובדת ניקיון ותיקה, ללא מקצוע חלופי וללא אפשרות ממשית להשתלב בעבודה משרדית או בעבודה קלה יותר, יש לבחון את כושר ההשתכרות ואת היכולת התפקודית בפועל, ולא להסתפק בבדיקה טכנית של אחוזי הנכות הרפואית. לדבריהם, גם אם אדם אינו מוגדר מבחינה רפואית כמי שאיבד לחלוטין את יכולת התפקוד, במבחן המציאות הוא עשוי לאבד לחלוטין את כושר ההשתכרות.
פחות מחודשיים לאחר שעורכי הדין החלו לטפל בעניינה, התקבלה עמדתם על ידי הביטוח הלאומי. לאישה נקבעו 100% אובדן כושר עבודה לצמיתות, וכן זכאות לשירותים מיוחדים בשיעור 50% לצמיתות. על פי אישורי הזכאות, היא זכאית לקצבת נכות כללית ולקצבת שירותים מיוחדים בסך מצטבר של כ-9,000 שקל בחודש.
בפועל, המשמעות היא שהאישה, שהשתכרה כ-3,000 שקל בחודש מעבודות ניקיון, תשלש את הכנסתה החודשית לאחר התאונה.
עורכי הדין יוסף טייב ועידן שטרית מסרו כי הביטוח הלאומי צדק כאשר קבע גמלה חודשית הגבוהה פי שלושה משכר הבסיס. לדבריהם, כאשר מדובר בעובדים מוחלשים שכל ניסיונם התעסוקתי מתמצה בעבודה פיזית קשה, על הוועדות לבחון את יכולתם האמיתית להשתלב בשוק העבודה, ולא להסתפק בבחינה פורמלית של סעיפי ליקוי ואחוזי נכות.
נכות רפואית מתייחסת לאחוזי הליקוי שנקבעים לאדם בשל מצבו הרפואי. אובדן כושר עבודה בוחן שאלה אחרת: האם האדם מסוגל, בפועל, לעבוד ולהתפרנס בהתאם לגילו, ניסיונו, השכלתו, מקצועו ומגבלותיו. במקרה הזה, עורכי הדין טענו כי יש לבחון את מצבה של העובדת לא רק דרך המסמכים הרפואיים, אלא גם דרך יכולתה האמיתית לשוב לשוק העבודה.










































