הפגנה בבאר שבע נגד הריסות בתי הבדואים בנגב: 'הורסים אלף ומסדירים רק עשרות'

כאלף איש השתתפו הבוקר בהפגנת תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בבאר שבע, במחאה על מדיניות הריסות הבתים בנגב. המפגינים, ובהם ראשי רשויות, נציגי ציבור, פעילים ותושבים מהכפרים הבלתי מוכרים, מחו נגד מה שהם מגדירים כהחרפה במדיניות האכיפה וההריסות, וקראו למדינה לקדם הסדרה, הכרה ותכנון במקום הריסות.
ההפגנה התקיימה על רקע התבטאויותיו האחרונות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהצהיר כי בכוונתו להמשיך ולהרוס בתים בנגב. בקרב נציגי החברה הבדואית טוענים כי מדיניות זו אינה מייצרת משילות, אלא מעמיקה את המשבר, מחזקת את תחושת הניכור ומותירה משפחות רבות ללא פתרון מגורים מוסדר.

טלאל אלקרינאוי, ראש עיריית רהט ויו'ר פורום ראשי הרשויות הבדואיות, אמר בהפגנה כי בן גביר איים שבשנה הבאה עלולים להיהרס עד 20 אלף בתים. לדבריו, התגובה של הציבור הבדואי צריכה להיות אזרחית ופוליטית: 'הכוח נמצא בידי הציבור ובידי הבוחרים. בתקופה הקרובה עומדת בפנינו הכרעה חשובה - האם נצליח להביא לסיום דרכה של הממשלה הזו או לא. ההחלטה נמצאת בידיים שלנו'.

אלקרינאוי קרא לציבור הערבי להשתתף בבחירות ולהצביע: 'אסור לחכות שאחרים יעשו זאת במקומנו. בנגב יש כוח אלקטורלי משמעותי, ואם נפעל יחד נוכל להשפיע על המציאות ועל עתידנו. מדובר בבית שלנו, בעתיד שלנו ובזכויות שלנו'.

עטיה אלאעסם, ראש המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, בירך את המשתתפים ואמר כי ההפגנה מבטאת מחאה וזעם על מדיניות שמותירה, לדבריו, אלפי משפחות ללא קורת גג וללא ביטחון בסיסי. 'הזכות לבית והזכות לחיים בביטחון הן זכויות יסוד, ואנו מתנגדים לכל פגיעה בהן', אמר.

אלאעסם הדגיש כי המאבק הוא מאבק עממי ושליו, וקרא לאחדות מול המציאות הקשה: 'לקראת הבחירות הקרובות, עלינו לפעול באחריות ובאחדות כדי להביא לשינוי המציאות. חשוב להבטיח השתתפות רחבה של כלל הציבור - גברים ונשים, צעירים ומבוגרים - ולהשמיע קול ברור נגד העוול והאפליה'.

נתי יפת, דובר מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, תקף את מדיניות המדינה וטען כי הרשויות מעדיפות הריסות על פני תכנון והסדרה. לדבריו, תושבי הכפרים אינם מתנגדים להסדרה, אלא מבקשים שהמדינה תאפשר להם לחיות באופן חוקי ומכובד במקומות שבהם הם מתגוררים כבר עשרות שנים.

'המדינה היא זו ששמה את התושבים במקומות שלהם, היא נתנה להם לחיות שם שבעים שנה, אבל לא הכינה עבורם תוכניות בנייה ולא הכירה בכפרים', אמר יפת. 'בשביל לדרוש מאנשים לעמוד בחוק, צריך קודם לתת להם אפשרות לעמוד בחוק'.

יפת טען כי קצב ההריסות גדול לאין שיעור מקצב ההסדרה: 'הורסים לאלף משפחות בשנה ומסדירים רק כארבעים משפחות בשנה. זו לא הסדרה. זו עבודה בעיניים. יש רשות שנקראת רשות ההסדרה, אבל בפועל היא לא מצליחה להדביק אפילו את קצב הגידול הטבעי'.

לדבריו, המועצה לכפרים הלא מוכרים מקדמת תוכנית חלופית הכוללת הכרה בכפרים הקיימים, פיתוח תשתיות ומתן אפשרות לתושבים להמשיך להתגורר במקומם כחוק. 'אנחנו לא מבקשים טובות', אמר. 'אנחנו מבקשים שיתייחסו אלינו כמו לכל אזרח אחר במדינה'.

ג'מאל זחאלקה, יו'ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, אמר כי הריסות הבתים בנגב הן סוגיה הנוגעת לכלל החברה הערבית. 'הבתים שנהרסים הם הבתים של כולנו. האדמות שמופקעות הן האדמות של כולנו. והפגיעה בכפרים בנגב היא פגיעה בכל בני עמנו', אמר.
זחאלקה קרא למדינה לבחור במסלול של הידברות: 'איננו מחפשים עימות. אנו מציעים פתרון המבוסס על משא ומתן רציני ובתום לב בין נציגי החברה הערבית בנגב לבין המדינה. בעבר כבר הוכח שניתן להגיע להסכמות באמצעות הידברות ומשא ומתן. אולם במקום לבחור בדרך זו, המדינה בוחרת פעם אחר פעם בהריסות, בהפקעות ובצעדים חד צדדיים'.

14,000 מבנים נהרסו בשנתיים
ברקע ההפגנה הוצגו נתונים רשמיים של מינהלת אכיפה דרום לשנים 2023-2025, שלפיהם נהרסו בתקופה זו בנגב כ-14 אלף מבנים ומתקנים, מהם 2,155 בתי מגורים. על פי חישוב המבוסס על קצב ההריסות שנרשם בשלוש השנים האחרונות, אם המגמה תימשך גם במחצית הראשונה של 2026, מספר ההריסות המצטבר צפוי להתקרב לכ-17 אלף מבנים ומתקנים, מהם כ-2,800 בתי מגורים.

על פי ההערכות שהוצגו, בכפרים הבדואיים בנגב מתגוררות בממוצע כ-4.6 עד 4.7 נפשות בכל בית, כך שמדובר בכ-13 אלף בני אדם שאיבדו את בתיהם בין השנים 2023-2026. עם זאת, אין נתונים מלאים המבחינים בין משפחות שמצאו פתרונות דיור חלופיים לבין כאלה שנותרו להתגורר סמוך להריסות או בתנאים זמניים.

בין מוקדי ההריסה שהוזכרו בשנים האחרונות נמצאים ואדי אלחליל, אום מתנאן, שכונת אלע'ול בערערה בנגב, אום אל-חיראן, אזור א-סר, תל ערד, ביר הדאג', שכונת אלטייב שבין אום בטין לעומר, וכן שכונות סמוך למישור רותם. במקרים רבים, לצד בתי המגורים נהרסו גם מבנים נלווים, בהם מכלאות, מטבחים חיצוניים, לולים, שירותים חיצוניים, גדרות ומתקנים נוספים.

מנגד, המדינה טוענת לאורך השנים כי מדובר באכיפה נגד בנייה בלתי חוקית ובמהלך שנועד לקדם הסדרה ומשילות בנגב. נציגי הכפרים הבלתי מוכרים טוענים כי ללא הכרה, תכנון ותשתיות, מדיניות ההריסות אינה פותרת את הבעיה אלא מחריפה אותה.

מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב נמסר בתגובה להפגנה הבוקר:
"בשנים האחרונות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פעלה רבות למען הסדרת ההתיישבות הבדואית וקידום פתרונות אמיתיים בשטח.
אחת מהדוגמאות לכך בשכונה 1 ביישוב אבו קרינאת שתושביה זוכים היום לחיות בשכונה מוסדרת עם תשתיות, כבישים ומוסדות חינוך. לצד זאת, הרשות מקדמת פיתוח נרחב של שכונות ברחבי הנגב, שמיועדות לתת פתרונות אכלוס למשפחות מהפזורה.

‘’כיום הרשות פועלת בנחישות למימוש שתי תכניות מרכזיות: תכנית המיקודים, שבמסגרתה אנו מפתחים מגרשים חדשים עם תשתיות עבור משפחות מהפזורה שחיות באופן כיום בלתי מוסדר ללא מיגון או תשתיות, ותכנית "יישור קו", שמבקשת לייצר הסדרה בכל הנוגע לתביעות הבעלות ביישובים סוגיה שמנעה במשך שנים את פיתוח היישובים בנגב והותירה אזרחים בדואים רבים ללא שירותים בסיסיים, ללא מיגון, ללא כבישים וללא מוסדות חינוך ועוד.

‘’חשוב להבהיר כי אין כל סתירה בין שמירה על שלטון החוק לבין קידום פיתוח, השקעה בתשתיות ושינוי המציאות בנגב. להפך, הסדרה על פי חוק היא שמאפשרת למדינה להשקיע בתשתיות, להקים מוסדות ציבור, לחזק את הביטחון האישי וליצור עתיד טוב יותר עבור התושבים.

‘’אנחנו קוראים לחברה הבדואית  לקבל את ההצעה שמונחת על השולחן ולבחור בדרך של הסדרה, פיתוח ועתיד טוב יותר למשפחות ולילדים בנגב."