ראש מכון ריפמן לנתניהו: 'לעצור את העברת חינוך ילדי הפזורה לידי התנועה האיסלאמית'

ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, שיגר מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה לעצור את המהלך להעברת האחריות על חינוך ילדי הפזורה הבדואית בנגב לידי מועצת חורה, שלדבריו 'נשלטת על ידי התנועה האיסלאמית'.

במכתב מזהיר רזניק כי מדובר במהלך שעלול, לדבריו, 'להעמיק השפעות זרות' במערכת החינוך בנגב ולפגוע במשילות המדינה באזור.
הרקע למחלוקת הוא המשבר המתמשך במערכת החינוך בפזורה הבדואית בנגב, שבה חיים כיום עשרות אלפי תושבים מחוץ למסגרת מוניציפלית מוסדרת. על פי הנתונים שהציג מכון ריפמן, כ-25 אלף תלמידים בפזורה נותרים ללא מענה חינוכי מסודר, כאשר במשך שנים האחריות על החינוך הוטלה על רשויות שכנות, המתמודדות בעצמן עם קשיים תקציביים ותשתיתיים.
במכון טוענים כי המצב הוביל למחסור חמור במשאבים, לפיקוח מוגבל מצד משרד החינוך ולפערים משמעותיים ברמת החינוך. עוד נטען כי היעדר הפיקוח איפשר לאורך השנים העסקת מורים שהוכשרו במוסדות של הרשות הפלסטינית, דבר שלדברי רזניק פגע ברמת לימודי העברית וביכולת ההשתלבות של תלמידי הפזורה בחברה הישראלית ובשוק העבודה.
לדברי רזניק, המשבר הגיע לשיא בחודשים האחרונים, כאשר בשל מחסור תקציבי חריף לא חזרו ללימודים במשך כשבועיים תלמידי הפזורה, ומוסדות חינוך עמדו בפני פתיחה ללא חשמל, ניקיון, אבטחה וסייעות בגני הילדים.
על רקע המשבר הודיע שר החינוך יואב קיש על הקמת רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית, שאמורה להקים מסגרת ניהולית יציבה ומפוקחת. אלא שלטענת רזניק, במקביל מקודמים מאחורי הקלעים מהלכים להעברת האחריות למועצת חורה.
במכתבו כתב רזניק:
'ברור וידוע כי מועצת חורה נשלטת על ידי התנועה האסלאמית ואינני יודע כמה המטען הערכי של התנועה תואם את ערכיה הציוניים של מדינת ישראל'.
עוד הוסיף:
'בשעה שמדינת ישראל נאבקת להשיב את המשילות בנגב ולחזק חינוך ישראלי משלב, לא ייתכן שהאחריות על עשרות אלפי תלמידים תועבר לגורמים המזוהים עם התנועה האיסלאמית. זהו מהלך שעלול להנציח ניתוק, להעמיק השפעות זרות ולפגוע בעתיד הנגב והמדינה'.
רזניק קרא לראש הממשלה לעצור באופן מיידי את העברת הסמכויות למועצת חורה, להקים ללא דיחוי רשות חינוך ייעודית לפזורה הבדואית ולקבוע מדיניות ברורה לחיזוק המשילות והחינוך הציוני בנגב.
במכון ריפמן הבהירו כי ימשיכו לפעול מול משרדי הממשלה והדרג המדיני לקידום פתרון ארוך טווח לחינוך ילדי הפזורה.
מהמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב נמסר בתגובה: "ראשית, המוסלמי הממוצע בנגב מתון בהרבה מרזניק הקיצוני, שנראה שהצטרף רשמית לעוצמה יהודית - הן בהתעלמות מעובדות והן בשימוש בהסתה גזענית לצורך קידום עצמי, של מי שנראה שמפנטז להיות ה'ראיס' של כל הבדואים בנגב. שנית, הסיבה שמשרד החינוך שוקל את מערכת החינוך של חורה, היא דווקא ההצטיינות הבולטת והמוכחת שלה (ראו נתונים בתגובת מועצת חורה). שלישית, המועצה לכפרים מתנגדת למהלך. במקום לטרטר ילדים בהסעות מאזור דימונה וירוחם במשך שעות כל יום עד חורה, יש לתת לנווה מדבר את התנאים והמשאבים כדי שגם מערכת החינוך שלה תוכל להצטיין".

מחאבס אלעטאונה, ראש המועצה  המקומית חורה נמסר בתגובה: ‘’קראנו את דבריו של חגי רזניק בתדהמה גדולה. אם אינך מכיר את מערכת החינוך בחורה, ראוי שתלמד את העובדות לפני שאתה בוחר להכפיש ציבור שלם ומערכת מקצועית ומוערכת. ואם אתה כן מכיר את העובדות ובכל זאת בוחר להתבטא כך, עולה שאלה קשה האם עמדותיך מושפעות מגורמים בעלי אג'נדה גזענית ופוליטית, יותר מאשר מדאגה אמיתית לילדי הנגב''.
‘’מערכת החינוך בחורה נחשבת לאחת ממערכות החינוך הטובות והמקצועיות בחברה הישראלית בכלל, ובחברה הבדואית בפרט. קיימת תמימות דעים בקרב אנשי מקצוע, משרד החינוך ואקדמיה, שמדובר בניהול חינוכי אחראי, מקצועי ואיכותי, ברמה העולה במקרים רבים על הממוצע הארצי''.

‘’די להסתכל על העובדות: בחורה פועלים 7 בתי ספר יסודיים ו־5 בתי ספר תיכוניים מובילים. בתי הספר התיכוניים של חורה מדורגים לאורך שנים במקום הראשון, השני והשלישי בהישגים בחברה הבדואית. אחד מבתי הספר בחורה הוביל את כלל הנגב בהישגים במשך חמש שנים רצופות. בשנת 2018 בוגרי מערכת החינוך בחורה היוו כ־50% מהסטודנטים הבדואים בתחומי STEM באוניברסיטת בן־גוריון. חורה מפעילה את מרכז המחוננים האזורי של משרד החינוך עבור כלל ילדי הנגב המזרחי. במשך שנים טיפלה חורה בכל ילדי החברה הבדואית על הרצף האוטיסטי בנגב''.

‘’בחורה פועלים מרכז מתי"א אזורי, שני בתי ספר לחינוך מיוחד אזוריים, וקומפלקס גני ילדים לבעלי צרכים מיוחדים. בנוסף, פועל בחורה בית ספר בעל שם בינלאומי לחקלאות מדברית וסביבה, המשרת תלמידים מכלל החברה הבדואית והנגב. אלו אינם סימנים של "מטען זר", אלא של מצוינות, אחריות והשקעה אמיתית בילדי הנגב. הניסיון לצבוע מערכת חינוך שלמה בצבעים פוליטיים ולהטיל ספק בנאמנותם של אנשי חינוך, מנהלים, מורים ואלפי תלמידים רק משום שהם בדואים או מוסלמים הוא מסוכן, פוגעני וחסר אחריות ציבורית.
דווקא בתקופה רגישה זו, הנגב זקוק למנהיגות שמחברת בין אנשים, מחזקת הצלחות ובונה אמון — לא לשיח שמעמיק חשדנות, פילוג והסתה.
אפשר לנהל דיון מקצועי על מבני משילות, תקציבים ומודלים ניהוליים. אבל אסור להפוך את ההצלחה החינוכית של חורה לקורבן של שיח פוליטי ופחדים אידיאולוגיים''.