יאיר שושן אחרי רצח דסטאו צ'קול ז''ל: 'ילדים התנהלו כמו כנופיית פשע'

רצח דסטאו צ׳קול בן ה-19 בבאר שבע ממשיך לטלטל את העיר, אך הפעם הסערה מקבלת גם קול ציבורי ופוליטי חריף. חבר מועצת העיר באר שבע, יאיר שושן, שיצא לאחרונה לאופוזיציה, פרסם פוסט קשה לאחר ביקור תנחומים בבית המשפחה ברחוב משה שרת, ובו תיאר את מה שלטענתו שמע מאביו של דסטאו על רגעי הרצח ועל מה שהתרחש לאחר מכן.

על פי החשד, דסטאו, צעיר בן 19 מבאר שבע, בוגר מכינה וצעיר שעמד לפני גיוס לצה״ל, נדקר למוות לפנות בוקר מתחת לביתו ברחוב משה שרת. במשטרה עצרו ארבעה קטינים בני 14 עד 16 בחשד למעורבות ברצח, ובדיווחים נוספים צוין כי החשוד המרכזי הוא בן 14.

בפוסט שפרסם שושן הוא כתב כי דסטאו ירד מבית הוריו בשעה 5 לפנות בוקר, שם, לדבריו, המתינו לו שישה ילדים בני 12 עד 15. לאחר הדקירה, לפי מה שסיפר לו אביו של דסטאו, הילדים ניסו לגרור את גופתו כמה מטרים ממקום האירוע לעבר בריכת ביוב מתחת לביתו. מדובר בטענה קשה במיוחד, שטרם אושרה רשמית על ידי המשטרה (זוהי עדות שנמסרה למשפחה ולא כקביעה חקירתית סופית).
עצם הדברים שכתב שושן מציפים את עומק הזעזוע. 

״שישה ילדים שלא מזמן היו בכיתה א׳ התנהלו כמו כנופיית פשע עם עבר פלילי עשיר״ 

 ״ללא רגש, ללא מורא וללא רחמים״. לדבריו, מה שהחריד אותו לא היה רק עצם הרצח, אלא האפשרות שילדים צעירים כל כך פעלו, לכאורה, באכזריות ובקור רוח שלא ניתן ליישב עם גילם.

הכאב הציבורי סביב הרצח מתחדד דווקא משום שדסטאו מתואר על ידי בני משפחתו וחבריו כצעיר נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שעמד לפני גיוס ורצה לתרום למדינה. קרובי משפחה וחברים תיארו צעיר אהוב, שעתידו היה לפניו, צעיר שיצא מביתו ולא שב.

בני משפחתו של דסטאו העלו טענות קשות על אופן האירוע ועל האלימות האכזרית שבה נרצח. לפי עדויות שפורסמו, דסטאו נדקר מספר פעמים, תחילה סמוך לבניין ובהמשך באזור פתח ביוב, עד שאיבד את הכרתו. 
בני המשפחה סיפרו כי הוא צעק לעזרה, ובהמשך בבית החולים נאבקו הרופאים על חייו ללא הצלחה.

שושן כתב כי הגיע לנחם את המשפחה, שמע את הדברים ישירות מאביו של דסטאו, ובדק מולו האם נאסר עליו לפרסם את הפרטים. לדבריו, האב השיב שלא. ״כששמעתי את זה פשוט הזדעזעתי, דמעתי״, כתב. ״דמעות של דאגה, עצבות, חמלה ושאלות פנימיות שלי עם עצמי: איך? מה? זה אמיתי? איפה אני?״

הפוסט של שושן אינו רק תיאור של ביקור תנחומים. הוא קריאת אזהרה על מה שקורה ברחובות שושן וביקש מהציבור לא להמשיך הלאה כאילו מדובר בעוד כותרת פלילית, אלא לעצור, להזדעזע ולשתף. לדבריו, כל אחד חייב לדעת את חומרת הדברים ולדרוש ממקבלי ההחלטות לפעול למיגור הפשיעה האכזרית הזאת.

רצח דסטאו מצטרף לגל אלימות חמור שבו קטינים מעורבים במעשי דקירה ורצח. העובדה שנערים צעירים כל כך חשודים במעורבות ברצח של צעיר בן 19 מציבה שאלה קשה במיוחד בפני מערכת החינוך, הרווחה, המשטרה והעירייה: איך ילדים הופכים לחשודים ברצח עוד לפני שסיימו את גיל ההתבגרות.

הבעיה אינה רק פלילית. היא חברתית, חינוכית וקהילתית. כאשר ילדים מסתובבים בשעות לפנות בוקר, מעורבים באלימות קטלנית, ונחשדים בדקירות שמסתיימות במוות, זו כבר לא רק שאלה של חקירה משטרתית. זו שאלה של אחריות רחבה: מי ראה אותם לפני כן, מי הכיר את המסלול שלהם, מי ידע שהם בסיכון, ואיפה נכשלו המערכות שהיו אמורות לעצור את ההידרדרות הרבה לפני הסכין.

במקביל, יש כאן גם משפחה אחת שיושבת שבעה על בן שנרצח מתחת לבית. שושן ציין כי מסר לאב ולאחותו של דסטאו את מספר הטלפון שלו וביקש שיראו בו כתובת לכל צורך. הוא גם הפנה את הציבור לקמפיין סיוע למשפחה, שלדבריו נמצאת בקשיים כלכליים קשים.

אם אתם רוצים לסייע למשפחה שנמצאת בקשיים כלכליים קשים, זה הלינק https://giveback.co.il/project/90278

הזעם סביב הרצח של דסטאו אינו יכול להסתיים בפוסט, בכמה תגובות ובכמה ימי סערה ברשת. אם ילדים אכן מעורבים ברצח אכזרי כזה, ואם חלק מהפרטים שעלו מהמשפחה יתבררו כנכונים, מדובר באירוע שמחייב התעוררות עירונית וארצית. לא עוד אמירה כללית על ״אלימות נוער״, אלא תוכנית פעולה ברורה: אכיפה בשכונות, איתור מוקדם של קטינים בסיכון, עבודה עם משפחות, חיזוק מסגרות לנוער, נוכחות משטרתית במוקדי חיכוך, וטיפול אמיתי בתרבות הסכינים.

דסטאו צ׳קול כבר לא יחזור הביתה. אבל הדרך שבה העיר והמדינה יגיבו לרצח שלו תקבע האם מותו יהיה עוד שורה בסטטיסטיקה של אלימות, או נקודת מפנה שבה כולם מבינים שהכתובת כבר מזמן הייתה על הקיר.