פיצוי לעסקים בשל המלחמה? דווקא המוחלשים ביותר עלולים להמתין זמן רב

חודשיים לאחר פרוץ מבצע 'שאגת הארי', מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו מהמלחמה נכנס לישורת האחרונה בכנסת, בעלות כוללת של כ-7 מיליארד שקלים. עם זאת, לצד ההבטחות להעברת מקדמות מהירה, עשרות אלפי עסקים בישראל עלולים להיתקל בעיכובים משמעותיים בדרך לקבלת הפיצוי המלא.
לפי המודל המתגבש, רשות המסים צפויה לאפשר כבר בימים הקרובים הגשת בקשות למקדמות לעסקים ולעצמאים. גובה המקדמה יעמוד על כ-80% מהפיצוי שקיבל העסק במתווים קודמים, והיא אמורה לעבור בתוך ימים ספורים.

אלא שהבעיה המרכזית נמצאת בשלב התביעה הסופית. על פי הנתונים, כ-15% מהעסקים מועברים לבדיקה מעמיקה של מערכת אנליטית פנימית ברשות המסים. מדובר בתיקים שבהם עולה חשד שהעסק אינו זכאי למלוא הסכום שדרש, או שיש צורך בהשלמת מסמכים ונתונים. במקרים כאלה, קבלת הכסף עלולה להתעכב שבועות ואף חודשים. זאת ועוד: מי שעלולים להיפגע ולהמתין זמן רב הם עובדי פרילאנס, מודל העסקה שהולך ורווח במשק הישראלי. אין בו יחסי עובד-מעביד, העובדים אינם נהנים לא מחופשות, לא מדמי הבראה, בטח לא מימי מחלה ולמעשה, ניתן להפסיק את העסקתם בכל רגע נתון. בשל המלחמה, עובדי פרילאנס רבים מצאו עצמם ללא הכנסה.

שני מסלולים לפיצוי
המתווה החדש מציע לבעלי עסקים שני מסלולים עיקריים. המסלול הראשון הוא הוצאת עובדים לחל"ת, גם רטרואקטיבית, כאשר המדינה משלמת לעובדים דמי אבטלה בשיעור של 60% עד 70% מהשכר. המסלול השני הוא השארת העובדים בעסק, כאשר המדינה משתתפת ב-75% מהשכר, בהתאם לירידה במחזורי העסק.
באוצר דחו דרישות של ארגוני העסקים להרחיב את ההשתתפות במסלול השכר, וטענו כי הרחבה כזו תיצור 'כפל פיצוי' ותעודד מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת גם כשאין בכך צורך.

גם פרילנסרים ועצמאים עשויים להיות זכאים
נקודה חשובה נוספת נוגעת לעצמאים, פרילנסרים ונותני שירותים שעבודתם נפגעה בעקבות המלחמה. במקרים שבהם בעלי מקצוע אלה הפסיקו לקבל הזמנות ונמצאים בפועל ללא עבודה, ייתכן שחלקם יהיו זכאים לדמי אבטלה, בכפוף לקריטריונים של הביטוח הלאומי.
בין התנאים הנדרשים: תקופת אכשרה, כלומר פרק זמן מינימלי שבו שולמו עבורם דמי ביטוח לאומי הכוללים רכיב ביטוח אבטלה. מאחר שחלק מהעצמאים משלמים ניכויים הדומים לשכירים, מומלץ לבדוק באופן פרטני מול הביטוח הלאומי האם קיימת זכאות לסיוע בתקופה זו. עם זאת, למרות המלחמה, דווקא אותם עובדים מצאו עצמם מול דרישות תשלום מהרשויות.

הקלה לעובדים בחל"ת
אחת ההרחבות שאושרו בוועדת הכספים היא קיצור תקופת המינימום לזכאות לחל"ת מ-10 ימים ל-5 ימים בלבד. המשמעות היא שעובדים שנעדרו רק במהלך ימי הסגר הראשונים של המערכה יוכלו לקבל סיוע. עלות ההרחבה נאמדת בכחצי מיליארד שקלים.

פיצוי מלא לצפון
בנוסף, עסקים ביישובי הצפון עד 25 ק"מ מהגבול עם לבנון יקבלו פיצוי מלא של 100%, בעקבות ירי חיזבאללה בתקופת הלחימה. העלות התקציבית של סעיף זה מוערכת בכ-150 מיליון שקלים נוספים.

בשורה לעתיד: מתווה אוטומטי
לראשונה, המדינה מבקשת לקבוע מנגנון קבוע שיאפשר הפעלת מתווה פיצויים 'בלחיצת כפתור' למשך חמש שנים, במקרה של אירוע חירום נוסף, ללא צורך בחקיקה חדשה בכל פעם.
למרות זאת, בקרב בעלי העסקים קיים חשש כבד מהבירוקרטיה ומהעיכובים. אחרי חודשים קשים של מלחמה, עסקים רבים זקוקים לכסף עכשיו - ולא בעוד כמה חודשים.