בשורה למילואימניקים ולמעסיקים: הפיצוי על ימי מילואים הפך לקבוע בחוק

בשורה משמעותית למשרתי המילואים ולמעסיקים במשק: מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שבמסגרתו השיפוי למעסיקים בגין ימי מילואים של עובדיהם יעוגן כהוראת קבע בספר החוקים. בכך מסתיימת ההסתמכות על הוראות שעה זמניות, שהונהגו מאז פרוץ המלחמה כדי לסייע למעסיקים שנושאים בנטל הכלכלי של היעדרות עובדים לשירות מילואים. 

המשמעות המעשית של התיקון היא שמעסיקים שאינם מוגדרים ״מעביד ציבורי״ יקבלו שיפוי בגין ההוצאות הסוציאליות שהם ממשיכים לשלם עבור עובדיהם בזמן שירות מילואים. לפי נוסח ההסדר, השיפוי יעמוד על 20% מהכנסת העובד ליום, כפול מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד. מדובר ברכיב שנועד לפצות את המעסיקים על תשלומים כמו הפרשות לפנסיה, קופות גמל ודמי ביטוח לאומי בזמן שהעובד נמצא בשירות. 

החקיקה קודמה ביוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר הביטחון ישראל כ״ץ וסגן ראש הממשלה ושר העבודה יריב לוין. מבחינת הממשלה, המהלך נועד לייצר ודאות כלכלית ועסקית לטווח ארוך, במיוחד לאחר תקופה שבה עסקים רבים התמודדו עם גיוסי מילואים ממושכים, היעדרויות חוזרות של עובדים ועלויות שלא תמיד קיבלו מענה קבוע וברור. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר לאחר אישור החוק כי מדובר באבן דרך בחיזוק החוסן הכלכלי של מדינת ישראל. לדבריו, חזיתות הלחימה נשענות על עורף כלכלי איתן, והמעסיקים הם חלק ממנועי הצמיחה שמחזיקים את המשק. סמוטריץ׳ הדגיש כי קיבוע השיפוי כהוראת קבע מייצר ודאות עסקית ומבסס חוזה ארוך טווח בין המדינה למגזר העסקי.

שר הביטחון ישראל כ״ץ אמר כי אישור החוק הוא צעד משמעותי שנובע מהבנה עמוקה של חשיבות הסיוע למשרתי המילואים ולמעסיקים שלהם. לדבריו, הלוחמים והלוחמות במילואים הם עמוד השדרה של ביטחון ישראל, ולכן המדינה נדרשת לעמוד גם מאחורי מי שמאפשרים להם להתגייס פעם אחר פעם.

גם שר העבודה יריב לוין בירך על המהלך ואמר כי החוק מבטא הערכה עמוקה למשרתי המילואים ולמעסיקים שעומדים לצידם. לדבריו, הפיכת הפיצוי להוראת קבע מעניקה למשק את הוודאות והיציבות הנדרשות, ומבהירה כי המדינה עומדת מאחורי מי שנושאים בנטל הלאומי באופן רציף.

יו״ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הגדיר את אישור החוק כ״תיקון עוול היסטורי״. לדבריו, השיפוי למעסיקים בגובה 20% משכר העובד הופך כעת לחלק קבוע מהחוק, גם בשגרה וללא תלות במצב הביטחוני. אמיתי הדגיש כי השיפוי יחול באופן אוטומטי על כל שירות מילואים, ללא צורך בהכרזה על מצב חירום, וכי מדובר במהלך שמעניק למעסיקים ודאות ויציבות ארוכת טווח.

החשיבות של ההחלטה גדולה במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. בעוד חברות גדולות מסוגלות לעיתים לספוג היעדרות של עובדים לפרקי זמן ארוכים, בעלי עסקים קטנים חווים כל גיוס מילואים כטלטלה תפעולית וכלכלית. עובד אחד שיוצא למילואים יכול להיות איש מכירות מרכזי, מנהל עבודה, טכנאי, נהג או בעל תפקיד שאין לו מחליף מיידי. במקרה כזה, המעסיק נדרש גם לשמור על זכויות העובד וגם למצוא פתרונות זמניים להפעלת העסק.

המהלך החדש אינו פותר את כל הבעיות של שוק העבודה בזמן מילואים, אבל הוא כן מסמן שינוי בגישה: המדינה מכירה בכך ששירות מילואים ממושך אינו רק עניין שבין החייל לבין הצבא. הוא משפיע גם על מקום העבודה, על המעסיק, על לקוחות, על פרויקטים ועל המשק כולו. כאשר המדינה מבקשת מאזרחים להתייצב שוב ושוב לשירות, היא חייבת לבנות מעטפת כלכלית גם סביב המעסיקים שמחזיקים את מקומות העבודה שלהם פתוחים.

העיגון הקבוע בחוק גם מפחית את חוסר הוודאות. עד כה, חלק מהפיצויים נשענו על הוראות שעה זמניות, שהיו תלויות בהחלטות ממשלה, הארכות ותקופות חירום. כעת, ההסדר הופך לכלל קבוע וברור יותר, שאמור לאפשר למעסיקים לתכנן קדימה ולדעת כיצד יתוגמלו כאשר עובדיהם נקראים לשירות מילואים.

עבור משרתי המילואים עצמם, המשמעות עקיפה אך חשובה מאוד. כאשר המעסיק יודע שהמדינה משתתפת בעלויות הנלוות לשירות, קטן החשש שהעובד ייתפס כ״נטל״ על מקום העבודה. זהו חלק מהמאמץ לשמור על שילובם של משרתי מילואים בשוק העבודה, גם לאחר תקופות שירות ארוכות וחוזרות.

החוק שאושר אתמול הוא לכן לא רק תיקון טכני בביטוח הלאומי. הוא חלק מהשאלה הרחבה יותר של איך מדינת ישראל מתייחסת למערך המילואים בעידן שבו השירות הפך ממילוי חובה תקופתי למרכיב קבוע ומתמשך בחיי עשרות אלפי משפחות ועסקים.

המסר המרכזי מהמהלך ברור: מי שמשרת במילואים לא אמור לשלם לבדו את המחיר הכלכלי, וגם מי שמעסיק אותו לא אמור להישאר לבד מול העלויות. עכשיו המבחן יהיה בביצוע - לוודא שהשיפוי מגיע במהירות, בפשטות וללא בירוקרטיה מיותרת, כך שההחלטה החשובה שאושרה בכנסת תורגש באמת בשטח.