‘אימא, אני לא מסוגל לקום!’': 31 נפגעי חרדה מהפזורה בסבב הירי האחרון לנגב

בעוד המדינה מבטיחה הצבת מיגוניות, עשרות אלפים בכפרים הבלתי מוכרים נותרים ללא הגנה - עדויות קשות מהשטח: 'הילדים מחבקים את האדמה ומתחננים למקלטים'
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
ילדים ותושבים בכפר לא מוכר בנגב מתגוננים בזמן אזעקה ללא מיגון מתאים ילד לקה בהלם ביישוב בפזורה (צילום: מועצת כפרי הנגב)

המחיר הכבד של הירי לעבר יישובים לא ממוגנים בנגב ממשיך להיחשף: רק בסבב הירי האחרון הבוקר טופלו 31 נפגעי חרדה ביישובים הבלתי מוכרים, בהם ילדים רבים.
למרות ההבטחות להציב כ-100 מיגוניות בכפרים הלא מוכרים, בפועל עשרות אלפי תושבים עדיין חיים ללא פתרון מיגון בסיסי. הצבת המיגוניות החלה רק כארבעה שבועות לאחר פרוץ הלחימה מול איראן, אך בשטח מדווחים כי הפערים עדיין גדולים והסיכון נותר ממשי.
 

שבר יירוט פספס ראשו של ילד בשניות אחדות (מועצצת הכפרים)


המציאות הקשה הזו באה לידי ביטוי בעדויות מטלטלות מהשטח. לילה פריג'את, תושבת ביר אלמשאש ועובדת המועצה לכפרים הלא מוכרים, תיארה רגעי אימה שחוותה משפחתה:
'אם הבן שלי לא היה נכנס בדלת שנייה לפני, לא דקה - שנייה, זה היה נופל עליו. הוא נכנס ומיד אחרי זה היה פיצוץ. שמעתי בום חזק והבית רעד. אמרתי לבעלי שאני מרגישה שמשהו לא טוב קרה'.

בזמן אזעקה: ילד מנסה להתמגן בתוך ארון בגדים (מועצת הכפרים)

לדבריה, לאחר האירוע הגיעו למקום בני משפחה ושכנים, והמחזה היה קשה:
'היו צעקות, אנשים בהלם. הילדים מחבקים את האדמה, בוכים ואומרים - אנחנו לא יכולים לקום, אנחנו לא יכולים יותר. הם מתחננים למקלטים'. בנה של פריג'את פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי כשהוא סובל מהלם. הנתונים והעדויות מציפים מחדש את הפערים החמורים במיגון עבור תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, ומחדדים את הדרישה לפתרון מיידי - לפני הפגיעה הבאה.