דווקא בזמן המלחמה: הערים בנגב שהפכו לאזורים השקטים (יחסית) בישראל

בזמן שמיליוני ישראלים מתעוררים שוב ושוב בלילות בשל אזעקות והתרעות ברחבי הארץ, מתברר כי דווקא ערי הנגב והדרום הפכו בתקופה האחרונה לאזורים השקטים ביותר בישראל.
על פי נתוני ההתרעות, באילת למשל נשמעו במהלך כל התקופה שתי אזעקות בלבד. השקט היחסי בעיר מושך אליה ישראלים רבים שמבקשים להתרחק מעט מהאזעקות. במלונות בעיר נרשמה תפוסה ממוצעת של כ-80 אחוזים, כאשר רבים מהמבקרים מגיעים מהמרכז ומהצפון.

תמונה דומה נרשמת גם ביישובי הערבה, וכן בערים דימונה וירוחם, שבהן נרשם מספר התרעות נמוך מאוד בהשוואה לאזורים אחרים בארץ.

ממוצע ההתרעות בערים וביישובים בנגב נע בין תשע ל-31 התרעות בלבד, כאשר ככל שמדרימים יותר כך מספר האזעקות יורד. לעומת זאת, מספר ההתראות הגבוה ביותר נרשם באזור גוש דן, שם נרשמו בחלק מהערים והיישובים כ-90 אזעקות ואף יותר.

גם ביישובים הנמצאים ממזרח לגוש דן נרשמו מספרים גבוהים יחסית, בין 73 ל-85 התרעות. באזור חיפה והכרמל נרשמו כ-44 התרעות, ובאזור הגבול הצפוני והגליל העליון כ-54 התרעות. מדובר בהתראות בעקבות איום טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מאיראן ומדרום לבנון.

על פי פיקוד העורף, בישראל קיימים כ-1800 אזורי התרעה המחולקים לפי יישובים. לכל יישוב מוגדר אזור התרעה נפרד. בנוסף, ערים גדולות פוצלו למספר אזורי התרעה שונים, ובהן תל אביב, חיפה, אשדוד, באר שבע, אשקלון, ירושלים ונתניה.

התרעות פיקוד העורף ניתנות באופן ממוקד לכל יישוב בנפרד, ורק כאשר לתושבים באזור נשקפת סכנה ממשית מאיומים כמו רקטות, טילים, כטב''מים או שברי יירוט. מטרת החלוקה היא לצמצם ככל האפשר את מספר האזעקות שאזרחים יחוו במהלך מערכה, ולאפשר המשך שגרת חיים לצד שמירה על ביטחון התושבים.

שיאני ההתרעות בשבוע האחרון היו יישובי קו העימות בצפון, שבהם נרשמו כ-694 התרעות. אחריהם אזור השומרון עם כ-245 התרעות והשרון עם כ-145. במרחב הנגב כולו נרשמו כ-41 אזעקות בלבד בכל יישובי האזור, כאשר בחלק מהיישובים לא נשמעו אזעקות כלל או שנרשמו התרעות בודדות.

יוחאי, תושב ירוחם בן 45, מספר כי בתקופה הזו הוא למד להעריך את השקט היחסי באזור:
'הלב יוצא אל החברים שלי שחיים בתל אביב. יש לי גם משפחה בצפון והם חיים במציאות אחרת. פה ובדימונה כמעט ולא היו אזעקות. לא שהכל רגיל - אנחנו במלחמה - אבל לישון לילה שלם בלי להתעורר לאזעקות שווה הרבה'.
לדבריו, למרות השקט היחסי, התושבים אינם שאננים:
'אנחנו יודעים איפה יש מקלטים ומרחבים מוגנים. יש בבית מים, סוללות ותאורת חירום. אבל אין היסטריה. יש שגרה מתוחה'.

אייל, תושב דימונה, מתאר תחושות דומות:
'נערכנו מראש וחשבנו שיהיה כאן יותר קשה. אבל כשאתה רואה את התמונות מהמרכז ומהצפון זה לא נתפס. הלב יוצא לתושבי האזורים האלה. נקווה שהמלחמה תסתיים במהרה ושכולם יחזרו לשגרה'.