מחדל לאומי: שיקום עוטף עזה מתעכב והתושבים משלמים את המחיר

דוח חדש של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מציג תמונת מצב מדאיגה באשר לשיקום יישובי חבל התקומה. על אף התחייבויות המדינה לשיקום מואץ ורחב היקף לאחר מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, קובע הדוח כי הפער בין ההצהרות להחלטות הממשלה לבין המתרחש בפועל בשטח נותר עמוק.

הביקורת, שנערכה בין ינואר 2024 לאוגוסט 2025, בחנה את פעילות משרדי הממשלה, מינהלת תקומה והרשויות המקומיות בשיקום 47 יישובים הכלולים בחבל התקומה, בהם העיר שדרות והמועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, וכן את השפעת התוכניות גם על רשויות סמוכות ובהן אופקים, נתיבות ומרחבים. מהממצאים עולה כי השיקום מתנהל באיטיות, תוך עיכובים מהותיים, כשלים בתיאום וחוסר בהירות עבור הקהילות שנפגעו.

רוב התושבים חזרו לבתים, אך השיקום רחוק מסיום

על פי נתוני הדוח, כ־92 אחוזים מתושבי חבל התקומה שבו לבתיהם, אולם החזרה הפיזית אינה משקפת שיקום מלא. באפריל 2025 נחקק חוק שיקום חבל התקומה, שהגדיר את האזור כאזור מיקוד לאומי והטיל על הממשלה אחריות לשיקום מואץ בכל תחומי החיים. למרות זאת, קובע המבקר כי גם לאחר החקיקה, קצב ההתקדמות בשטח נותר איטי.

תוכנית החומש המעודכנת לשיקום החבל פורסמה רק באוקטובר 2025, כ־18 חודשים לאחר המועד שבו אמורה הייתה להיות מאושרת. לפי הדוח, העיכוב פגע באופן משמעותי בקידום תשתיות, שירותים, מיזמי פיתוח ומנועי צמיחה אזוריים, דווקא בתקופה שבה נדרשה ודאות תכנונית וכלכלית עבור התושבים והקהילות.

עוד מצוין כי התוכנית המעודכנת אינה מפרטת כיצד השפיע קיצוץ תקציבי של כ־1.5 מיליארד שקלים על רכיביה השונים, ואינה מאפשרת להבין מהם סדרי העדיפויות שנקבעו בפועל. כך למשל, תקציב תחום הרווחה קוצץ בכ־100 מיליון שקלים, מבלי שנמסר אילו מענים צומצמו ובאיזו מידה.

חינוך תחת ביקורת: פערים חריגים וחוסר מימוש תקציבים

פרק נרחב בדוח מוקדש למערכת החינוך בחבל התקומה. תוכנית החומש לחינוך תוקצבה בכ־1.7 מיליארד שקלים, ובמסגרת העדכון נוספו לה 225 מיליון שקלים נוספים. עם זאת, המבקר מצא כי גיבוש התוכנית נעשה ללא שיח מספק עם המועצה האזורית אשכול, שתושביה נפגעו באופן החמור ביותר במתקפה, וכי תפיסותיה ורצונותיה לא קיבלו ביטוי מספק.

בנוסף, מודל סל התקומה לחינוך, שנועד לספק מענים לימודיים, רגשיים וחברתיים לתלמידים, יצר פערים משמעותיים בין מוסדות החינוך. כך למשל, בבית ספר במועצה האזורית חוף אשקלון הסתכם סל התקומה ב־442 שקלים לתלמיד, בעוד שבית ספר במועצה האזורית אשכול קיבל כ־5,866 שקלים לתלמיד. הפער נובע משיטת חישוב התקציב, המבוססת על מספר תלמידים מחבל התקומה, אך מתחלקת לעיתים בין כלל תלמידי המוסד.

גם בתחום גיוס ושימור צוותי הוראה נמצאו ליקויים חמורים. מתוך תקציב ייעודי של 200 מיליון שקלים, מומשו בשנת הלימודים תשפ״ה כ־16.8 מיליון שקלים בלבד, פחות מעשרה אחוזים. נכון למועד הביקורת, טרם גובשה תוכנית תמרוץ מסודרת לשנת הלימודים העוקבת.
 

שלטון מקומי חלש ותוכנית שלא יושמה

לצורך שיקום החבל הוקצה למינהלת תקומה תקציב כולל של כ־17.5 מיליארד שקלים לשנים 2024 עד 2028, ובמקביל הועמדו כ־3.22 מיליארד שקלים לשיקום ופיתוח יישובים סמוכים. אולם אחד הכלים המרכזיים שנועדו לחזק את יכולת הרשויות להתמודד עם האתגרים, תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי, שתוקצבה ב־190 מיליון שקלים, לא יצאה לפועל במשך יותר משנה.

המחיר האנושי: פגיעה קשה במצב הנפשי

מעבר לליקויים המערכתיים, הדוח מדגיש את המחיר האנושי הכבד. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי כ־74 אחוזים מתושבי חבל התקומה דיווחו שמצבם הנפשי החמיר או החמיר מאוד מאז מתקפת הטרור. ממצאים אלה מצביעים על פער חמור בין הצרכים בשטח לבין המענים שניתנים בפועל.

מבקר המדינה: לפעול ללא דיחוי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע בדוח כי יש לפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים. לדבריו, על ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה להסיר חסמים, לשפר תיאום ולזרז את תהליכי השיקום, כדי לאפשר לתושבי חבל התקומה ולקהילות שחוו את טבח שמחת תורה להשתקם בהקדם האפשרי.