צה''ל עובר דרומה - בכנסת מזהירים: בלי תחבורה, הכל יקרוס

הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד ביוזמת ח"כ יסמין פרידמן סאקס, שעסק בהיערכות משרדי הממשלה למעבר צה"ל לנגב - ובשאלה הגדולה: האם המדינה יודעת למנף את המהלך כמנוע צמיחה חברתי-כלכלי, או לחזור על טעויות העבר.
ח"כ פרידמן סאקס פתחה עם תזכורת כואבת למה שקרה סביב “עיר הבה"דים”: לדבריה, רבים בנגב ציפו למהפכה שתמשוך אוכלוסייה חדשה מהמרכז לבאר שבע, ירוחם ודימונה, אך בפועל נוצרה בעיקר תנועה בתוך הנגב עצמו. כעת, כשמהלך נוסף צפוי להביא דרומה עוד עשרות אלפי משרתים, היא הזהירה מפני חזרה על אותו דפוס: “אנשים לא יבואו לנגב אם לא יהיו להם השירותים הנדרשים. התחבורה היא הלב של האירוע הזה”.

לפי הנתונים שהוצגו בדיון, כיום משרתים בנגב כ-30 אלף חיילים ואנשי קבע, ועד לסיום המהלך צפויים להתווסף עוד כ-30 אלף משרתים נוספים. בצה"ל הציגו את לוחות הזמנים: בשנת 2026 צפוי להסתיים מעבר יחידות אגף התקשוב וחיל האוויר לקריה הטכנולוגית בבאר שבע, וב-2027 צפוי להושלם מעבר אגף המודיעין לקריית המודיעין בצומת שוקת.

בצה"ל הדגישו כי המהלך אינו רק מעבר בסיסים, אלא ניסיון לייצר “אקו-סיסטם” שלם למשפחות הקבע - כולל שילוב בחינוך וסיוע בתעסוקת בני זוג - מתוך הבנה פשוטה: קצינים יישארו בדרום רק אם המשפחה תרגיש שהיא מרוויחה איכות חיים ולא מקריבה אותה.

"מהפכה בחינוך" - והזינוק ביחידות הטכנולוגיות

בדיון הוצגו נתונים המעידים על מהפכת הון אנושי בנגב. לפי נתוני צה"ל, שיעור המשרתים תושבי הדרום באגף התקשוב זינק מ-6% ל-16% בתוך שנים ספורות. במשרד החינוך הציגו כי כ-5,000 תלמידים ותלמידות מהנגב משולבים כיום בתוכניות מצוינות - מהכשרות סייבר וחלל ועד לימודי פרסית, “נחשון”, “ניצנים”, לוויינות ומדעי כדור הארץ.

נציג משרד החינוך, שימי ביטון, ציין כי מתקיימים כיום 45 קורסים אקדמיים לתלמידים בדרום - 22 מתוכם בבאר שבע - ובצה"ל הוסיפו כי נערכים סיורים בבסמ"ח ובמרכז המבקרים של אמ"ן, כולל ביצוע מיונים והכשרות מורים בתוך הנגב.

צוואר הבקבוק: תחבורה והיסעים

לצד הנתונים המעודדים, עלתה תמונת מצב מורכבת בתחום התחבורה. נציגי משרד התחבורה הציגו תוכנית הכוללת צעדים מיידיים כמו הוספת קרונות, הגדלת הקיבולת בקו המערבי ל-1,000 מקומות ישיבה במהלך 2026, ותקצוב תכנון רכבת מהירה לבאר שבע בהיקף של מעל 15 מיליארד שקל.

עוד נמסר כי לקראת האכלוס השנה יופעלו שני קווי אוטובוס ייעודיים מתחנות הרכבת לבסיסים. עם זאת, משרד התחבורה הבהיר שבסוגיית מערך ההיסעים (“שאטלים”) לחיילים - נדרשת הכרעת ממשלה, שכן תפקיד המשרד מוגדר כתחבורה ציבורית סדירה בלבד. במילים אחרות: כולם מסכימים שההסעות הכרחיות, אבל ויכוח בין-משרדי על מימון מאיים להשאיר את החיילים והדרום תקועים באמצע.

בתחום הבריאות, על רקע הצפי לגידול באוכלוסייה, נדונה התוכנית להקמת שלוחה עתידית של בית החולים שיבא - “שיבא דרום”. במקביל, יו"ר הוועדה הדגיש כי אי אפשר להסתפק בהצהרות ארוכות טווח, ויש צורך במענה תקציבי מיידי לבית החולים סורוקה שנושא בנטל הנוכחי.

בדיון על הדיור והקהילה הוצג מודל חדש שמשלב פתרונות שכירות לטווח ארוך, במטרה למשוך קצינים צעירים לבאר שבע - בעיקר סביב שכונה ג' ואזור האוניברסיטה. נציגי עומר העלו את החשש מפגיעה בצביון היישובים הקולטים, ומהאפשרות שדירות שיימכרו לאנשי קבע יהפכו בפועל לדירות השקעה. פורר התייחס לכך ודרש מנגנוני הגנה.

במהלך הדיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, שעסק בהיערכות המדינה למעבר צה״ל דרומה, השתתפו גם יוסי כהן ומירב סוברנו. כהן הדגיש כי מעבר צה״ל לנגב הוא מהלך לאומי בעל משמעות רחבה – אבל כדי שלא יהפוך לעוד פרויקט “חצי עובד”, נדרשת ועדה עליונה מתכללת שתנהל את המהלך בצורה אחראית ושוויונית. לדבריו, גוף כזה צריך לוודא שהפיתוח והמשאבים לא יתרכזו רק במוקדים מסוימים, אלא יחלחלו גם ליישובים כמו עומר, כך שהם ייהנו מהפיתוח הכלכלי, מקליטת תושבים חדשים ומהצמיחה האזורית.

יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, סיכם את הדיון בשלוש דרישות מרכזיות:

1. הובלת התיאום על ידי משרד ראש הממשלה, בעיקר בסוגיית תקצוב ההיסעים עד להשלמת פרויקטי הרכבת.
2. חובת מגורים בפועל לאנשי קבע ברכישת דירות - למעלה מ-5 שנים - כדי למנוע רכישות להשקעה בלבד.
3. תוכנית חומש לחינוך, שתייצר יציבות תקציבית ותכלול גם את המגזר השלישי.

הנתונים בחינוך מעודדים והמעבר הצבאי מתקדם, אבל בלי הכרעה ממשלתית מהירה בסוגיית ההיסעים ובלי תשתית תחבורה שעומדת בעומס - “המהפכה” עלולה להיתקע בדיוק במקום שבו היא אמורה להתחיל.