שכר המינימום יעלה באפריל 2026, אך עובדים רבים לא ייהנו ממנו

עלייה של 3.3 אחוז תשפר את הכנסתן של עשרות אלפי משפחות – אך עובדים מוחלשים רבים עלולים שלא ליהנות מהתוספת בשל תרגילי העסקה והיעדר אכיפה
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
שכר המינימום יעלה באפריל 2026, אך עובדים רבים לא ייהנו ממנו צילום: משטרת ישראל

שכר המינימום בישראל יעלה החל מחודש אפריל 2026 בשיעור של 3.3 אחוז, זאת לאחר מאבק ממושך שניהלה ההסתדרות נגד הקפאתו במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2025. עם חתימת שר העבודה, יעמוד שכר המינימום על 6,443.85 שקלים לחודש למשרה מלאה, ו-35.4 שקלים לשעה.
במגזר הציבורי יחושב השכר השעתי על בסיס 173.33 שעות חודשיות, בהתאם לקיצור שבוע העבודה. המשמעות הכלכלית צפויה להיות משמעותית: במשפחה שבה שני בני הזוג משתכרים שכר מינימום, ההכנסה השנתית צפויה לגדול ביותר מ-4,700 שקלים.

על פי החוק, שכר המינימום מתעדכן אחת לשנה בחודש אפריל, והוא חייב לעמוד על לפחות 47.5 אחוז מהשכר הממוצע במשק, כפי שנקבע ב-1 בינואר של אותה שנה, אלא אם נקבע שכר גבוה יותר בהוראת שעה. בהתאם למנגנון זה, מדובר בתוספת של כ-196 שקלים לחודש לעובד.
גם עובדים במגזר הציבורי שמקבלים כיום השלמה לשכר מינימום בדירוגי דרגה, צפויים ליהנות מתוספת דומה. בנוסף, בענפים שבהם חלים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, שכר המינימום הענפי הגבוה ממילא משכר המינימום הכללי, יתעדכן אף הוא. כך למשל, בענף השמירה והאבטחה השכר גבוה בין 10 אחוז ל-60 אחוז משכר המינימום המשקי, בענף הניקיון בכ-675 שקלים מעל המינימום, ובענף ההסעדה המוסדית בכ-13 אחוז מעליו.
המהלך הושג לאחר משא ומתן ממושך שניהלה ההסתדרות מול משרד האוצר, בראשות יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שעמד על כך ששכר המינימום לא יוקפא וכי מנגנון ההצמדה לשכר הממוצע יישמר גם בתקציב מורכב.
מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב, אמר:
'בתקופה כלכלית מאתגרת, חובתנו המוסרית היא קודם כל לדאוג למי שמשתכרים שכר נמוך. עליית שכר המינימום היא אוויר לנשימה עבור עובדים רבים. זהו מהלך של הנהגה נחושה ומו"מ אחראי, מתוך מחויבות עמוקה להגנה על האוכלוסיות המוחלשות ולשמירה על האיזון החברתי והכלכלי בישראל'.

ביקורת נגד ההסתדרות: אין אכיפה, עובדים מוחלשים בפריפריה אינם מגיעים לשכר המינימום
עם זאת, בשטח נשמעת גם ביקורת חריפה. עובדים מוחלשים רבים אינם נהנים בפועל מעליית שכר המינימום, בשל שיטות העסקה נפוצות כגון עבודה בחלקיות משרה, העסקה כפרילאנס, תשלום יומי או קבלני משנה. במקרים רבים, במיוחד בערים עם אבטלה גבוהה, עובדים חוששים להתלונן מחשש לפיטורים.
גורמים בשוק העבודה מצביעים גם על היעדר אכיפה אפקטיבית מצד המדינה, וטוענים כי ללא פיקוח אמיתי וסנקציות, חלק מהתוספת לשכר המינימום תישאר על הנייר בלבד.