נאורוז בשדרות: הפסטיבל שמחבר בין ישראל לאיראן (וידאו)

פסטיבל הקולנוע האיראני נאורוז (NOWROUZ) נערך לראשונה בסינמטק שדרות בימים 24–25 בנובמבר 2025, ומבקש לבנות גשר תרבותי במציאות של מתיחות פוליטית. הפסטיבל, שמוביל את רוח ה"יום החדש" שעל שמו הוא נקרא, נוסד ביוזמת דנה שמח ובשיתוף עיריית שדרות, ומטרתו לעודד דיאלוג בין הציבור הישראלי והאיראני באמצעות קולנוע, מוזיקה ואמנות.

ריטה אמרה שאם כל אחד יעשה "סדק קטן בתוך החומה שקיצונים בנו בינינו, אפשר יהיה לפרק את השנאה צעד אחר צעד''. היא הביעה תקווה להגיע יום אחד להופיע באיראן

הפסטיבל מציע תכנית עשירה הכוללת סרטים איראניים עכשוויים וקלאסיים, הופעות מוזיקה בהשראה פרסית ואירועים פתוחים לקהל הרחב. סמל הפסטיבל, ההומה הפרסי – יצור מיתי בעל גוף אריה וראש ציפור – מסמל מזל, ברכה והתחדשות.
במסגרת הפסטיבל הוענק אות הגשר התרבותי לאישים שפעלו במשך שנים לחיזוק הקשר התרבותי בין העמים. השנה זכו בו הזמרת ריטה ופרופ' דוד מנשרי. הזמר חזי פניאן נתן הופעה מלהיבה.
היום הוקרנו הסרטים ‘’לקרוא את לוליטה בטהרן'', של ערן ריקלין, וסרט האנימציה ‘’פרספוליס'' של מרג'אן סטראפי ו-וינסנט פארונו.
מחר, שלישי, יוקרנו ‘’הגיבור'' של אסגאר פרהאדי, ‘’זרע התאנה הקדושה'' של מוחמד ראסולוף ו''הסוכן'' של אסגאר פרהאדי.

ריטה: חיבור של שורשים, זיכרון ותקווה
ריטה, שנולדה באיראן ועלתה לישראל בילדותה, סיפרה על ההתרגשות שבקבלת האות. היא ציינה כי הקשר שלה לתרבות הפרסית מבוסס על שירים של חאפז וסעדי שדוקלמו בבית ועל מוזיקה פרסית שהוריה האזינו לה. לדבריה, בכל יצירה שלה תמיד יופיע "משהו מהשורש", משום שרק שורשים חזקים יכולים לצמוח לגובה, לרוחב ולמרחק.
היא שיתפה כי לפני כ־11 שנים בחרה להקליט אלבום בפרסית, למרות האווירה המאיימת מצד המשטר האיראני. האלבום זכה להצלחה מפתיעה באיראן, הגיע לחצי מיליון הורדות, ומוזיקה שלה הושמעה במסיבות ובשוק האפור. ריטה קיבלה מאות מסרים מאיראנים שהביעו אהדה אליה ואל ישראל, ותקווה לעתיד משותף.
לדבריה, היסטוריה של 2,500 שנה של קשרים בין ישראל לאיראן - מימי כורש ועד ימינו - מוכיחה שהשיח בין העמים אפשרי. אם כל אחד יעשה "סדק קטן בתוך החומה שקיצונים בנו בינינו", אמרה, אפשר יהיה לפרק את השנאה צעד אחר צעד. היא הביעה תקווה להגיע יום אחד להופיע באיראן.

אלון דוידי: מהשורשים בח'וראמשהר  אל חלום של פסטיבל בינלאומי
ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, סיפר כי הוא גאה בשורשיו הפרסיים ושיתף זיכרונות מבית משפחתו – מהכיסוני הגונדי של סבתו ועד "אוי חודה" המוכר מפי סבו. משפחתו הגיעה מהכפר חומסר, והקשר האישי הזה חיזק אצלו את ההתרגשות מהפסטיבל.
דוידי הדגיש כי הפסטיבל אינו אירוע חד־פעמי, וכי בכוונתו להפוך אותו לאירוע קבוע בעיר – פסטיבל שיתרחב, יארח יוצרים נוספים, ויהפוך לבינלאומי של ממש. לדבריו, הפסטיבל הוא חלק מחזון לשיקום ושגשוג התרבות בשדרות לאחר אירועי 7 באוקטובר. הוא הוסיף כי הוא חולם להגיע יום אחד לאיראן ולבקר בכפר שממנו יצאו הוריו: ‘אני מאמין שהיום הזה עוד יבוא’.