אחרי שנים של הזנחה: המשרד להגנת הסביבה מתערב במשבר האשפה בנגב

הנגב הוא רחב ידיים, ברובו ריק מאדם - וקורץ למובילי אשפה. מנכ''ל משרד הגנת הסביבה: ''אם לא תושג הסכמה – יינקטו צעדי אכיפה וענישה אישית''
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
אחרי שנים של הזנחה: המשרד להגנת הסביבה מתערב במשבר האשפה בנגב אשפה בשטח פתוח בנגב (צילום ארכיון: דני בלר)

אחרי שנים של התראות ומוקדי אשפה מתפשטים ברחבי הדרום – המשרד להגנת הסביבה החליט לקחת פיקוד על אחד המשברים הקשים והמתמשכים באזור הנגב.
המנכ"ל, רמי רוזן, הגיע הבוקר (שני) לשטח כדי לבחון מקרוב את משבר האשפה, שהוחרף בימים האחרונים בעקבות סכסוך בין נהגי ההובלה לאתרי הפסולת.
בעבר דיווחנו באתר חדשות באר שבע והנגב אודות התופעה המטרידה של השלכת פסולת פירטית ברחבי הנגב. מדובר בפסולת בניין, חומרים כימיים, פסולת רפואית מזוהמת, פגרי בעלי חיים ופסולת בעלי חיים, המושלכת ללא כל פיקוח. מצבור אשפה גדול כזה נמצא סמוך לשכונת נחל בקע, היכן שהיה אתר הקראוונים. 
ניתן להבחין בהרי פסולת בכניסה לבאר שבע, סוףוך לתוואי הרכבת. 

רוזן ביקר באתר אפעה, שוחח עם הנהלת האתר, נציגי תחנות המעבר והנהגים, וניסה לתווך לפתרון שיאפשר את חידוש הפינוי כסדרו. לדבריו, חלה התקדמות – אך טרם הושגה הסכמה מלאה.
מזה מספר ימים כ-150 משאיות אשפה עמוסות עומדות בצידי הכביש המוביל לאתר פינוי האשפה 'אפעה' שבנגב. נהגי המשאיות שובתים במחאה על התורים הארוכים בכניסה לאתר, ועל היחס אליהם מצד הנהלת האתר, לטענתם. אפעה הוא אתר הטמנת הפסולת הגדול בישראל, ומשרת יותר מ-50 רשויות מקומיות. האתר קולט כ-11,000 טון פסולת מדי יום, המועברת אליו במשאיות וברכבת.  ג'אסר אל-דדה, נהג וממובילי המאבק, מספר כי ההמתנה בתור עלולה להימשך 4-5 שעות מדי יום: "אני לא רוצה להמתין בתור, רוצה להגיע לפרוק ולהמשיך לעבוד".  (צפו בסרטון בעמוד זה)
‘’כשאתה משפץ בית, מכריחים אותך לשכור מכולה לפסולת בניין. לא תעשה כך, תחטוף קנס. אף אחד לא יודע מה קורה עם הפסולת אחר כך'', מספר נ', שעובד בהובלה. ‘’במקרים רבים, שופכים את פסולת הבניין איפה שאף אחד לא רואה''. 
במשרד להגנת הסביבה מפנים אצבע מאישמה לרשויות המקומיות: “האחריות המלאה לפינוי וטיפול בפסולת מוטלת על איגוד ערים דן והרשויות המקומיות. סכסוך עסקי בין מובילים לגורמים בענף אינו יכול לבוא על חשבון בריאות הציבור והסביבה. המשרד ינקוט צעדים מיידיים כדי למנוע פגיעה בשירות חיוני זה.”

כימיקלים שהושלכו סמוך לשכונת נחל בקע (צילום: דני בלר)

רוזן פנה בהמשך ישירות להנהלת איגוד ערים דן לתברואה, והבהיר כי עליהם לוודא רציפות מלאה בפינוי הפסולת. הוא תקף את הודעת האיגוד על צמצום קליטת הפסולת, וכינה אותה "צעד חמור ובלתי מתקבל על הדעת". המשרד אף הזהיר כי אם לא תושג הסכמה יינקטו צעדי פיקוח ואכיפה נרחבים, ובהם: הליכים פליליים נגד גורמים אחראים, סנקציות מנהליות, והטלת אחריות אישית על המעורבים. בנוסף, נבחנת האפשרות לפנות פסולת באמצעות התקשרות ישירה מול הרשויות המקומיות, אם האיגוד לא יפעל במיידי.

אסבסט סמוך לשכונת מגורים בבאר שבע (צילום ארכיון: דני בלר)


המשרד סיכם: "נמשיך לנהל קשר רציף עם כל הצדדים עד להחזרת המצב לשגרה מלאה – למען בריאות הציבור והגנת הסביבה."
השלכת פסולת בנגב אינה חדשה. לפחות מתחילת שנות האלפיים פעילי סביבה מתריעים מכל שהנגב הפך לפח הזבל של המדינה, אפילו בקרבת עיר גדולה כמו באר שבע. 

קראו עוד באותו נושא:
בגלל הפרוטקשן: נאלצו לפנות אשפה בליווי משטרתי
''הממשלות הפכו את הדרום לפח האשפה של ישראל''
המזבלה של המדינה: הרבה אשפה, מעט קנסות והנגב טובע בזבל
כך הפך הנגב לאתר האשפה הגדול במדינה